מסע בין עלי החסה שלכם

קצת לפני שהחסה עולה על שולחן הסדר עורך הרב רוטמן היכרות עם מאכל העלים: התולעים, מה זה חסה גוש קטיף? מה בודקים המשגיחים? ועוד

הרב יהושע רוטמן , ג' בניסן תשע"א

חסה
חסה
פלאש 90

בעוד ובשאר ירקות השדה (כגון: מלפפונים, גזר וכדו') מצויים התולעים ברמת שכיחות לא כל כך נפוצה, וגם ברמת שקיפות ובליטות לא כל כך מסובכת, הרי שבירקות העלים (חסה, כוסברה, פטרוזיליה, נענע, שמיר וכיו"ב), העניין לוקה בקושי כפול, כאשר מצד אחד רמת השכיחות של הזחלים בעלים אלו היא גבוהה פי כמה וכמה מאשר בשאר ירקות השדה, ומאידך יש בהם גם את קושי הזיהוי והחשיפה ברמה מדאיגה עד להחריד.

הכינוי הנכון לירקות העלים המהודרים הוא 'ירקות בגידול מיוחד'. ובכן, הסיבה לכך שלעולם נקרא 'הגידול המיוחד' בציבור, על שם 'גוש קטיף', הוא משום שהוא הומצא לראשונה על ידי מְגַדֵל תושב גוש קטיף, אלי בן נעים (תושב גדיד ת"ו), שגילה את הפוטנציאל המיוחד לגידול ירקות עלים הגלומה באדמת גוש קטיף החולית. מובן מאליו כי כאשר רעיון זה הוכיח את עצמו ביעילותו הרבה, נצטרפו לגוש קטיף עוד הרבה מגַדְלים מקומיים אשר ששו עליו כמוצא שלל רב [במלוא מובנו...] והתחילו ליישמו הלכה למעשה בתוככי שטחי מטעיהם הם. ומכאן השם 'גוש קטיף'.

שיטת 'הגידול המיוחד' היא: שתילה בשטח מיוחד, הסגור ברשתות מיוחדות של 50 מש (=מידת החורים בכל אינטש). הכניסה לשטח השתילה היא דרך לובי הסגור בשתי דלתות כניסה ויציאה כפולות. תפקידן של הדלתות הכפולות הוא להבטיח את מניעת חדירתם של מעופפים למיניהם בעת כניסתו של אדם לתוך הלובי, כאשר בעוד שהאדם פותח את הדלת החיצונה של הלובי, הדלת הפנימית עדיין סגורה, וכשהפנימית נפתחת, החיצונה כבר סגורה. בנוסף לסגירה זו ישנה סגירה נוספת בו-זמנית בצד השני של הלובי; בכיוון הכניסה לשטח השתילה, שם מוצבת דלת כפולה נוספת הנפתחת לסירוגין רק כאשר הדלת הכפולה שבכניסה החיצונית של הלובי כבר סגורה לחלוטין.

מלבד קושי הזיהוי של החרקים המצויים בירקות העלים, יש בהם גם קושי מיוחד בהסרתם, כאשר בהרבה ממקרי הנגיעות בירקות העלים, החרקים לא ירדו אף בשטיפה חזקה תחת זרם מים, כגון בזבוב המנהרות, שבשל הימצאותו בתוככי דופן העלה מן הנמנע שזרם המים ישפיע עליו, ולפעמים ירדו רק אחוזים מסוימים, ואילו אחוזים בודדים יישארו.

ההשגחה של בד"ץ העדה החרדית מתייחסת לשלשה חלקים: א. אישורי שתילה - בדיקת שלמותן של הרשתות ושאר חומרי האיטום, מפני חורים וקרעים. בנוסף מוקדשת תשומת לב מיוחדת לכך שהשטח יהיה נקי מעשבים, משום שהעשבייה היא אחת הגורמים היותר חזקים למשיכת חרקים; ב. אישורי קטיף – בדיקת נקיות חזותית ומדגמית של משגיח לפני הקטיף; ג. אישורי שיווק - ברגע שהירק נקטף והובא לבית האריזה הוא חייב לעבור בדיקת שיווק, שמשמעותה בדיקה מדגמית נוספת לקראת שיווק הירק, המוודאת שלא נכנסו חרקים לירק בין הקטיף לאריזה.

בין השתילה לקטיף מתבצעות על בסיס שבועי בדיקות שטח תקופתיות בהן בודקים את המשך תקינות תנאי הגידול. בנוסף נערכות בדיקות פיזיות ומדגמיות בתוך השטח עצמו האם הירקות נקיים מחרקים.

לא ברור שהכלל ש'לא ניתנה תורה למלאכי השרת' מהווה היתר לאכילת דברים האסורים שקשה לראותם. ואמנם בין אם כך ובין אם כך, השאלה איננה רלוונטית בנדון דנן בו אין המדובר אודות תולעים 'הנראים' רק לעין כלי המעבדה, כי אם בתולעים הנראים לכל עין ממוצעת, אלא שאינם 'מזוהים' על ידי כל אדם מן השורה.

הדורות הקודמים אשר לא היו מודעים לתגליות אלו, נהגו על פי המבואר בהלכה בנוגע למאכל שיש עליו חשש תולעים, שיש לבדקו עד שלבו שלם עמו שהמאכל נקי מתולעים. ההלכה קובעת כי במידה שהאדם בדק את מאכלו עד שלבו שלם עמו בבדיקה זו, הרי המאכל מותר באכילה ללא פקפוק. משום שכך, מובן מדוע בימינו יש להקפיד על רמת בדיקה שהדורות הקודמים לא הקפידו עליה.

השגחת בד"ץ העדה החרדית פרוסה כיום על פני 4 חברות המשווקת ירקות שלמים וטריים, ואלו הן: 1. 'חסלט' במותג הנקרא בשם 'עלי קטיף'; 2 'עלי הבשור'; 3. 'גלאט עלים'; 4. 'ירוק למהדרין'; גם במותגים אלו אין לסמוך בלי הכיתוב מאושר מטעם בד"ץ העדה החרדית. בנוסף קיימת אפשרות לירקות עלים שטופים מוכנים לאכילה שנשטפו במפעלים ומותגים דלהלן  1. "חסלט" – "סלט כפרי"  2. "עלי הבשור" – "מלוא הטנא"   3. "גלאט עלים" – "גלאט עלים מצוננים"  4. "שטראוס ירקות טריים" עליהם מופיע חותמת הבד"ץ הרגילה. אלו מוכנים מיידית לאכילה.

על הירקות הנ"ל לא מופיעה חותמת הכשרות של הבד"ץ, כיוון שמשמעות החותמת היא שהמוצר באמת כשר ומוכן לאכילה. בירקות עלים הנ"ל, למרות הפיקוח הקפדני של משגיחי הבד"ץ, עדיין אין את האפשרות לקבוע בוודאות מוחלטת שהירק באמת נקי לחלוטין, מה גם שעדיין נדרשת שטיפה תחת זרם חזק לפני האכילה, מחמת שאריות החרקים המתים שנותרו לאחר הריסוס, שאף אלו אסורים באכילה מדאורייתא. על כן לא ראו הבד"ץ לנכון לתת את חותמת הכשרות ע"ג המוצר. במקום חותמת הכשרות הרגילה תופיע על אריזות החסה המאושרות חותמת בזו הלשון: "מאושר בתנאים דלהלן ע"י בד"ץ העדה החרדית ירושלם. הוראות שטיפה: יש להשרות במי סבון למשך 3 דקות, ולשטפם תחת זרם מים". בירקות מצוננים וחתוכים שנבדקו ע"י הבד"ץ ועליהם יש את החותמת הרגילה של הבד"ץ ולפסח גם כתוב בהזרקת דיו "כשר לפסח".

(הכותב, הרב יהושע רוטמן, הוא מפקח ואחראי גידול המיוחד בירקות עלים בוועד הכשרות שע"י בד"ץ העדה החרדית ירושלים.)