"שפת המשנה הייתה הסלנג של פעם"

הבלשנית פרופ' חרל"פ קובעת כי בימי הביניים נחשבה שפת המשנה ל'סלנג' שרבים התנגדו להשתמש בו. ומה צופן העתיד לסלנג העכשווי?

שמעון כהן , כ"א בסיון תשע"א

האקדמיה ללשון העברית
האקדמיה ללשון העברית
אתר האקדמיה

בכנס של האקדמיה ללשון העברית ומכללות לחינוך חשפה פרופ' לובה חרל"פ, ראש המרכז ללימודי טקסט במכללת ליפשיץ ובלשנית בעלת שם, כי הוויכוח על הלשון העברית, עתיק ומגיע עד ימי הביניים. באותם ימים נחשבה שפת המשנה ללשון חדשה, מעיל 'סלנג' עכשווי, ומשום כך התנגדו לשונאים בני אותם ימים לשימוש בביטויים "משנאיים".

בדבריה הציגה פרופ' חרל"פ דוגמאות לשפה שנחשבה בימי הביניים לשפת רחוב והיום נחשבות לעברית משובחת. אחת הדוגמאות היא המונח 'לתרום' או המונח 'המשחק התחיל'. לדבריה המילה לתרום מקורה במשנה, והדרך הנכונה להציע תרומה אז הייתה: "להרים תרומה", והמשחק אף פעם לא התחיל, אלא רק החל.

על פי המחקר שהציגה בכנס, בלשנים ופרשנים, ביניהם רבי אברהם אבן עזרא, התנגדו בתוקף לשימוש בלשון המשנה, שנחשבה לשפה חדשה שאין מקורה במקרא. אבן עזרא התנגד עד כדי כך להמצאות חדשות בשפה שהוא טען כי: "אין רשות לאדם לאמור כי אם הנמצא...", כלומר שאין רשות לאדם לשנות את השפה אלא להשתמש אך ורק בשפה הקיימת בתנ"ך, מה שנשמע ממש כפסק הלכה...

מנגד, מי שהיה אז חלוץ בנושא זה, והציע להתחבר לרחשי העם, ואף טען שהשפה חייבת להשתנות עם הזמן היה יונה אבן ג'נאח, מדקדק קצת פחות ידוע היום, ומדבריו ניתן להסיק שהיו כאלה שממש סלדו מלשון המשנה, והתבטא בחריפות כנגד מי שהתנגדו לשינויים בשפה העברית ולשפת המשנה, כדבריו: "זה בעבור עצלותם ופתיותם והתעלמם... ואנחנו מרוממים מעלה את המשנה ממה שחירפוה".

גישה זו מעלה את הסיכויים של שפת הסלנג היום תהפוך לשפה הגבוהה של העתיד....  וגם על כך דיברה פרופ' חרל"פ. לדבריה יש בהחלט סיכוי סביר ש"פאדיחה", "סתלבט" ו"גיסנו" יהפכו לביטויים נמלצים של השפה העברית בעוד בסה"כ 500 שנה...

פרופ' חרל"פ ציינה עוד כי: "נראה שבוויכוח העתיק בין השמרנים המעדיפים לשמר את השפה לבין הליבראלים המבקשים לאפשר לשפה להשתנות עם הזמן, הגישה של הליבראלים ניצחה... אחרת היום לא היינו מכירים את המילים "אילן" ו"חמה", ולא היינו אומרים "נכנסתי הביתה" אלא רק "באתי הביתה"... והשאלה היא האם היינו מוכנים לוותר על כל העושר הלשוני שקיבלנו מהמשנה, בתמורה לשמירה על הלשון העברית והימנעות משינויים בה, כפי שדורשים בלשנים רבים היום".

יצוין כי הכנס נערך לציון שנת הלשון העברית במערכת החינוך, ונערך ע"י האקדמיה ללשון העברית במעמד נשיא האקדמיה הפרופ' משה בר-אשר, ובשיתוף מכללת ליפשיץ, מכללת דוד ילין, מכללת הרצוג ומכללת אפרתה, שחברו כולם יחד כדי להציג בפני בלשנים ואוהבי העברית את מחקריהם ואת חידושיהם.