61 חברי כנסת חתמו על עצומה שיזמה ח"כ רונית תירוש (קדימה) אשר תומכת בהצעת חוק שהגישה בשיתוף עם ארגון רבני "צוהר". ההצעה מביאה להסכמה עם הציבור הדתי בשעון קיץ.

שעון הקיץ ייכנס מחר בשעה 2:00 בלילה לתוקפו והפולמוס סביב הארכתו מגיע היום לשיא חדש: 61 חברי כנסת מכל סיעות הבית, ח"כים מהקואליציה חתמו על עצומה הקוראת לראש הממשלה בנימין נתניהו לקבוע מיידית תאריך לועזי קבוע כסיום מועד שעון הקיץ, ולהביא לסיום הסאגה המתמשכת בעניין.

בעצומה נכתב: "לקראת ההחלפה לשעון קיץ ב-1 באפריל, אנו חברי כנסת מכל סיעות הבית, קוראים בזאת לראש ממשלת ישראל לקבוע מיידית תאריך לועזי קבוע (במקום תאריך עברי "משתנה") – מוצ"ש הסמוך ל-15 באוקטובר, כתאריך יעד לקביעת שעון החורף. תאריך זה מתחשב הן בצרכי תפילה (שעת הנץ: 6:44) והן בצרכי חסכון כלכלי וניצול שעות פנאי של הציבור הרחב בישראל".

העצומה נסמכת על הצעת החוק של ח"כ רונית תירוש, אשר גובשה יחד עם מיזם "צוהר לחקיקה" של רבני צוהר וקובעת כי ניתן לפתור את סוגיית שעון הקיץ בהסכמה בין דתיים לחילונים.

בין הח"כים שחתמו על העצומה: כרמל שאמה, אופיר אקוניס, מירי רגב, דני דנון, וציפי חוטובלי מהליכוד, זבולון אורלב, ואורי אורבך מהבית היהודי, רוברט אילטוב, ליה שם טוב, חמד עמאר, אנסטסיה מיכאלי, פאניה קירשנבאום, אלכס מילר, אורלי לוי, ומשה (מוץ) מטלון מישראל ביתנו וכן ח"כים מהאופוזיציה ובהם חברי כנסת ערבים מסיעות רע"ם-תע"ל, בל"ד וחד"ש.

העצומה מסתמכת על ההנחה, שגובשה עם נציגי הציבור הדתי, לפיה שעון קיץ ביום הכיפורים אינו מהווה כל בעיה, מפני שהצום נמשך אותו משך זמן בדיוק, אך לעומת זאת ישנה משמעות לשעת הזריחה שלא תהיה מאוחרת מדי ותגרום לאנשים המתפללים בבוקר לאחר לעבודתם.

חברת הכנסת רונית תירוש אמרה היום כי: "חייבים להפסיק עם השיח הפופוליסטי סביב שעון הקיץ ועם "מריחת" הזמן של הוועדה שהקים שר הפנים. העצומה מביעה את זעקת הציבור אשר הביע את דעתו באופן ברור כי שעון הקיץ נכון גם סביבתית, גם לצורך חסכון משק הישראלי גם לצורך מניעת תאונות דרכים, וגם לשיפור איכות החיים של אזרחי המדינה. המתווה המוצע נוסח יחד עם רבנים נציגי הציבור הדתי והוא מהווה הוכחה שניתן להגיע לפתרון מוסכם ומתחשב בכל חלקי העם".

הרב אוריאל גנזל, ראש מיזם "צוהר לחקיקה" אמר כי "סוגיית שעון הקיץ איננה סוגיה הלכתית, וכי החשיבות שבשעון הקיץ איננה סוגיה במחלוקת בין דתיים לחילונים, כי אם משאלת לב של רובו המוחלט של הציבור הישראלי. אין כאן התנגשות בין ערכים דתיים לבין ערכים החשובים לציבור הכללי כגון: שעות עבודה, נהיגה, שימוש בחשמל, אפשרות למימוש ערכי משפחה וחיסכון למשק – משום שאלו ערכים החשובים לכלל אזרחי ישראל דתיים וחילוניים כאחד. מתווה רבני צוהר אשר גובש יחד עם חברי הכנסת מאזן בין הערכים והאינטרסים השונים, בין מכלול צורכי הציבור ובתוכם: שיקולים בטיחותיים, חברתיים, כלכליים ורווחת האזרחים לבין צרכיו החיוניים של הציבור החרדי, הדתי, והמסורתי בישראל".