פסיכולוגיה דת ואמונה – עבודת השם בחסידות

מה לטיפול פסיכותרפיסטי קצר מועד CBT לקבלה ולחסידות? מיכאל בוקצ'ין, פסיכולוג דתי המשתייך לחסידות חב"ד מסביר.

מיכאל בוקצ'ין , כ"ט בתמוז תשע"א

לומדות רפואה משלימה, מכללת שלם
לומדות רפואה משלימה, מכללת שלם

בשנים האחרונות אנו עדים להצפה של שיטות חדשות בתחום הפסיכולוגיה והייעוץ. לדוגמה –  אימון אישי Coaching, NLP, אימאגו, ועוד. שיטות הטיפול המסורתיות, המיוצגות בעיקר על ידי הפסיכואנליזה ושלוחותיה, מאופיינות בהשקעה משמעותית בזמן ומשאבים.  למרות זאת, האפקטיביות של שיטות אלו אינה נתפסת כגבוהה על פי הסטנדרטים של תחום הרפואה למשל, או בעיני ציבור המטופלים.

אחת הסיבות לכך היא שבתרפיה קלאסית קשה למדוד הצלחה, והיעדים של הטיפול אינם תמיד ברורים, לא למטפל ולא למטופל. לעומתן, השיטות החדשות מאופיינות בשאיפה ליצור מיקוד בתהליך הטיפול /ההתערבות/ הובלת השיפור בתפקוד ובהרגשה של המטופל.

העיסוק הנרחב בציור וניתוח המפה האישיותית של המטופל מינקותו, כבר איננה נחשבת לתנאי בל יעבור כדי ליצור שיפור במצב העכשווי. טכניקות שמטרתן להפעיל תהליכי חשיבה והתנהגות מוגדרים, תופסות את מקומן של השיטות הנותנות מקום מרכזי ל"מסע אל הלא מודע" המתבסס על אסוציאציות, פשר חלומות, העלאת זכרונות, ובדרך כלל - ללא מטרות מוגדרות מראש.

אם בעבר הטיפול הפסיכולוגי היה נחלת השכבות הסוציואקנומיות הגבוהות, בשנים האחרונות גוברת המודעות לזמינות ונחיצות של הייעוץ הפסיכולוגי, האישי והזוגי / משפחתי,  גם באותן שכבות שבעבר התנגדו לו מחשש של "מה יגידו", " רק שלא יפריע בשידוכים...", והסטיגמה שמי שמבקר אצל פסיכולוג או פסיכיאטר הוא "לא נורמלי" ו/או "משוגע".

כמו כן, הציבור נחשף לידע נרחב, "תופס עצמאות", ומתחיל לבחור בעצמו את שיטות הטיפול הנראות בעיניו.

מספר האנשים  הפונים לטיפול של אנליזה קלאסית הולך ופוחת, ובמקומה נצפית עליה בהעדפה של שיטות המאפשרות טיפול קצר מועד יחסית לשיטות התערבות קלאסיות, תהליך מובנה, עם שלבים מוגדרים המאפשרים בקרה של התהליך "תוך כדי תנועה", קריטריונים ברורים למדידת הצלחה.

מחקרים רבים מוכיחים שהצלחת הטיפול הפסיכולוגי בשיטות אלו הוא יעיל ומשיג תוצאות טובות יותר בהשוואה לשיטות הקלאסיות. אחת השיטות הנמצאות בראש הרשימה היא ה- CBT Cognitive behavioral Therapy, ובלשון הקודש: תרפיה קוגניטיבית – התנהגותית.

מהי שיטת ה-CBT?
שיטת CBT פותחה על ידי ד"ר אהרון בק לפני כ- 35 שנה. העקרונות של הגישה הם מובנים לכל יהודי שאי פעם פתח ספר מוסר או חסידות והתעמק קצת בדרך שבה התורה מלמדת אותנו לעבוד על המידות, לשנות ולשפר את עצמנו.

C – קוגניציה – תובנה.
B– התנהגות – עשיה.
T– תרפיה – ריפוי – שיפור.

כדי להבין כיצד השיטה עובדת והמשמעות שלה לחיי היום, לא רק של אנשים עם בעיות נפשיות, בחרתי להשוות אותה למודל של עבודת ה' על פי חסידות חב"ד. בניגוד לתיאוריות הפסיכולוגיות המערביות הרואות את האישיות או ה"פסיכה" של האדם כישות אחת שבה יש אומנם כוחות סותרים, בעל התניא קובע כי ליהודי יש שתי נפשות, הנמצאות במלחמה תמידית זו עם זו.

הנפש הבהמית, שהיא היא ה"אני" של האדם. הנפש הבהמית ממקדת את כל כוחותיה – שכל, רגש, וכוח המעשה (חב"ד, מידות ומלכות), ואת לבושיה (האמצעים שבהם היא מתחברת ומתפקדת בעולם – מחשבה, דיבור ומעשה), בסיפוק הצרכים של ה- 'אני'.

לעומתה, הנשמה האלוקית ממקדת את הכוחות והלבושים לסיפוק רצונו של הבורא ית'. וכדי לבצע את המשימה בשלימות, היא חייבת להגיע לדרגה של "ביטול האני". שעל זה נאמר – "אם אין אני לי – מי לי". פירוש: אם הצלחתי לבטל את האני שלי, השגתי דביקות ואיחוד עם ה"מי" המרמז לקב"ה הנתפס בשער החמישים (הר נבו – נ' בו, משה השיג 50 שערי בינה לפני מותו, ואכ"מ).

הפחדים של הנפש הבהמית נובעים מהאפשרות שהאדם לא ישיג את מאוויו, רצונותיו ותשוקותיו – האינטרסים שלו. הפחד של הנשמה האלוקית נובע מהאפשרות שהוא לא יבצע את רצון הבורא ית'. עיקר העבודה של הנשמה האלוקית היא עמידה בנסיונות. כלומר – עמידה מול מצב שבו קיים סיכון גבוה של אי קיום הרצון האלוקי, והתמודדות מולו. ולכן, למרות שהנסיון הוא מלשון נס, התרוממות, שהאדם לאחר שהוא עומד בנסיון מגיע לדרגה גבוהה יותר מאשר לפני כן, למרות זאת אמרו חז"ל "אל תביאנו לידי נסיון".

הדרך של התורה להתמודד עם נסיונות העולם היא על ידי לימוד תורה וקיום מצוות. ונמנו וגמרו ש"גדול לימוד שמביא לידי מעשה". כלומר – הלימוד, התובנות, המודעות וההכרה באמת האלוקית, עוזרות לאדם להתגבר על הפיתויים והנסיונות, "להתגבר כארי" לעשות את רצון אביו שבשמים, ולקיים את מצוות ה', גם אם הן מכבידות עליו והוא צריך לוותר על האינטרסים העכשויים.

כיוון שהעבודה של הנפש הבהמית היא בתוך העולם, שהוא מלשון "העלם והסתר", ו- "עלמא דשיקרא", עולם השקר, לכן העבודה של הנפש הבהמית היא להתמודד ולהתגבר עם פחדים הקשורים לעולם – ובלשון חז"ל "בני חיי ומזוני", משפחה בריאות וכסף. אנו נוהגים להפריד בין פחדים רציונאליים כתגובה למצב אובייקטיבי כגון קשיי פרנסה, בריאות, מלחמה וכד', לבין פחדים לא רציונאליים – חרדה חברתית, פחד גבהים, פאראנויה ועוד כהנה וכהנה. אולם לאמיתו של דבר, כולנו מאמינים שכיוון שהקב"ה מנהיג את העולם בכל רגע ורגע, "אין רע יורד מלמעלה". לצערנו – הצהרות לחוד ומציאות לחוד...

כאמור לעיל, שיטת ה- CBT מתמודדת עם פחדים (דיכאון והפרעות דומות נכללות בקטגוריה זו) על ידי לימוד והגברת התובנה(מקביל ללימוד תורה להבדיל), ועשייה הכוללת תרגול מצבים בהן הוא נחשף לפחדים המפריעים לו (הקבלה למעשה המצוות ועמידה בנסיונות). אולם, אפשר למצוא דיוק נוסף, בהקבלה בין עבודת האדם על פי החסידות, לבין (להבדיל) שיטת ה- CBT. בשתיהן קיימת ירידה לפרטים, בחינה מדוקדקת של המציאות, וכלים מובנים לשינוי. הפסקנו לדבר בכותרות, והגענו ל"תכל'ס"...

ב-CBT המרכיב של החינוך הפסיכולוגי (Psycho education), בחינה משותפת של המטפל והמטופל של המחשבות העולות בראשו של המטופל, האם הן הגיוניות, אילו מהן שייכות לבעיה עצמה, אילו נמצאות במעגל השני ועוד.

בחסידות – התבוננות, עם משפיע או מדריך, בתהליך דומה. בחינה של הנחות ותפיסות עולם, לבחון את המגרעות והמעשים שאותן צריך לתקן, ולשים אותם בפרופורציה.

התירגול:
ב CBT בניית תכנית ותירגול של חשיפה למצבים מעוררים חרדה בצורה מבוקרת.

דוגמה:
תרגילי  החשיפה יכולים להתחיל בתרגול מצבים וירטואליים, בדמיון מודרך בקליניקה, לאחר מכן דיבור מול מספק מצומצם של מכרים, ולאט לאט להעלות את דרגת הקושי, עכד שהמטופל יוכל לחזור לעבודתו כמרצה. ההליכה מהקל אל הכבד היא גם כלל בעבודת ה'.

הכרתי אדם, נכה, שביקש מהרבי מלובאוויץ' ברכה לילדים. הרבי ענה לו :" להתנהג על פי שולחן ערוך"| ענה לו היהודי (ששמירת תורה ומצוות היו רחוקים ממנו) "תפסת מרובה – לא תפסת". כלומר – אני אדם שלא שומר כלום. ואתה מבקש ממני שבבת אחת אתחיל לשמור שולחן ערוך? ענה לו הרבי: "תפסת מרובה לא תפסת – הוא גופא הוראה של השולחן ערוך" כלומר – גם על פי שולחן ערוך הדרך צריכה להיעשות בצורה מסודרת, תוך זהירות שלא לפגוע ולשבור את רוחו של האדם. לדוגמה: אדם שמידת הכעס אצלו חזקה ומפריעה לו ולסובבים אותו, יציב לעצמו אתגרים יומיים, יתרגל בזמנים קצובים מצבים שמעוררים אצלו כעס, ויגיב במודעות באופן שונה. למשל – כל יום, בנסיעה מהעבודה, הוא אינו מרשה לעצמו לכעוס על נהגים שנוהגים בצורה פוגעת – חותכים, לא עוצרים באדום, וכו'.

הצלחה נמדדת:
במקרה הראשון – כשהמטופל יכול לחזור לעבודתו כמורה
במקרה השני – כשאותו אדם מפסיק לכעוס על אשתו, ילדיו, אלא מסגל לעצמו דרך תגובה שונה ואפקטיבית יותר המשפרת את היחסים הבין אישיים שלו עם סביבתו. "איזהו בעל תשובה – זה העובר על פתחה ...."

ישאל הקורא – " עד כאן הכל טוב ויפה, אבל, איפה ההתייחסות לרגשות במהלך הטיפול, או לשמחה שהיא תנאי הכרחי בעבודת ה'? בתהליכים שתוארו כאן אין מקום עבורם" ואכן, גם בטיפול פסיכולוגי בשיטת ה CBT וגם בדרך העבודה על המידות יש מקום רב מאד לרגשות.

ב CBT, על המטפל ליצור אווירה של חום ואמפטיה כלפי המטופל. יתר על כן, קיימים מצבים בהם אנחנו בפירוש נרד לעומק ונפתח את ההסטוריה הרגשית, בתהליך דינמי קלאסי, כאשר אנו חשים שהטראומה המקורית מעיבה על היכולת ההתמודדות עם המצב בהווה. והמטרה – לפזר את המשקעים, לשחרר, ולהתיר "אין שמחה כהתרת הספיקות". בעבודה על המידות –ציינו קודם שהתובנות מגיעות על ידי התבוננות, לעומת זאת, זיכוך ניקוי והכללת הרגש נעשית על ידי התבודדות.

ברור כי בכל שיטה ביהדות קיימים שלושת המרכיבים האלה, והשיוך של שלושת המצבים לשמות של תנועות ספציפיות נעשה לשם הבהרה בלבד.

ולסיכום:
הסדר הן בעבודת ה' והן בתהליך התראפיה ב CBT הוא: הבנה   ----- > מעשה  ---- > הרגשה

או בלשון המקורות:  "אחרי המעשים הולכים הלבבות".

לכניסה לאתר http://www.mahabaya.com/index.php/index_c/religious_psycholog