הרב יעקב יוסף
הרב יעקב יוסף

ניידת המשטרה שעצרה אותו השבוע, לא גרמה לרב יעקב יוסף לבהלה מיוחדת. הרדיפה המשפטית שהוא חווה בתקופה האחרונה היא רק חוליה נוספת בשרשרת הרדיפות שעברו עליו בעשורים האחרונים בשל השקפותיו האידיאולוגיות.

נטייתו הברורה ימינה והתנגדותו למסירת שטחי א"י והנגזרות מכך, הפכו אותו לחריג בסביבה הטבעית בה גדל והתחנך. כל אלו גבו מהרב יוסף מחיר אישי כבד ומתמשך, שאת צלקותיו הוא נושא עד היום. "רדפו ורודפים אותי עד היום", הוא מעיד בשיחה גלויה עם 'בשבע' השבוע, "תקופת הרדיפה החלה בתקופת הסכמי אוסלו הארורים, בהם שילמתי מחיר אישי ומשפחתי כבד מנשוא. הורחקתי מבית אבי מחשש שאשפיע עליו מדעותיי "הקיצוניות" כביכול".

גם ילדי הרב חוו על בשרם את מחיר האידיאולוגיה באותה תקופה: "לא ידעתי שהתנגדותי להבאת כנופיות מרצחים מטוניס בראשות הארכי רוצח ערפאת, תוביל לכך שילדיי ישובו הביתה בוכיים על כך שברחוב הכו וביזו אותם עקב התנגדותי לאוסלו. היו מקומות בהם מסרתי שיעורי תורה ודרשו ממני לחדול עקב התנגדותי לאוסלו". הרב יוסף מודה בגילוי לב כי חש כאב אישי עצום נוכח אותן רדיפות: "מלבד הכאב היומיומי על אובדן שטחי ארץ ישראל והבאת מרצחים, כאבתי גם כאב אישי. לא קל לאבא לראות ילד בוכה. לא קל היה לראות את מפעל חיי - מסירת שיעורי תורה – מצטמצם. אנשים שלמדו אצלי שנים ארוכות - חדלו מלהגיע לשיעורים. הוצגתי כהזוי ומסוכן, כקיצוני ומטורף".

על אף הכרסום שחל אז במעמדו התורני, ממשיך הרב יוסף כיום בהפצת תורה לאלפי מאזינים דרך כשלושים שיעורים שהוא מעביר מדי שבוע, כולל כאלה המשודרים ברדיו או באינטרנט. "השיעורים מוקלטים ומופצים ברבבות, וברוך ה' רבים מתלמידיי הגיעו להוראה ומשמשים כמנהיגי קהילות וכדיינים בארץ ובעולם", הוא אומר בסיפוק, ולא מתחרט על הדרך הקשה בה בחר: "אדם צריך לחתור לאמת ולפעול לפיה ללא משוא פנים וללא חנופה, ויזכני ה' להמשיך ולהפיץ תורה וללכת בדרכה".

הרב מחזיק בהשקפת עולם ימנית תקיפה, בשונה ממרבית מקורביו. כיצד ומדוע אימץ הרב את השקפת העולם הזו?

"אין מדובר כאן בהשקפת עולם ימנית או שמאלית. במציאות בה אנו חיים בארץ ישראל, אנו מוקפים אויבים שאסור לשדר להם רפיון או חולשה. מסירת שטחים מארץ ישראל לכל הדעות הינה איסור מוחלט, וגם המתירים התירו מצד "פיקוח נפש" הדוחה את התורה כולה. שטחי א"י ניתנו לנו כמתנת שמיים, ומסירתם היא קודם כל בעיטה במתנת שמים ובנוסף זוהי הפגנת חולשה ממדרגה ראשונה וכניעה לטרור. נכנענו לטרור של אבנים וקיבלנו טרור מתאבדים. מסרנו שטחים וקיבלנו טילים".

ללא גינוני אדמו"רות

ניסיון להתחקות אחר דמותו של הרב יעקב יוסף, מעלה בעיקר שתי מסקנות עיקריות, שנשמעו השבוע שוב ושוב בשיחות עם ידידים ומקורבים: "איש תורה ואיש עקרונות".

הרב יוסף נולד במוצאי שמחת תורה תש"ו (1946), והוא בנם השני של הרב עובדיה יוסף ומרגלית ע"ה. הוא למד בישיבת פורת יוסף ובישיבת קול תורה. אחר כך למד במוסד הרב קוק בירושלים, שם הוסמך לרבנות. לאורך השנים הוא סומן לא פעם על ידי תומכיו כאחד מגדולי הדור, איש רוחני שהבליח פעמיים אל תוך החיים הפוליטיים, אך התנהלותו הבהירה שמקומו בבתי המדרשות, ולא בבתי מחוקקים.

שיגרת יומו מתחילה בנץ החמה בתפילת שחרית, ומסתיימת עמוק אל תוך הלילה. בין לבין הוא מעביר שיעורים בבתי כנסת רבים, משמש כרב שכונת "גבעת משה" בירושלים וראש ישיבת "חזון יעקב".

"את הרב יעקב אני מכיר 50 שנה. מאז שלמדתי כילד בישיבת פורת יוסף, וסבתא שלי היתה שכנה באותו בניין איפה שגר מרן הרב עובדיה יוסף", מספר חבר הכנסת נסים זאב (ש"ס), חבר קרוב עד עצם היום הזה. "חכם יעקב, אני מכיר אותו כתלמיד חכם, כאיש עניו. מזכה הרבים, מוסר שיעורי תורה כל יום, בכל מיני מקומות – בבחינת קום והתהלך בארץ לאורכה ולרוחבה".

מקורביו של הרב מספרים תמיד על חשיבותו של הזמן והדייקנות בעיניו, אך עם זאת מדגישים כי לעולם לא ידחה מעליו אדם, ולא יסגל לעצמו "מנהגי אדמו"רות", כהגדרתם. "מה שמאוד מאפיין אותו שהוא לא מחזיק מעצמו בכלל. אין לו גינונים – לא מיניה ולא מקצתיה. הרב יעקב מקבל כל אדם בסבר פנים יפות", מספר ח"כ מיכאל בן ארי. "באתי עם בני לפני הבר מצווה. הרב הושיב אותו לידו, והדריך אותו בסבלנות ובמאור פנים. זה היה פשוט מרגש. הדבר קורה עם כל אחד, בין אם מדובר בשכן ובין אם מדובר בכל אדם אחר. מעולם אין תחושה של 'אין לי זמן בשבילך'. גם בשעת הצהריים כשהרב אוכל, אם יש עדיין אנשים שמבקשים להתקבל, הם נכנסים ומתקבלים בסבר פנים יפות".

כאמור, הזמן הוא עניין חשוב אצל הרב יוסף, אבל גם אם זמנו דחוק, הוא יכבד כל בקשה. הרב שלום דב וולפא, יו"ר ועד הרבנים למען א"י, מתאר את הרב כשותף פעיל בוועד הרבנים שלעולם לא מסרב להזמנה להשתתף באירוע. "עוד לא קרה שהזמינו אותו והוא לא בא. הוא עושה את הכל בחוכמה וביישוב הדעת ובדייקנות מאוד מופלאה. גם היום (יום שני השבוע, נ"ק) כשהיה לכבודו טקס בירושלים, והוא ישב בראש השולחן יחד עם הרב ליאור, כשראה שהוא מאחר לשיעור, הוא פשוט קם ויצא. לעולם הוא לא יוותר על השיעורים שלו".

לח"כ בן ארי קשה לנתק בין האב והבן, למרות היחסים הקרירים השוררים בין השניים, שעוד ידובר בהם בהמשך. "גם המראה החיצוני, וגם היכולת להעביר את דברי התורה עושה לי "דז'ה וו". בדיוק כמו אביו, יש לו יכולת נדירה להעביר את ההלכה בצורה מסודרת, וגם לשלב בסיפור, בהומור טוב ובשליטה עצומה, כשאדם יוצא עם מטען רוחני גדול שייזכר אצלו. כמו אביו יש לו בקיאות עצומה בכל נושא הלכתי, כולל בנושאים מדעיים הנוגעים לענייני ההלכה, ולשם כך הוא אף עומד בקשר עם אנשי מדע ופרופסורים בתחומים רבים. לילה אחד בקבר יוסף הוא נשאל שאלה מסובכת בהלכה. בלי ספרים, בלי הכנה מוקדמת, הוא פרש את כל השיטות, ראשונים ואחרונים, מביא את כל הדעות ומסיים בפסיקת הלכה. ממש ממלא מקום אבותיו".

נגד הזרם

הקפדנות של הרב יוסף היא בעצם החוט המקשר בין "איש התורה" ל"איש העקרונות". העמידה האיתנה על דעתו עוררה לא פעם התרעמות, בעיקר מצד אלו שדעותיהם לא היו כדעת הרב, כולל התרחקות מאביו, על רקע הבדלים בפסיקת ההלכה.

הרב וולפא מגדיר זאת כך: "עם כל זה שהרב יעקב יוסף הוא נעים הליכות, ברגע שיש סוגיה עקרונית שמטרידה אותו, הוא נכנס לעובי הקורה בכל כוחו, ולא מפחד ללכת נגד הזרם גם אם זה לא ממש פופולרי. כשהוא מאמין במשהו הוא הולך איתו עד הסוף".

דוגמה מובהקת לכך היתה בפרשה שהסעירה לאחרונה את המגזר החרדי כולו. הרב יעקב יוסף היה זה שהציב עצמו בחזית המאבק וגיבה את העתירה נגד אפליית הבנות הספרדיות במוסדות החינוך החרדיים בעמנואל. גם בפרשה זו היה בודד במערכה ולא זכה לגיבוי.

עמידתו העקרונית באה לידי ביטוי עוד בתשמ"ג, כשאביו הרב עובדיה יוסף שלח אותו כנציג ש"ס לעיריית ירושלים, וכך גם כשכיהן בכנסת במשך קדנציה שלמה, שנה מאוחר יותר. האב קיבל בתמורה למינויים שק של בעיות, בעיקר בשל יושרו של הרב יעקב יוסף והנטייה שלו, כפי שהעידו אנשים שמכירים אותו מהתקופה הזו, שלא להתפשר בסוגיות של הלכה. "הוא איש תורה נטו – לא איש של פוליטיקה", אומר נסים זאב, ומסביר כי הכהונה בכנסת העידה על כך. ח"כ בן ארי מספר כי כשהרב כהנא ז"ל היה בכנסת, "בכל פעם שאחרים יצאו בנאומיו, הרב יעקב יוסף לא יצא. הוא לא הסכים שאחרים יקבעו עבורו את הכללים, ויביישו אדם אחר". הרב יעקב עצמו, אגב, כמי שראה את עיקר ייעודו בתורה, מסביר כי ההליכה לפוליטיקה לא עמדה בראש מעייניו. "הוצבתי ברשימת ש"ס במקום לא ריאלי ובאותה תקופה הציבו תלמידי חכמים בכל המפלגות הדתיות. ששתי לעזוב את המקום הזה ולשוב ללימוד התורה. הכנסת לא התאימה לי".

הקרע מול הפוליטיקאים בש"ס רק העמיק, כשהרב יעקב, שגם כך לא ממש הזדהה עם עמדת ש"ס, יצא נגד מנהיגי התנועה דאז אריה דרעי ורפאל פנחסי באמצע שנת 1991, וטען כי השתמשו, לכאורה, שלא כדין בכספי המפלגה. האב, למרות שהתנגד לעימות משפחתי גלוי, נאלץ לפרסם גינוי לדברי הבן, בעיקר בשל חקירת משטרה שכבר התנהלה אז בנושא.

שנתיים אחר כך הורה הרב עובדיה יוסף לחברי הכנסת של ש"ס להימנע בהצבעה על הסכם אוסלו, בעוד בנו התנגד להם בצורה חריפה, ואף נטל חלק במחאות שונות שהתקיימו באותה עת. כיום מזוהה הרב עם מפלגת האיחוד הלאומי. ח"כ בן ארי אומר שהרב מביע תמיכה בתנועה באופן ברור, וגם מנהיגיה מתייעצים עימו באופן תדיר על מהלכים רבים. אגב, הכותרות סביב הקשר הלעומתי בין האב והבן לבית משפחת יוסף, הוכחו השבוע כדיבורים אינטרסנטיים בעיקר, כשהשניים השתתפו בחתונת נכדתו של הרב עובדיה יוסף, והבן הרב יעקב צולם כשהוא יושב ליד אביו והשניים מחייכים זה לזה.

הרב יעקב יוסף נשוי לנצחיה, בתו של גדול שקדני ישיבת פורת יוסף ואב בית דין תל אביב, הרב עמרם אזולאי זצ"ל. לרב ולרעייתו שמונה ילדים, חמישה בנים ושלוש בנות (ארבעה מהם נשואים) ו-25 נכדים. הבת הבכורה מרגלית, מחנכת בירושלים ובעלה דיין ומחבר ספרים תורניים, שאף זכה בפרס ירושלים. הבן עובדיה מכהן כרב קהילה בבית שמש, ומשמש כראש כולל 'תפארת משה' בו לומדים 70 אברכים. הבן יהונתן מוסמך לרבנות,לומד בכולל ועוסק בענייני שכונת שמעון הצדיק. הבן משה משמש כמגיד שיעור פופולארי בבתי כנסת שונים בירושלים. רחל, עמרם אברהם וציפי הם תלמידי ישיבות וסמינרים.

"הרבנית נצחיה מסייעת לי בהרבצת התורה", מעיד הרב על רעייתו "היא גדלה בבית של תורה ויודעת ערכה. מעולם לא הלכנו לבית מלון או חופשה, והיא סייעה לי ללמוד וללמד לשמור לעשות ולקיים בגידול הילדים אשר חנן אותנו ה'. תמיד אני שב לבית נקי ומסודר. כשנולדה בתנו רחל (25) נפטרה אחות הרבנית בדמי ימיה והותירה תינוקת בת שלושה ימים. הרבנית גידלה אותה במסירות במשך שנתיים, במקביל לניהול הבית למופת. וזו רק דוגמא אחת מיני רבות על מסירותה. שלי ושלכם שלה הוא".

נקודת השקה נוספת שהיתה לרב יוסף עם הציבור הדתי לאומי, היתה דרך הקשר עם הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל, אותו הכיר בגיל 8 את חכם מרדכי בבית הכנסת מוסאיוף, ובבתי כנסת נוספים בשכונות הירושלמיות בהן ביקר הרב אליהו. "לאורך כל השנים שמרתי על קשר טוב עמו ותמיד היה משתתף בכל השמחות שלנו", הוא מספר "היינו הולכים מדי שנה יחד למעמד הסליחות במערת המכפלה, ובי"ז בתמוז לכותל המערבי. בראש השנה היה דורש בבית הכנסת בורוכוב לעילוי נשמת אביו חכם סלמאן אליהו זצוק"ל שזהו יום פקודת שנתו. היה לו ידע עצום בכל חלקי פרד"ס התורה, כאב את כאבו של עם ישראל ואת כאבה של ארץ ישראל".

"גזענות בברכות השחר?"

בשעות הבוקר המוקדמות של יום ראשון השבוע, החליטה המשטרה להניח ידה גם על הרב יוסף, על אף גל הגינויים שגרר מעצרו של הרב ליאור בשבוע שעבר. גם כאן לא בחלה המשטרה באמצעים.  "צורת המעצר היתה מבישה", מספר הרב. באותו בוקר הוא נסע כדרכו מדי יום לתפילת הנץ בציון שמעון הצדיק עם תלמידו, המשמש כמפקד בסיס. בדרכו חזרה, עצרו שוטרים את הרכב בו נסע הרב, שלפו מתוכו את הנהג והחרימו את הרכב, על אף שהרב הסכים לעבור לניידת. "ביקשתי מהם שישיבו לתלמידי את רכבו כדי שלא יאחר לבסיס, הם לא הסכימו. דרשו ממני טביעת אצבעות. זה מגוחך. מה לעבירת הסתה ולטביעת אצבעות?" הוא תמה "מעולם לא נחקרתי או נחשדתי במעשה פלילי וברור לכולם שהמעצר הזה נועד להוכיח שלרבנים אין חסינות".

הרב הובא לחקירה בתחנת המשטרה, שם נשאל האם קרא את ספר 'תורת המלך', או שרק נתן הסכמה מבלי לראות את תוכנו. עוד נשאל בחקירתו הקצרה, האם משמעות דבריו בהסכמה "גם אני מצטרף לכל הנ"ל" היא כי הוא מסכים לכל מה שכתוב בספר. "על הכל עניתי בצמד המילים "אין תגובה", ולבסוף הסברתי להם שבחקירה הזו הם פועלים בניגוד לחוק". הרב יוסף אף הוכיח את חוקריו: "מחר תעמידו לדין באשמת גזענות אנשים הקמים בבוקר ומברכים "ברוך שלא עשני גוי"? תעמידו לדין מי שיקרא "שפוך חמתך" בליל הסדר?".

מדוע סירב הרב להתייצב לכתחילה לחקירה אליה זומן?

"סירבתי משום שדברי תורה אין מקומם בחדרי החקירות. אמנם "דינא דמלכותא דינא", אך זאת רק כאשר ישנו שוויון בפני החוק. כאשר במשרד המשפטים קיימת מחלקה לתפקידים מיוחדים שכל תפקידה לרדוף את ציבור נאמני א"י, בשעה שהם מחרישים מול התבטאויות רצח ושנאה מצד שמאל, חייבים למחות על הדבר הזה ולא ללכת לחקירה. ברוך ה' שאנוכי והרב ליאור הצלחנו לעורר את דעת הקהל לעובדה שמפלים לרעה".

במשרד המשפטים טענו כי כולם צריכים להיות שווים בפני החוק, כולל רבנים.

"הטענה כי רבנים שווים בפני החוק היתה נכונה, אילו חקרו גם אנשי אקדמיה שקראו לרצח מתיישבים".

מה לגבי ההאשמה כי הספר מהווה חומר הסתה וגזענות?

"מישהו פעל בעקבות קריאת הספר? כולם הבינו שהספר יועד לבתי המדרש, ואמור לשמש כקריאת כיוון לממשלה בעת מלחמה הנכפית עלינו ע"י אויבינו. גזענות? איך התהפכו היוצרות ואותם אלו הקוראים השכם והערב לנקות את שטחי יש"ע מיהודים נקראים "נאורים" ואנחנו הגזענים? אנחנו דיברנו על שעת מלחמה. אין לנו בעיה עם מי שחי איתנו בשלום, וגם בתורה יש את המושג גר תושב ותנאיו. אם היינו פועלים כדרכה של תורה היה נחסך המון דם. שנים אני זועק על העוול שנעשה בהפקרתו של חייל מג"ב מדחת יוסף לדמם למוות בקבר יוסף, תוך התחשבות אווילית במספר ההרוגים שהיה לאויב אם היו מחלצים אותו. היו חייבים לחלץ אותו גם במחיר כבד לאויב! זהו מוסר הלחימה וזה המסר שחייבים להעביר לאויב".

מי אחראי לדעת הרב לתופעת רדיפת הרבנים?

"שר המשפטים חובש הכיפה הוא זה שאחראי בצורה ישירה על החקירה, וצר לי שאדם כזה נותן חסות למחלקה לתפקידים מיוחדים. ראיתם איזו זעקה קמה כאשר רצו להקים ועדה שתדון בארגוני השמאל? כזו זעקה חייבת להישמע כלפי שר המשפטים עד שיפרק את המחלקה".

מה דעת הרב על ספר 'תורת המלך'?

"הספר תורת המלך מבוסס על המקורות ונכתב ע"י תלמיד חכם. אני חושב שנעשה עוול למחבר בהצגת הספר תוך הוצאת ציטוטים מהקשרם. לקחת הווא אמינא ולהציג אותה כמסקנא זהו עוול. לקחת הלכה מסוימת ולנופף בה תוך אי הבנת המכלול כולו בדרכה של תורה, ומתוך אי הבנה שבבית המדרש ישנן מחלוקות - זהו עוול. אם ישנו עובר המסכן את האם - דין תורה הוא לבצע הפלה, והצגת הרופא כרוצח היא עוול ועיוות המציאות. הרי העובר לא חטא ובכל זאת דינו נגזר".

המקרה הנוכחי של ההסכמה לספר "תורת המלך" אולי העלה את הרב לכותרות, אבל אחד מהאנשים הקרובים ביותר לרב מסכם את הפרשה ואומר: "מי שמכיר את שגרת יומו של הרב יעקב יוסף, יודע שכותרות הולכות ובאות, אבל המנהיגות וכוח התורה נשארים לנצח. הרב אינו שם את לבו על דברים כאלה וממשיך בפעילותו המבורכת, לחזק את עם ישראל".