ראש הממשלה נתניהו שוקל את האפשרות לחדול מהעברת הכספים לידי הרשות הפלשתינית בעקבות החבירה של פתח' לחמאס, אולם מסתבר שעוד לפני שדנים בכספים שמועברים בעקבות הסכמי פריז יש כספים רבים שישראל מעבירה מבלי שהיא חייבת כלל וכלל. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם הכלכלן נחום גוטנטג.
גוטנטג הופיע באחרונה בועדת הכספים של הכנסת והציג נתונים שהותירו את חברי הכנסת המומים משהתבררו להם היקפי הכספים המועברים לרש"פ מבלי שישראל חייבת לעשות זאת, פשוט כמתנה מהכיס הלאומי שלכם לקופה הפלשתינית של פיאד ואבו מאזן.
בראשית דבריו מסביר גוטנטג את המניע שהוביל להחלטה להעביר את כספי המע"מ והמכס מישראל לרש"פ. היה זה כאשר הוחלט שאיחוד מכס בין שני המשקים יש בו יתרון כלכלי וביטחוני לשני המשקים. זאת למרות שעבור המשק הישראלי הרווח הוא שולי. למרות זאת היתרון הביטחוני והיעד של פעילות כלכלית משותפת גברו והוחלט על הסכמות כלכליות בדמותו של הסכם פריז.
אולם, מציין גוטנטג, כל זאת נכון וראוי לעשות כאשר מדובר במשק ידיד ולא במשק אויב. "אם הם אויבים האינטרס כבר אינו משותף. ההנחה הבסיסית שפיאד ועמיתיו הם חברים שלנו לא הוכיחה את עצמה בשטח, אבל בכל זאת הגדרנו את המשק ברמאללה כידידותי ואת המשק בעזה כעוין. כך שאנחנו העברנו כספים לרמאללה והם העבירו לעזה..."
ממשיך ומוסיף גוטנטג ומזכיר כי לא רק שיתוף הפעולה הכלכלי בין חמאס לפתח' חושף את היות המשק ברמאללה משק עוין אלא גם הפעילות האקטיבית להחרמת סחורה ישראלית והמשך העברת כספי משכורת מרמאללה לאנשי מנגנוני החמאס. לטעמו מדינת ישראל אמורה הייתה להבהיר כיצד היא רואה את הקשרים הללו בין עזה לרמאללה ולפעול בהתאם, אך ישראל העדיפה להעלים עין. כעת, סבור גוטנטג, שיתוף הפעולה הרשמי בין חמאס לפתח' אינו מאפשר עוד עצימת עיניים ומחייב הגדרת הרש"פ כעוינת, מה שלא נעשה מזה שנים, ובעקבות הגדרה זו יגיע גם השינוי המתבקש במדיניות הישראלית.
באשר לכספים המועברים לרש"פ גם ללא הסכמות פריז מזכיר גוטנטג את הסחורה והדלקים העוברים על ידי ערביי ישראל מאזורים בשליטת הרש"פ אליהם, וזאת בניגוד להסכמות. הסכמות אלה מחייבות שימוש בסחורה הפלשתינית אך ורק בתחומי הרש"פ. העברה שכזו מתחומי הרש"פ לידי ערביי ישראל מביאה להשארת מע"מ ומיסים רבים שהיו אמורים לחזור לקופה הישראלית בידי הרש"פ.
גוטנטג מספר שאמנם מדי חודש מבוצע קיזוז בין ישראל לרש"פ טרם העברת הכספים מישראל לרש"פ, אך הסחורות המועברות על ידי ערביי ישראל אינם נלקחות בחשבון וכך מפסידה ישראל סכומים גבוהים נוספים.
עוד הוא מציין שעל פי ההסכמים בין ישראל לרש"פ אמור מחיר הדלק להיות שווה וכל העלאה ישראלית במחירו אמורה הייתה להיות גם ברש"פ, מה שלא קורה ומביא רבים מערביי ישראל לרכוש דלק בג'נין, שכם ומקומות נוספים ובכך להשאיר בידי הרש"פ סכום כסף נוסף של מיסים.