להכריע בין שופטים מזגזגים על כליאת עמיר

השופטת נאור הורתה לאפשר ליגאל עמיר תפילה במניין, השופט ריבלין ביטל את הנחייתה. בא כוחו של עמיר דורש בדיקה מחודשת של הנתונים.

שמעון כהן , ט' בתמוז תשע"א

יישאר בבידוד. עמיר
יישאר בבידוד. עמיר
צילום: פלאש 90

עו"ד אריאל עטרי

המאבק על תנאי כליאתו של יגאל עמיר לא נח, ואתמול (ראשון) הגיש עורך הדין, אריאל עטרי, עתירה לבג"ץ בדרישה לשוב ולקבל את הנחייתה של השופטת נאור לאפשר לו להתפלל במניין. זאת לנוכח החלטה מאוחרת שקיבל השופט ריבלין לבטל את ההנחיה. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם עו"ד עטרי על הניסיונות החוזרים שלו להביא לשינוי בתנאיו של עמיר.

בראשית דבריו ציין עטרי, כי עמיר הוא האסיר היחיד בארץ שמוחזק מזה למעלה מ-15 שנה בתנאי הפרדת יחיד ובית המשפט העליון החליט לשנות מצב זה, וברוח זו הכריעה השופטת נאור לאפשר לו להתפלל במניין, אלא שמאחר ושירות בתי הסוהר לא קיימו את ההנחיה והסוגיה הובאה לפתחו של השופט ריבלין, הורה השופט ריבלין לבטל את הנחיית ההקלה בתנאי המאסר.

לטעמו של עטרי עצם העובדה ששני שופטים מציגים דעות סותרות בסוגיה זו מאפשרת ומחייבת דיון מיוחד שבו יוכרע כמי לנהוג, ואכן זו דרישתו מבית המשפט העליון.

באשר לסיכויים שאכן המהלך המשפטי יצליח עורך הדין עטרי לא נשמע תולה תקוות גדולות, בעיקר כיוון שהלקוח שלו הוא יגאל עמיר, ובעיקר לנוכח ניסיון העבר ו"הסטטיסטיקה", כלשונו, ואולם עם זאת הוא מזכיר שאת החלטת השופטת נאור שכהחלטה המעניקה סיכוי לשינוי.

לדבריו, על השופטים לדאוג להתאמה בין המציאות לפסקים היפים שהם כותבים בדבר זכויות האדם, וזכויות אלה נבחנות לא באסירים הזוכים לאהדה ציבורית, אלא דווקא למי שאינו כזה ומצוי בתחתית השפל.

בהקשר זה הוא מזכיר את הימים בהם במערכת המשפט האמריקאית כתבו שופטים פסקים על שוויון בה בשעה שבבתיהם החזיקו עבדים. לטעמו "יגאל עמיר הוא הלקמוס של מערכת המשפט", המבחן האמיתי בו תיבדק השוויוניות שבמערכת המשפט הישראלי. "הפסקים לא נכתבו על פרופסורים או על בעלי אהדה ציבורית – זו חוכמה קטנה מאוד. הדברים צריכים להיבחן אצל מי שנמצא בשפל המדרגה".