שר התמ"ת שלום שמחון הופיע בפני ועדת הכספים בדיון שעסק ביוקר המחייה ופרש את המלצות ועדת קדמי שבחנה את משק החלב.
לדבריו ההנחיה לוועדה הייתה לבצע בדיקה מקיפה של ענף המזון ובמקביל להגיש המלצות מיידיות לטיפול ראשוני במשק החלב במטרה להביא להוזלת מחירים של 10%. שמחון כי הדגיש כי המלצות ועדת קדמי למשק החלב הן ש לב ראשון בבדיקה מעמיקה של ענף המזון. "שוק החלב מהווה רק 2.2% מענף המזון כולו. שערו מה יקרה לאחד שועדת המזון הכללית תסיים את דיוניה. אנו הולכים לבצע הנחות ענק לאורך כל המרווח. החלב הוא רק דוגמית, אך זהו השוק הקשה מכל".
"כדי להגיע אל הצרכן עם חבילת הטבות גדולה צריך לשנות את מבנה הענף וזה מה שמציעה ועדת קדמי: שינוי של מבנה ענף החלב מלמטה - החל בגרעינים שמגיעים באונייה, עבור בעיבודם למזון בעלי חיים, משם לחקלאי, למחלבות ולרשתות. ועדת קדמי מצאה שיש כשלי שוק במקטע של המחלבות ובמקטע של רשתות השיווק. ההמלצות כלפי רשתות השיווק והמחלבות כוללות שינויים מבניים בענף וצעדי ביניים שמטרתם המשך מעקב ובדיקה של פערי תיווך לא הוגנים. המלצות הביניים הן דרמטיות ומעידות על הנכונות לבצע מהפיכה של ממש בענף המזון".
השר שמחון אמר כי מטעמים חוקיים לא יכלה הועדה לייצר עסקת חבילה וזאת בשל הגבלות שמטיל חוק ההגבלים העסקיים האוסר תיאום, אולם בהסתמך על שימועים והידברות, על כל אגורה שתופחת במחיר המטרה יפחיתו המחלבות והרשתות (כל אחת בנפרד) 3.5 אגורות והצרכן ייהנה מהוזלה של לפחות 8 אג' במוצר הסופי. "בשוק שמגלגל 7 מיליארד שקלים מדובר בהוזלה כוללת של לפחות 700 מיליון שקלים. זהו קוצר ראייה לראות רק את מחר. מי שיבדוק את המחירים בעוד מספר חודשים יגלה הפחתה של לפחות 10%".
לדברי השר שמחון הרפתנים והצרכנים הן החוליות החלשות בשרשרת הערך של ייצור וישווק החלב, ושתי חוליות אלו יטופלו ברגישות. "ראש הממשלה, שר האוצר, אני וכמובן שרת החקלאות, חושבים כי יש לטפל באופן שונה ורגיש בחקלאים, בהשוואה לשאר החוליות. נטפל באופן אגרסיבי במחלבות וברשתות. לגבי החקלאים- ננהג ברגישות רבה.
לדברי השר שמחון, במחיר המטרה טמון כשל (בהיותו מחיר ממוצע בין רפת יעילה ורפת שאינה יעילה). כעת מתברר כי הצרכן הישראלי לא מוכן עוד לשאת בכשל זה. לפיכך יש להגיע בהסכמה למבנה שונה של מחיר המטרה. שמחון אמר כי על פי המלצות הועדה יוכלו רפתות קטנות ופחות יעילות להגדיל את הייצור שלהן ב- 300 אלף ליטר בממוצע בשלוש השנים הבאות, שזו לבדה הטבה שמעניקה המדינה, ששוויה כמה מאות אלפי שקלים. שיקטן הפער בין הרפתות הגדולות לקטנות ייווצר איזון כך שהממוצע לא ישפיע באופן מעוות על מחיר המטרה. בנוסף, יפתחו 10% מהענף לתחרות, כך שרפתות יוכלו לייצר יותר ולהתמקח על המחיר מול המחלבות. שאר הענף ישאר בתכנון, בשל חשיבותו האסטרטגית "כל מדינה מבינה שיש לשמור על ייצור החלב שלה".
השר שמחון התייחס לפתיחת הייבוא הצפויה העשוייה להביא להוזלה נוספת למעבר ל- 10% אולם אמר כי לא ניתן להעריך עד כמה יקלעו המוצרים המיובאים לטעמו של הצרכן הישראלי.
באשר למחלבות ציין שמחון, כי ההמלצה מרכזית היא ביטול הפטור מהגבלים עסקיים בחקלאות למקטע השיווק. שמחון ביקש מיו"ר ועדת הכספים גפני להביא לקריאה שנייה ושלישית את הסעיף המפצל את מקטע השיווק מהפטור מהגבלים עסקיים, דבר שיאפשר מעתה רק לחקלאים להנות מהפטור מהגבלים עסקיים.
המלצות נוספות שישרתו את הצרכן במקטע המחלבות הן: הגדלת הייבוא, הפחתת המכסים על ייבוא גבינות קשות ל- 0%, והיתר לייבוא אבקת חלב בהתאם לצריכה והייצור המקומי. בנוסף ייוצרו כלים שיקלו על רפתנים לעבור ממחלבה למחלבה.
המלצה חשובה היא כי יאסר על ספקים ישראלים גדולים לייבא. "כל מי שהשתתף בחגיגה הנוכחית לא יכול להשתלב בייבוא". בנוסף, יעודדו הקמת מחלבות חדשות – באמצעות מסלול למפעלים לא מייצאים.המחלבות ידרשו להציג נתונים ודוחות כספיים מדי תקופה.
עם זאת אמר השר שמחון, כי כשר הממונה על תעסוקה אסור להתעלם מהתמונה הכוללת ולשדר למחלבות מסר מהממשלה שלא יפתחו את פסי הייצור בפריפריה. "לא ניתן להתעלם מהמרכיבים השונים במשק הישראלי".
בכל הנוגע לרשתות השיווק אמר השר שמחון כי מחר תציג ועדת קדמי לראש הממשלה חומר סודי שיגלה פערי תיווך סמויים וגלויים הקיימים רק בישראל. "גילינו בור ענק במקטע הקמעונאי. בישראל אין בעייה להקים סניפים. הבעלים אינם משקיעים בכך שקל. הכל מושת על הצרכן". שמחון הביא כדוגמא להתרחבות רשתות השיווק ולהוספת סניפים על ידי אותן רשתות, את כרמיאל שעד לפני שנים ספורות היו בה שני סופרמרקטים וכיום פועלים בה 11 סניפים ובעיריה מונחות בקשות להקמת עוד 7 סניפים. "זוהי תחרות הפוכה שאינה משרתת את הצרכן".
השר שמחון אמר כי הרשתות ידרשו לתת דיווחים כספיים ורווחיותן תבדק. "אני מקבל את אמיתות הדיווחים לבורסה אך לא מקבל את השיטה. להפוך רשת קמעונאית לחברת נדל"ן על חשבון הצרכן זה לא הגיוני".
המלצה משמעותית של הועדה היא קביעת חובת סימון ברור יותר לצרכן ביחס למחירים המפוקחים. השינוי יתבטא באופן הכיתוב הנדרש וגודל האותיות והמחיר על גבי המוצרים המפוקחים היום. במקביל יואץ מסלול חקיקה לסימון מוצרים לפי מחיר ל-100 גרם. שמחון הציע לחברי ועדת הכספים לקדם במקביל הצעת חוק פרטית.
באשר למע"מ הדיפרנציאלי אמר שמחון כי לדעתו היה ראוי לבחון הפחתת המע"מ על מוצרים מסויימים. אולם בשל התנגדות האוצר ועדת קדמי לא ממליצה על כך. עם זאת, ראש הממשלה יכול להחליט בנושא.
השר שמחון התייחס לאפשרות של הכנסת מוצרים לפיקוח ואמר, כי "אי אפשר להכניס משק לפיקוח בלי לפתוח את גבולות הארץ לייבוא. בנוסף, מחירם של מוצרים מפוקחים עלול להיות גבוה יותר ממחירם על המדף כיום. שמחון הביא כדוגמא את מחיר הלחם בפיקוח. לדבריו 90% ממוצרי המאפה אינם מפוקחים. הוא אמר כי הוא מתקשה לאשר העלאת מחיר הלחם שנמצע בפיקוח משרד התמ"ת, אפילו באגורות ספורות. לדבריו זו אינה צריכה להיות החלטה בידי איש ציבור, שכן הוא חייב להתחשב בשיקולי עלויות הייצור של מוצר מסויים ליצרן, ומצד שני מתקשה להשית על הצרכן את הייקור.שמחון התייחס למצב אליו נקלע כאשר בחודש יוני התברר כי התייקרות עלויות הייצור של הלחם התקרבה ל- 3 אחוזים, דבר שמחייב העלאת מחירים לפי הקריטריונים של חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים.