ריבלין: לשלב יותר ערבים בשירות הציבור

ריבלין: "אני תומך בצורך לתגמל את יוצאי הצבא והשירות הלאומי, מכל המגזרים. אך השירות הציבורי אינו הזירה להעדפת יוצאי צבא".

עוזי ברוך , י"ב בסיון תשע"א

לא מספיק לזכור. ריבלין
לא מספיק לזכור. ריבלין
פלאש 90

יושב ראש הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין, נשא דברים הבוקר (שלישי) בפתח יום העיון המיוחד של  ועדת החקירה הפרלמנטארית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי.
 
ריבלין הביע את התנגדותו להצעת החוק להעדפת יוצאי שירות לאומי וצבאי, ואמר, "הצעת חוק עומדת לכאורה בסתירה לחובת הייצוג ההולם. השירות הצבאי הוא זכות, התגמול על השירות הצבאי היה בעיני היכולת והזכות לשרת את המדינה. אני תומך חד משמעית בצורך לתגמל את יוצאי הצבא והשירות הלאומי, מכל המגזרים. אך השירות הציבורי אינו הזירה למתן גמולים ולהעדפת יוצאי צבא".
 
יו"ר הכנסת הוסיף כי "יש לתגמל את בוגרי השירות הצבאי והלאומי בדיור, במלגות, בלימודים, במענקים, אך אין ליצור הטבות שיפגעו באוכלוסיות אחרות ובתפקידו המיוחד של השירות הציבורי. אסור להפוך את השירות הציבורי לגמול ציבורי, ממנגנון של מתן שירות לאזרחי ישראל למערכת של מתן גמול, ולא משנה למי. מי שהופך את השירות הציבורי לקרדום לחפור בו, לזירת התגוששות או לכלי ניגוח פוליטי, פוגע בו ומערער אותו, ואסור שכך יהיה. עלינו לשמור על קדושת השירות הציבורי, כמשקף בהרכבו את כלל הקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית, גם את אלו שהמדינה פטרה אותם באופן רשמי וממוסד משירות צבאי".
 
יו"ר הכנסת ציין את מחויבותו לעמידה ביעד הייצוג ההולם גם בכנסת בשיעור של 10% מהעובדים, ולא חסך ביקורת גם מהכנסת עצמה בהקשר זה. לדבריו, רק תשעה מתוך כ - 200 אנשי משמר הכנסת הם בני מיעוטים (שליש מהם גויסו למשמר בכנסת זו), ובמנגנון הכנסת יש רק שמונה מתוך 480 עובדים. הוא הצר גם על כך, שרק מעטים הם הניגשים למכרזים המיועדים לבני מגזרים אלו, ורבים מהם אינם עומדים בדרישות הסף.
 
לדבריו, "האינטרס הציבורי המובהק הוא שיתוף הפעולה למען הכלל, שיתוף הפעולה של חברת הרוב ושל חברת המיעוטים. כשחברה כלכלית או משרד ממשלתי מגוונים יותר, המענה הכלכלי, הממשלתי או החברתי שלהם טוב יותר, יעיל יותר וצודק יותר. כך, בית חולים בו משרתים פרופ' אלדד וד"ר טיבי, הוא בית חולים טוב יותר, הוא מבצע את תפקידו ביעילות רבה יותר והוא יוצר חברה טובה יותר".

ריבלין הלין  על האדישות הציבורית לשאלת שילובם של בני המיעוטים בשירות הציבורי וטען "אני חש שהן החברה הישראלית-יהודית והן חברת המיעוטים שותפים הם לקשר של שתיקה ולחוסר אמון הדדי. האם בעומק ליבם הן החברה היהודית והן החברה הערבית מעוניינות להנציח מרחק ולא קירבה? כעס ואיבה במקום פיתרון ושותפות?" . לדעתו של יו"ר הכנסת, "עת עתה שאלת השילוב והייצוג ההולם של מיעוטים בישראל בשירות הציבורי איננה מקבלת את תשומת הלב הראויה".