שגרירות ישראל בניו זילנד נפתחה מחדש

יו"ר הכנסת חנך היום את בניין השגרירות החדש בניו זילנד וחתם על הסכם אשרות עבודה שיאפשר לצעירים ישראלים לעבוד במדינה.

עוזי ברוך , א' בניסן תשע"א

חנוכת השגרירות
חנוכת השגרירות
צילום: לשכת היו"ר

יו"ר הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין, השוהה בניו זילנד לביקור גומלין, חנך הבוקר (שלישי) את בניין שגרירות ישראל החדש בוולינגטון בירת ניו-זילנד, שנפתחה מחדש לאחר סגירתה בשנת 2002. הטקס התקיים במעמד יו"ר הפרלמנט של ניו זילנד, ד"ר לוקווד סמית' (locwood smith) שביקר בישראל לפני כשנה, ובכירים נוספים.

במעמד חנוכת השגרירות אמר ריבלין "אנו פותחים דף חדש בין ישראל לניו זילנד, ומשאירים את משקעי העבר מאחורינו. השגרירות החדשה תחזק את הגשר שהקמנו בין הדמוקרטיות".  מקבילו סמית' ציין את הקשרים הענפים שהתפתחו בשנה האחרונה בין המדינות בתחומי המסחר והכלכלה, ואמר כי "לפנינו אתגר לבנות מחדש את היחסים עם ישראל ולפתח את הכלכלות של שני העמים".

ריבלין הוא אורחו של סמית' בפרלמנט הניו זילנדי והשתתף בדיון "שעת שאלות לראש הממשלה" במליאת הפרלמנט. הוא קיים שורת פגישות מדיניות עם שר החוץ  Murray McCully, שר ההגנה והטכנולוגיה ד"ר  Wayne Map  והמושל הכללי Anand Satyanand  (מקביל לנשיא המדינה) של ניו זילנד.

בפגישתו עם שר החוץ, הגיש יו"ר הכנסת את הסכם אשרות העבודה בין ישראל לניו זילנד, שיאפשר לראשונה למטיילים ישראלים לעבוד בניו זילנד (במשך שלושה חודשים) ללא כל חובת תשלומי אגרות והיטלים. מדובר באמנה הדדית בין המדינות, ולאחרונה, הושלמו תיקוני החקיקה הנדרשים לצורך יישומה גם בישראל.

שר החוץ הניו זילנדי אמר לריבלין כי ניו זילנד עוקבת בדריכות אחר ההתפתחויות במזרח התיכון ומצפה שהישראלים והפלסטינים ימצאו פתרון ראוי.  ריבלין השיב לשר החוץ כי "קשה מאוד לקדם את תהליך השלום משום שהפערים בין ישראל לפלסטינים גדולים מאוד ומהותיים, והקלת ראש בהם מעמידה את ישראל בסכנה. המשמעות של זכות השיבה הוא חיסולה  של ישראל; לא נסכים לחלק את ירושלים, פשוט כי הדבר בלתי אפשרי: דמוגרפית וגיאוגרפית. אנחנו חיים בירושלים, יהודים וערבים, אלה בתוך אלה. עד שהפלסטינים לא יכירו שהחיים לצד ישראל הם אינטרס מובהק שלהם, לא נוכל להתקדם. הדבר ייקח זמן, ואין קיצורי דרך בעניין זה".

השניים שוחחו גם ההתפתחויות במזרח התיכון. ריבלין אמר כי "יש לנו ניסיון רע עם משטרים מונרכיים שהופכים לדמוקרטיות עוד מהמהפכה באיראן. הרצון שלנו לראות סביבנו דמוקרטיה הוא ברור, אך דאגתנו העיקרית בישראל היא יציבות המשטר, לא פחות משיטת המשטר; והדבר משליך על היכולת להתקדם בתהליך השלום".

בנוסף, נפגש ריבלין עם המושל הכללי של ניו זילנד שאמר לו: "ביקורך בניו זילנד מסמן התפתחות חיובית ביחסים בין המדינות, ופוטנציאל להתקדמות נוספת". המושל התעניין ברצח משפחת פוגל באיתמר והביע את תנחומיו.

מחר צפוי ריבלין לבקר ברוטרואה אצל השבטים המאורים, ומשום להמשיך לממלכת טונגה. את ביקורו בניו זילנד צפוי ריבלין לחתום בקריסצ'רצ' בטקס התייחדות עם זכרם של שלשת הצעירים הישראלים שנספו שם ברעידת האדמה.