מחקר: תורמים יותר לקורבן ספציפי

מחקר מגלה כי תורמים מעדיפים לתרום לקורבן ספציפי מאשר לקבוצה של קורבנות. המחקר הוצג בכינוס המרכז לחקר פילנתרופיה באונ' העברית.

שמעון כהן , ז' באייר תשע"א

תורמים. השאלה למי
תורמים. השאלה למי
פלאש 90

מעוניינים לגייס כספים למטרה נעלה? המחקר הבא עשוי לעניין אתכם במיוחד. מחקר חדש שהוצג באחרונה בכינוס של המרכז לחקר הפילנתרופיה באוניברסיטה העברית, מעלה כי אנשים נוטים יותר לתרום לקורבן אחד ספציפי מאשר לקבוצה של קורבנות.

"הנכונות לעזור לאחרים עימם אין לנו קשר ממשי מתגברת לעיתים כאשר קיים מידע כלשהו אודות האדם הנזקק המזוהה ומבחין אותו מקורבן אחר שאינו מזוהה, או ממקרה סטטיסטי כלשהו," אומרת עורכת המחקר פרופ' אילנה ריטוב מביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית.

המחקר בעשור האחרון מראה כי עצם הזיהוי האינדיבידואלי של אדם במצוקה אכן מגביר את הנכונות לעזור לו גם כאשר זיהוי זה אינו מכיל מידע משמעותי על הקורבן. מחקרה של פרופ' ריטוב, שנעשה בשיתוף ד"ר תהילה קוגוט מאוניברסיטה בן-גוריון, מראה כי השפעת הזיהוי מתרחשת רק כאשר קיים קורבן אחד ספציפי ולא כאשר קיימים מספר קורבנות. "כתוצאה מהתגובה האוהדת כלפי אדם נזקק ספציפי בעל שם ותווי פנים הוא זוכה לעזרה רבה יותר מזו שמקבלת קבוצה של קורבנות מזוהים הנמצאים במצב דומה," אומרות החוקרות. ממצאי המחקר מראים כי התגובה הרגשית כלפי הקורבנות מהווה גורם מרכזי ביצירת העדפה זו: עוצמת הרגשות המתעוררים כלפי קורבן יחיד מזוהה חזקה יותר מזו שמעורר יחיד לא מזוהה, או מזו שמעוררת קבוצת קורבנות, מזוהים או שאינם מזוהים.

המחקר העלה מאפיין חשוב נוסף שעשוי להשפיע על נכונות אנשים לעזור לקורבנות מזוהים -  שייכות הקורבן לקבוצה חברתית כלשהי והשתייכות התורם הפוטנציאלי לאותה קבוצה או לקבוצה אחרת. גם מהות הקבוצות והקריטריון היוצר אותן משחקים תפקיד חשוב בהשפעת הזיהוי של הקורבן על התורם הפוטנציאלי. כך למשל ממצאי המחקר מראים כי זיהוי הקורבן עשוי להגביר את הנכונות לתרום אם הקורבן משתייך לאותה קבוצה אליה משתייך התורם, אך לא אם הקורבן איננו משתייך לאותה קבוצה. דפוס זה מתקבל כאשר אין קונפליקט בין הקבוצות. לעומת זאת, דפוס הפוך נמצא בקבוצות הנמצאות במצב של קונפליקט.

בנוסף על תרומתו התיאורטית להבנת המניעים להתנהגות אלטרואיסטית, למחקר עשויות להיות השלכות מעשיות לגיוס תורמים פוטנציאלים למטרות חברתיות. המחקר מציע כי הדרך שבה מוצג הנזקק וכן ההקשר החברתי אליו הוא משתייך, יישחקו תפקיד מרכזי בהחלטות של אנשים לסייע לאחרים.