אהוביה טבנקין - לזכרו

עם חתימת הסכמי השלום עם מצרים היה אהוביה פעיל ושותף לתנועה לעצירת הנסיגה מסיני והשתתף בכל ההפגנות לעצירת הנסיגה. לזכרו.

ערוץ 7 , כ"ז בסיון תשע"א

יצהר קדומים שבי שומרון, צומת יצהר הגדולה
יצהר קדומים שבי שומרון, צומת יצהר הגדולה
הלל מאיר

אהוביה טבנקין נולד בכט' בנובמבר שנת 1929 בבית החולים בעין חרוד שליד המעיין. כל ימיו היה חבר קיבוץ עין חרוד ומשנת 1995 גם תושב קדומים.

בן הזקונים לאווה וליצחק טבנקין, מנהיג הקיבוץ המאוחד ואחדות העבודה.

נשוי בשנית , אב ל- 5 ילדים- 4 בנים ובת וסב ל- 11 נכדים. שניים מילדיו , טל ואבי , חברי קיבוץ עין חרוד ובתו, נטלי, גרה בבנימין בישוב גבעת הראל שליד שילה.

אהוביה למד בבית הספר היסודי ובבית הספר התיכון האזורי בעין חרוד. במסגרת הלימודים ניתן משקל רב לסיפורי התנ"ך ולטיולים בכל רחבי ארץ ישראל מאום רשרש בדרום דרך יהודה, שומרון הגליל והרי הגלעד והחרמון. מאותה תקופה רכש אהוביה את בקיאותו הרבה בסיפורי התנ"ך ואהבתו לארץ ישראל. מבית אבא רכש את האידיאולוגיה הבסיסית שדגל בה כל ימי חייו והיא חשיבות הביטחון, העלייה וההתיישבות בכל חלקי ארץ ישראל

כבר בבית הספר התיכון השתתף בהקמת ישובים חדשים ובשנת 1945 השתתף בהקמת קיבוץ דוברת.

בשנת 1947 עם הכרזת האו"ם על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל הצטרף אהוביה לפלוגת עין חרוד בגדוד 13 של חטיבת גולני שהוקמה אז והשתתף בקרבות כוכב הירדן, בית שאן, הגלבוע ומשטרת ג'נין וגילה אומץ לב מיוחד בניסיון החדירה למשטרת ג'נין. לאחר מכן הצטרף לגדוד הרביעי (גדוד הפורצים) של חטיבת הראל של הפלמ"ח בפיקודו של יוספ'לה טבנקין, אחיו, והשתתף במלחמת השחרור, קרבות לטרון (מבצע דני), בקרב ברכס התותחים. במסגרת מבצע דני , נפצע אהוביה אך לאחר החלמה חזר והמשיך להילחם בקרבות ההר והדרך לירושלים, שחרור ירושלים וקרבות הנגב .

לאחר המלחמה המשיך אהוביה את השירות הצבאי במסגרת צה"ל שהוקם לאחר פירוק הפלמ"ח ועבר קורס קצינים. הוא השתחרר מהצבא בשנת 1950 ומאז במשך 30 שנה המשיך בשירות מילואים פעיל.

במסגרת תפקידו במחלקת הסיירים של פיקוד דרום היה אהוביה שותף לסימון גבול רצועת עזה יחד עם משה דיין .

לאחר מלחמת השחרור החל אהוביה לעבוד בקיבוץ בתחילה בפלחה ובהמשך במוסך, כ-40 שנה בתיקון קומביינים, קטפות, טרקטורים ומכוניות, וגם כמרכז המוסך. כמו כן נשא בתפקידים במשק כסדרן עבודה, מרכז עבודה, ועדת מינויים וועדת טיולים.

בשנת 1951 נישא אהוביה לראשונה לדליה ונולדו לו 2 ילדים- יאיר וטל

אהוביה עבר עם משפחתו לעזרת קיבוץ יראון בגבול הלבנון ועבד בפלחה ובמוסך.

אהוביה השתתף במלחמת ששת הימים כקצין מודיעין גדודי בחטיבת השריון 37 ובהמשך קצין

מודיעין חטיבתי. הוא השתתף בקרבות שחרור שכם ובקרבות רמת הגולן. בתום המלחמה השתתף בסימון הגבול ברמת הגולן ובזכותו נכלל תל פרס בשטח רמת הגולן.

בתחילת מלחמת ההתשה בשנת 1969 וההפגזות מירדן התנדב אהוביה לעזרת קיבוץ גשר בחריש השדות תחת אש. לאחר מכן התנדב אהוביה במלחמת ההתשה בתעלה ל"נמרים" (קצינים בוגרים שעזרו לחיילים הסדירים בקו התעלה במלחמה). היה קצין מודיעין באוגדה של מוטה גור בתעלה. יזם פעילות מודיעינית חדשנית ויצירתית כמו מטוס ללא טייס ומשקפות ארוכות טווח.

בשנת 1972 נישא אהוביה בשנית, לחוה, רופאה במקצועה והחל לימודי הנדסאי יצור ולימודי תעודת מנהל מוסך במדרשת רופין. בהמשך נולדו להם 3 ילדים- יצחק, אבי ונטלי

בזמן מלחמת יום הכיפורים – השתתף אהוביה בפעולות בגבול הירדני וברמת הגולן.

לאחר המלחמה התנדב לעזרת קיבוץ אייל שמרבית הגברים בו היו מגוייסים עדיין לצה"ל על מנת לעבוד במוסך הקיבוץ ובכל עבודה נדרשת.

אהוביה, כמו אביו יצחק טבנקין, האמין כי יש ליישב את כל חלקי ארץ ישראל ששוחררו במלחמת ששת הימים . "עצם קיומנו בכל חלקי ארץ ישראל יובטח על ידי התיישבות וריבונות טריטוריאלית יהודית על ארץ ישראל כולה" הוא סבר שאין להסתפק באידיאולוגיה תיאורטית אלא צריך ליישם אותה הלכה למעשה.

ואכן, משנת 1975 החל אהוביה להשתתף באמצעות חוג עין ורד וגוש אמונים בהפגנות ובכל פעילות ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. הוא ליווה את גרעין אלון מורה, השתתף בכל העליות לקדומים,

השתתף יחד עם אנשי עין חרוד ועמק יזרעאל נוספים בהקמת הישובים קדומים ואלון מורה במקום בו נמצאים כיום. הם אלה שהקימו את בית הכנסת הראשון בקדומים. אהוביה עזר בהקמת מצפה יריחו ושאנור.

עם חתימת הסכמי השלום עם מצרים היה אהוביה פעיל ושותף לתנועה לעצירת הנסיגה מסיני והשתתף בכל ההפגנות לעצירת הנסיגה. במשך כחצי שנה ישב עם ילדיו ולאחר מכן עם אשתו בפיתחת רפיח (פרי גן) לעזרת התנועה לעצירת הנסיגה מסיני.

בהמשך, עזר אהוביה בהקמת המאחז 777 מעל הישוב איתמר ומאז ליווה ותמך ביישוב זה.

במשך השנים, בלילות ובימים, בגשם ובחום עם ציוד, מזון ולב רחב אפשר היה למצוא את אהוביה בדרכו לחזק ישוב מבוסס או מאחז מרוחק בראש ההר. בנוסף, הרבה להרצות בפני תלמידי ישיבות ומכינות קדם צבאיות על הפלמ"ח, על תולדות הציונות, על עין חרוד וההתיישבות בעמק ועל חשיבות יישוב ארץ ישראל.

בחגיגות 30 שנה לקדומים (שנת 2005) קיבל אהוביה את אות יקיר קדומים ונאמר עליו כי הוא חלוץ בלתי נלאה. בהיותו בקדומים כאשר הוחלט על פריצת הדרך להר חמד, היה חשש כבד שנהג הטרקטור

D 9– יעצר וישלם על כך בפרנסתו. אהוביה התנדב , התיישב על הכלי המאסיבי ופרץ את הדרך אל ראש הגבעה. ובעת האינתיפדה השנייה הפגין נוכחות בדרכים וכאשר נפרצה הדרך לישוב יצהר היה זה אהוביה שליווה את ההסעות.

משנת 1997 למד אהוביה בישיבה בקדומים- במשך שנים במרבית ימי השבוע בין הפעילות בגבעות ובישובים ובשנה האחרונה יום בשבוע בשעורי הבוקר ובחברותא עם בחורים שכולם יכולים היו להיות נכדיו.

אהוביה טבנקין הפך שם ידוע ומוכר בכל יישובי יהודה ושומרון עקב פעולתו הרצופה והמתמידה בתמיכה, בעזרה ובעידוד ההתיישבות.

אהוביה טבנקין, היה בעל מסור ומפרגן שתמך ועזר בקריירה של אשתו, פרופסור לרפואה, אבא מיוחד לילדיו, מסור ואוהב, שתמיד אכפת לו. חבר אמת ורע נאמן לאנשים רבים בשעות צרה, שתמיד דאג ותמך ועמד לצד חבריו ללא סייג.

אדם בעל אומץ לב בקרב ואומץ לב להילחם על דעותיו. אהוביה האמין וחי עד יומו האחרון את הערכים שאביו הקנה לו- עלייה והתיישבות בכל חלקי ארץ ישראל עם הרבה אהבת הארץ. יהיה זכרו ברוך.