כשנה לאחר שפעילי המרמרה הטיחו בלוחמי השייטת באמצעות קשר האוניה את הקריאות "חזרו לאושוויץ" וכשנתיים לאחר 'נאום השואה' שנשא רה"מ בנימין נתניהו בפני עצרת האו"ם, דנו אנשי התקשורת: בני טייטלבוים (רשת ב'), סופיה רון מוריה (מקור ראשון) ורות אלמגור-רמון (קול ישראל) בסוגיה הבוערת הזו.
שלושת הדוברים הכירו בחשיבות השימוש בשואה בהסברה הישראלית כלפי העולם בעיקר בהקשר האיראני ורון-מוריה אף השוותה את איומיו של אחמדיניג'אד לאלו של היטלר תוך שהיא מדגישה את חומרת הצהרותיו גם כשהן לכאורה "רק" בשלב האיומים, אך כאשר דנו בשימוש הפנים ישראלי במושגי השואה במסגרת המחאה כנגד תכנית ההתנתקות וכאשר דנו בסמלים אנטישמים "שהשמאל הישראלי משתמש בהם כנגד החרדים והדתיים", סערו הרוחות על הבמה ובקרב הקהל.
יו"ר המרכז ללימודי השואה, אסתר פרבשטיין, בירכה על הדיון הסוער, "אנחנו יכולים לחלוק ולא להסכים, אך העיקר לא לשכוח, לא להפוך לאדישים".
במהלך הדיון ביקרו הדוברים את "זילות השואה" ואת השימוש שעושים לעיתים פוליטיקאים ישראלים במושגי השואה לקידום מטרות אחרות יומיומיות, כגון הביטוי: "שואה תחבורתית" בו השתמשו כדי לבטא את בעיות התחבורה בישראל. השיח עסק גם בשאלת האכיפה החוקית של נורמות שימנעו זילות השואה, אלמגור-רמון וטיטלבום טענו כי אי אפשר למנוע "טעם רע" אלא דרך החינוך, לעומתם סברה רון מוריה דווקא שהטלת עונשים אולי תמנע שימוש קלוקל שכזה.
בהרצאה שנתן ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי) הוא עודד את החינוך ללקחי השואה, תוך שהוא מסביר שהשואה לא צריכה להילמד כעוד תחום ידע היסטורי, אלא היא צריכה לשמש כחלק מהמערכת החינוכית שמשפיעה על כל תחומי החיים ולא נותרת רק בתחום ההשכלה.
היכולת לבטא את העכשוויות של השואה בא לידי ביטוי בספר התורה מברגן בלזן שלקח עמו אילן רמון לחלל, אירוע זה צויין בסרט החדש "גוולים של תקווה", ובהופעתה של פאני שטאל, בתו של הרב דסברג מהולנד, אשר הבריח את ספר התורה לברגן בלזן.. וכן, בהצלת מוזיאונים חדשים על השואה שנפתחו לאחרונה בעולם ובמופע מוסיקלי, בהפקת הרב תמיר גרנות וחיליק פרנק, שסיפרו, שרו וניגנו שירים שהובאו או הולחנו "שם".
שני מחקרים שחשפו גילויים חדשים במחקר הוצגו על ידי ד"ר יעל אורבייטו – נידם וגב' אסתר פרבשטין. מושבים אלו התקיימו במסגרת השתלמות הקיץ שמקיים המרכז ללימודי השואה שעסקו גם ב'השפעת השואה על צמיחת עולם התורה והחסידות בארה"ב', 'מול התלמידים בשאלות של שואה ואמונה', 'מוזיאונים ואומנות בהנצחת השואה', 'ארכיונים נפתחים', 'שיח השואה בתקשורת ובפוליטיקה', 'אקורד סיום - תווים וגווילים' ולבסוף סיור באתר הקרב בניצנים ובמוזיאון המחודש ביד מרדכי.