קורותיה של בונבוניירת שוקולד

בונבוניירה שניתנה במתנה מבעל אוהב לאשתו, עברה מידי ליד וחזרה אליו מעופשת בדלת האחורית. תלמידות "מכללה ירושלים" מציגות.

יוני קמפינסקי , ח' בסיון תשע"א

תלמידות מכללה ירושלים
תלמידות מכללה ירושלים
יוני קמפינסקי

סרטון: קורותיה של בונבוניירת שוקולד

סרטון 'אילם' שהפיקו תלמידות שנה א' בחוג למשאבי למידה ב'מכללה ירושלים' מספר את קורותיה של בונבוניירה שניתנה במתנה מבעל אוהב לאשתו, עברה מידי ליד וחזרה אליו מעופשת בדלת האחורית.

העלילה מבוססת על פיליטון סאטירי של אפרים קישון שהפך לקלאסיקה תרבותית. היוצרות בחרו כמנגינת רקע את השיר 'איך הגלגל מסתובב' של יענקל'ה רוטבליט "כי לעולם אינך יודע.. איך דברים מתגלגלים", כך לדבריהן. 

ראש החוג למשאבי למידה במכללה, אסנת כהן, הביעה קורת רוח מהיצירה של תלמידותיה והביעה תקווה "שמערכת החינוך תיתן מקום ליצירה במדיה לסוגיה ושלמורים, כדוגמת בוגרות החוג, שכלי הביטוי שלהן מתאימים למאה העשרים ואחת, יהיה ביקוש רב יותר בבתי הספר".

אחת מיוצרות הסרטון, מיכל צארום, אשר לומדת יהדות ו'משאבי למידה' במכללה ירושלים, סיפרה כי בחרה עם חברותיה בקליפ הקומי הזה "כי חיפשנו סרט כיף, שמח, שלא ממוקד בטרגדיות של החיים. הסרט מבוסס על סיפור של אפרים קישון – על בונבונירה שעברה מיד ליד, שינינו קצת את הסצנות כדי שיתאימו לשחקנים, למקום עצמו, כדי שנוכל להציג. לקחנו את הרעיון והתאמנו אותו לחיים שלנו".

"הסיפור והסרט מציגים את המציאות בה אף אחד לא נותן מכל הלב ולא מקבל מכל הלב. ולכן לא אכפת לנו להעביר הכל מיד ליד. היחס לנתינה והיחס לקבלה שלנו הופכים לחסרי משמעות. הזדהיתי עם דמויות האמצע – אלו שמעבירות את המתנה מיד ליד. זה הכי אמיתי. בחיים אתה לא רואה את ההתחלה ואת הסוף (למרות שאני בחיים לא מעבירה מתנות)".

"אני אוהבת את הסרטון למרות שהוא נוצר בראשית שנה א' כשעוד היינו בחיתולינו המקצועיים בזכות חוויית היצירה המשותפת והתמימה ובזכות גיוון אתרי הצילום השונים והמשונים. לא כל אחת זוכה להתנסות בדבר כזה ומבחינתי זו היתה התנסות ראשונה חוויתית ומתוקה שמעניקה טעם של עוד".

הסרטון נוצר בתהליך משותף לו חברו מיכל צארום, אלישבע דוידוביץ, טפת שרעבי, תחיה צוריאל ושוהם סגל שחילקו ביניהן את שלבי היצירה, מהתסריט, דרך הליהוק, המשך להפקה, עבור לצילום וכלה בעריכה. לדברי מיכל: "לעשות סרט עם בעלי זה היה חוויה. צילמנו ממש קרוב לחתונה שלנו. זה מגבש. זה חוויות והומור משותף, לראות את ההומור אחד של השני".

אלישבע דוידוביץ הוסיפה, "רק אחרי שאתה עושה סרט אתה מבין ששום דבר איננו ברור מאליו. זה נותן סיפוק. כיף לראות את התוצר הסופי. כמה מחשבה יש על הדבר הכי קטן, שום דבר איננו סתמי. סרט מכריח אותך להשתמש בכוחות שאתה לא משתמש בהם יום יום. זה מחייב אותך לגלות בעצמך כוחות ויכולות חדשים ולהשתמש בהם. לתפוס מציאות בנקודות הנכונות. לזהות קטעים שאינם קיטשים או מלאכותיים. מוקצנים במידה".

"התהליכים האישיים שעברתי בעבודה על הסרט והתהליכים שעברתי ביחד עם בנות הקבוצה שלי, לימדו אותי שזו דרך מצויינת לגבש קבוצה, נראה לי שכמורה ארצה לאפשר לתלמידותיי חוויות כאלו".