מחקר: כוח החרד"לים עולה בציונות-הדתית

מחקר שערך ד"ר יצחק גייגר מגלה שהציונות הדתית מורכבת מ-8 זרמים שונים. חלקם משפיעים יותר וחלקם פחות. החרד"לים מחזקים את כוחם

חגי הוברמן , ט"ו באייר תשע"א

הציונות הדתית. 8 זרמים
הציונות הדתית. 8 זרמים

מספר הזרמים בתוך הציונות הדתית עלה בשנים האחרונות, החרדים הלאומיים חיזקו את כוחם, והציונות הדתית מסוגלת להכיל יותר זרמים מבעבר.

כך מגלה מחקר שערך ד"ר יצחק גייגר, חוקר בולט של הציונות הדתית, אשר בדק מה פניה של הציונות הדתית בישראל 2011.

מימצאי המחקר, אשר יוצג לראשונה בכנס עמדו"ת של מכללת אורות ישראל ביום ד' השבוע, מצביעים על שינוי במפת הציבור הדתי לאומי משנות ה–50 ועד היום. "בשנות ה–50 היו הרבה פחות קבוצות בציבור הדתי מכיוון שאז החברה הדתית הייתה קטנה יותר, ופחות מסוגלת להכיל גיוון בתוכה. קבוצה אחת, אגב, שינתה מאז את מיקומה מזרם פריפריאלי ולא משפיע, למיקום בזרמים המרכזיים והמשפיעים, ואלו הם התורניים הלאומיים. קבוצה זו הייתה קיימת מראשית התהוותה של החברה הדתית לאומית, אולם בעשורים האחרונים כוחה עלה. והיום ניתן לומר בבירור, שהיא משתייכת לזרמים המרכזיים בציבור הדתי לאומי".

לדברי ד"ר גייגר, "הציונות הדתית נחלקת לשניים: הזרמים המרכזיים המשפיעים יותר, והזרמי הפריפריאליים שפחות משפיעים על הציונות הדתית. למרכז משתייכים: התורניים לאומיים או מה שמקובל היום לכנות בשם חרדים לאומיים או חרד"ל. שם שאינו מתאים להם משום שהם אינם מזהים את עצמם ככאלה, ואינם רואים עצמם כחרדים אלא כתורניים. לשם גם משתייכים הדתיים לאומיים, שהם במידה רבה עירוניים. מבחינתם הדגם הנכון של היהודי הדתי הוא קרוב לזה של התורני לאומי, אבל בבית, ברשות היחיד, הם יותר ליבראלים. למשל ביחס לפמיניזם: הם בעד שיוויון, אבל יש להם בעיה עם שוויון מוחלט בתוך בית הכנסת. את הילדים הם שולחים למוסדות תורניים לאומיים, מתוך הנחה שאת הרכיב הליבראלי יקבלו מהבית".

לכך מתווספת האורתודוקסיה המודרנית-דתית, המתנגדת לגישה ציונית המבוססת על התפיסה הגאולתית של ישיבת 'מרכז הרב', ומנסה לאמץ ערכים ליבראלים, ולהיות מקובלים על כל הציבור הישראלי, כדי לצמצם את החיץ בין הציבור הדתי לכללי, מה שמביא אותו כל הזמן לבדוק את גבולות האורתודוקסיה.

"לזרמים הפריפריאליים בציונות הדתית", אומר ד"ר גייגר, "כלומר, הפחות משפיעים, משתייכים הדתיים לייט. מה שמאפיין אותם הוא, מה הם בוחרים בצורה מודעת כאידיאולוגיה. מה מתוך האורתודוקסיה לקיים ומה לא. זרמים פריפריאליים נוספים: הדתיים הסוציולוגים – אלה שבחרו להיות דתיים בכדי להשתייך לציבור הדתי לאומי ולא מטעמי אמונה; הפריפריה הרוחנית שמאופיינת בנטיות ניו אייג'יות; אורתודוקסיה לכיוון של חוויה ופחות למרכיבים קולקטיביסטים כמו מדינה ציונות וכו'; הפריפריה הספרדית, שאינה משפיעה על הציונות הדתית באופן פרופורציונאלי בשל ביקורתה על הציונות הדתית, על שלא איפשרה לה לשמור כראוי על התרבות שלה;   והפריפריה החרדית לאומית, שבניגוד לתורניים הלאומיים, העמדה שלהם עוינת את מדינת ישראל, על רקע ההתנתקות והאירועים שבאו לאחר מכן.

בסה"כ מדובר איפוא ב-8 זרמים שונים. חלקם משפיעים יותר וחלקם פחות.

בתשובה לשאלה מדוע הם נחשבים כולם כמשתייכים לציבור הדתי לאומי, אומר ד"ר גייגר: "מבחינה אובייקטיבית: הם כן מתחתנים זה בזה, וכן מבחינת דפוסי לבוש הם דומים; ומבחינה סובייקטיבית, אם ישאלו אותם לאיזו חברה הם משתייכים רובם הגדול יגידו שהם משתייכים לציבור הדתי לאומי".