הצרדה- עירו של ירבעם בן נבט

בסמוך ליישוב פדואל, מתנשאת חורבה שלמרגלותיה נובעת באר מים שופעת אשר שמה הערבי - ביר צרידה, המשמר את שמה של צרדה המקראית.

ישי קרוב , י"ב בתמוז תשע"א

טיול, שביל שטח
טיול, שביל שטח

"וירבעם בן נבט אפרתי מן הצרדה ושם אמו צרועה, אישה אלמנה, וירם יד במלך" - הפעם היחידה ש"הצרדה" מופיעה במקרא, היא בפסוק זה, המתאר תחילת מלכותו של ירבעם מלך ישראל. אזכור נוסף של אותה צרדה נשתמר גם בשמו של אותו התנא המפורסם "יוסי בן יועזר איש צרדה" אשר היה ראש הסנהדרין במרד החשמונאים. היכן היא אותה צרדה, והאם צרדה של ירבעם בן נבט היא אותה צרדה של יוסי בן יועזר?

בסמוך ליישוב פדואל, מתנשאת חורבה גבוהה בראש הר מצוקי ומחודד, מעל אפיקו התלול של נחל שילה. שם החורבה במפות הוא "חרבת בנת בר", אולם למרגלות החורבה, נובעת באר מים שופעת אשר שמה הערבי - ביר צרידה, משמר את שמה של צרדה המקראית. ממצא החרסים והמבנים במקום, מעיד שכאן היה יישוב מבוצר היטב, בתקופה הישראלית- תקופת המרד של ירבעם בן נבט. ביצורו של האתר, והיותו בתוך אזור יישוב ישראלי צפוף מתקופת פילוג המלוכה, מתאימים היטב למקום אשר ממנו החל ירבעם להרים את נס המרד במלך שלמה.

הצרדה של יוסי בן יועזר, שכנה ככל הנראה בחורבה הסמוכה לחרבת בנת בר- חורבת בלטה, אשר בה ממצאים רבים מהתקופה ההלניסטית.

יוסי בן יועזר היה המנהיג הרוחני של מרד החשמונאים, והוא נהרג בצליבה על ידי אחיינו, הכהן הגדול אלקימוס, שהיה אף הוא תושב צרדה.  במדרשי חז"ל, מתואר דו שיח מרתק בין יוסי בן יועזר, לאחיינו המכונה במדרש אליקום איש צרורות, בסוף הדו שיח, מצליח יוסי בן יועזר, לגעת בנקודה רגישה אצל אלקיימוס, וזה, חוזר בתשובה ברגע אחד, תוך שהוא מקיים בעצמו 4 מיתות בית דין- סקילה שרפה הרג וחנק. שניהם מתים על קידוש השם באותה שנה, כשאומר עליו יוסי בן יועזר "בשעה קלה קדמני זה לגן עדן...".

מראש המצוק של צרדה, תצפית נפלאה אל עבר כל מישור החוף, הרי גופנא, והפרסה המושלמת של נחל שילה. בעונה זו, בסמוך לפסגה, פורחים עשרות אירוסי ארם נהריים, בצבע סגול בהיר.
 
סיור באתר:
רמת קושי
- משפחות מיטיבות לכת
אורך המסלול - 4 וחצי שעות, 3 קילומטרים.
נקודת התחלה - ש.ג פדואל
נקודת סיום - כביש נחל שילה (בין פדואל לבית אריה).

נחנה את הרכב בש.ג פדואל, ונרד לוואדי שמדרום לנו. במפת סימון שבילים המסלול מופיע בסימון אדום, אך לסימון כמעט ואין ביטוי בשטח. כבר מכאן נבחין במצוק הנישא של צרדה, ואליו פנינו מועדות. מהוואדי נעלה לראש ההר, וממנו נלך כ 200 מטר מזרחה, עד למערה גבוהה ויפה שחוצה את ההר, ועוברת לצד השני של המצוק (אין צורך בפנס, המערה מוארת). מהמערה נלך על שבילי רועים שיובילו אותנו לכביש בית אריה- פדואל, שם נסיים את המסלול.