רבים לא יודעים ולא מכירים, אך בישראל מזה שנים רבות, מתקיימת בשקט ובאנונימיות יחסית, תעשייה גדולה, מפותחת וממוקדת בעיקר בשוק המסחרי של מרצים שלאו דווקא מגיעים מתחומים אקדמיים מובהקים. תעשיית המרצים מסתמכת על יכולותיו של המרצה לכבוש ולרתק את הקהל ולפעמים אפילו לא משנה התוכן או נושא ההרצאה אלא יכולותיו של המרצה הן אלו שקובעות את מידת ביקושו.

במסגרת השוק העסקי, בחברות וארגונים, מקובלת הנחת העבודה כי תגמול העובד במקום עבודתו אינה רק השכר וההטבות הפיננסיות, אלא אלמנטים נוספים כגון העשרת העובד בתחומי ידע שחלקם נוגעים לעולם העבודה (מכירות, שיווק, תקשורת בין אישית, ניהול ועובדת צוות ועוד) וחלקם אינם קשורים ומשמשמים כהעשרת מהנה בלבד (מסעות וטיולים בעולם, סטייליניג, אקטואליה ועוד).

לאורך שני העשורים העשורים האחרונים ובייחוד לאור כניסת ענף היי טק כגורם מרכזי בשוק העבודה וייבוא של מנטליות ותרבות ארגונית אמריקאית לישראל, כך הפך להיות נושא ההרצאות חלק בלתי נפרד מתרבות העבודה בישראל. ארגונים רבים מקיימים מסגרות של כנסים ואירועי חברה, ואם פעם היו חושבים על הזמנה של אומן אורח (סטנדאפיסט, זמר וכו'), היום מקובל להזמין מרצים. ישנו גם עניין הכנסים העסקיים שבהם מבקשות חברות עסקיות המציגות מוצרים חדשים או מבקשות לכנס לקוחות פוטנציאליים באירוע יוקרה ורב רושם, גם באירועים מהסוג הזה, מקובל היום להביא שמות גדולים ומפורסמים מעולם ההרצאות. עיתונאים בכירים,פוליטיקאים לשעבר, מנכ''לים בהווה או בעבר של חברות וקבוצות גדולות, כל אלו הם מצרך מבוקש בכנסי הלקוחות.



ענף מרצים נדרש במיוחד הוא קטגוריית "מעוררי ההשראה" שמכילה בתוכה בעיקר מרצים המביאים עימם סיפור ייחודי המשלב מסרים עוצמתיים של השגת מטרות, מוטיבציה ונכונות גדולה להוביל ולהגיע להישגים יוצאי דופן. רבים המרצים בקטגוריה זו מגיעים מעולם הספורט והעסקים.

בתוך הארגונים המזמינים לרוב המחלקה האחראית על הזמנה המרצים הינה מחלקת משאבי אנוש (המעורה לרוב בתכנים יותר מכל גורם אחר בארגון) אך לא תמיד, לעיתים יכולה להגיע הבקשה גם מגורמי שיווק ומנהלה אחרים.

תעשיית המרצים גם היא משחקת לפי כללי השוק החופשי, ומחירי המרצים, הנמדדים לרוב בכמה אלפי שקלים להרצאה בודדת ( באורך של בין 60-90 דקות) , נקבעים על פי ביקושים לאותו המרצה, הפופולאריות שלו והנדרשות של הנושא בקרב המזמינים. מרצים מבוקשים עשויים למצוא עצמם מרצים בכל יום במקום אחר ולפעמים אף כמה פעמים ביום. בישראל ישנם כיום מאות ואלפים המגדירים עצמם "מרצים" , אך בסופו של דבר, רק הבולטים שבה ( כמה עשרות ) מובילים את השוק ולוקחים בו את הנתח העיקרי.

בדומה לתעשיות מקבילות אחרות ש"סחורתן" היא האנשים עצמם , גם בתעשיית המרצים ישנם גופים המאגדים מס' רב של מרצים איכותיים ופולאריים ואלו נקראים – סוכנויות מרצים. משרדים אלו נמצאים בחזית תעשיית ההרצאות והם הראשונים אליהם יגיע לקוח פוטנציאלי המבקש לבחון הזמנתו של מרצה לאירוע שהוא מקיים. סוכנויות מרצים אלו מציעות את שירותיהן ואת המלצותיהן על פי נתוני האירוע ומתוקף היכרותן את התכנים השונים ואות אופיו של המרצה והרצאתו , יודעים היועצים בסוכנויות מרצים אלו , להמליץ בצורה מכוונת ונכונה על המרצה המתאים ביותר לאותו הלקוח, גם מבחינה תקציבית וגם תוכן והתאמה לקהל היעד המאזין להרצאה. מאגר המרצים נבחן בהקפדה כל הזמן , מרצים חדשים המבקשים להצטרף לייצוג הסוכנות , עוברים בדיקה קפדנית הכוללת בחינת חומרים ותכנים והתאמתן לשוק הלקוחות וצפייה בזמן אמת במרצה. רק לאחר שקלול הנתונים , יוחלט האם לייצר את אותו המרצה ואיזו קהל יעד הוא מתאים.

פלח שוק גדול של סוכנויות מרצים הוא גם מקומות שאינם מסחריים כגון מערכת החינוך , צה''ל ומשרד הביטחון, מתנס''ים ומערכות אחרות שמקיימו את ההרצאות במסגרות פתוחות או סגורות ברמת המקום, צוות, מחלקה.

תעשיית המרצים הינה תעשייה המתפתחת בקצב מהיר מאוד, תוך כדי כך שהיא מחליפה אפשרויות אחרות שעומדות לנגד עיני מקיימי האירועים השונים. רבים מבקשים להצטרף לפעילות בתעשייה זו והגדיל את ההציע ומבחר המרצים , בסיכומו של יום , כמו בכל ענף עסקי, רק הטובים ביותר זוכים להוביל ולקחת נתח משמעותי בפעילות.

המאמר נכתב ע"י דני שביט, מייסד ומנכ"ל ס.מ.ל מרצים