מכון כתר: צדק חברתי - תורני

מומחי "מכון כתר לכלכלה על פי ההלכה" הכינו מסמך המלצות מקצועיות לצוות טרכטנברג אשר מציג את דעת התורה בנושא הכלכלי-חברתי.

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ח באב תשע"א

תנו הזדמנות. טרכטנברג בבית הנשיא
תנו הזדמנות. טרכטנברג בבית הנשיא
צילום: מארק ניימן - לע"מ

מומחי "מכון כתר לכלכלה על פי ההלכה" הכינו מסמך המלצות מקצועיות לצוות טרכטנברג אשר מציג את דעת התורה בנושא הכלכלי-חברתי.

במסמך שנשלח היום לוועדה, ערכו מומחי "מכון כתר לכלכלה על פי ההלכה"  המלצות בנושא החברתי כלכלי לאור המקורות היהודיים. המלצות אלו מופנות לצוות טרכטנברג על מנת לתת את העמדה היהודית בנושאים אלו.

במסמך נכתב, כי "התורה וההלכה מתייחסות לעולם בו כללי המשחק הבסיסיים הם כללי השוק החופשי. לכן באופן עקרוני ההלכה אינה מטילה פיקוח עקבי ורצוף על רמת המחירים בשוק. עם זאת ההלכה קובעת כי על השלטון לעמוד על המשמר ולמנוע עליות קיצוניות ביוקר המחיה במוצרים אשר מוגדרים כמוצרי יסוד. בהלכה מופיע שימוש בשני כלים העומדים בידי השלטון, ההתערבות העקיפה וההתערבות הישירה".

מכון כתר מדגיש, כי "על המדינה אפוא בראש ובראשונה לאכוף את חוק ההגבלים העסקיים באופן בלתי מתפשר תוך הטלת סנקציות משמעותיות. בנוסף, עליה לאפשר הגדלת התחרות בשוק, אם על ידי עידוד כניסתם של יצרנים נוספים, ואם על ידי פתיחה גדולה יותר של השוק ליבוא. עם זאת חשוב לוודא שהתחרות לא תגרום לקריסת הייצור המקומי מה שעלול להביא לאבטלה ו"יצא שכרו בהפסדו".
עוד מציינים מומחי מכון כתר כי ההתערבות הישירה היא ע"י הצבת פיקוח על מחיריהם של מוצרים בסיסיים: "פיקוח זה נעשה על ידי קביעת מחיר ריאלי למוצרים אלו והגבלת אחוז הרווח שמותר להרוויח במסחר בהם".

בנושא מוצרים בסיסים, ממליץ מכון כתר לכלול בתוכם מוצרי תינוקות, הוצאות חינוך ועוד:  "בתקופת חז"ל הם כללו גם יינות ושמנים. בימינו, יין אינו בגדר מוצר בסיסי, אך מאידך מסתבר שהמוצרים הבסיסיים כוללים גם מוצרי חלב יסודיים, פירות וירקות העונה, מוצרי תינוקות כגון תחליפי חלב וטיטולים ועוד. כמו"כ יש לכלול בכלל המוצרים הבסיסיים גם חינוך הילדים, מעונות, בתי ספר וכדו'".
בנושא דיור, מדגישים מומחי מכון כתר כי דיור מינימאלי, המתאים לגודל המשפחה, נחשב גם הוא למצרך בסיסי, ולכן גם בשוק זה צריכה המדינה לדאוג לאיזון במחירים. (המדובר בפריפריה ובדירות קטנות ובינוניות בלבד).

עוד ממליצים במכון, כי "ההתערבות העקיפה יכולה להיעשות באמצעות הגדלת ההיצע אשר תיעשה קודם כל ע"י הפשרת קרקעות לבניה והוזלה משמעותית של עלות קרקעות אלו וזאת באמצעות מכירת אדמות המדינה במחיר מוזל ליזם אשר יתחייב למחיר הנמוך ביותר למשתכן (מכרז הפוך). אם לא יהיה די בכך, צריכה המדינה לפקח על מחירי הדיור הבסיסי, ולהגביל את מתח הרווחים של הקבלנים ושל שאר בעלי המקצוע שרווחיהם משפיעים על המחיר הסופי של הדירה, ובכך להביא לכך שמחיר הדירה ישקף את העלות הריאלית בצרוף רווח סביר ולא מעבר לכך".

עוד מתייחסים אנשי מכון כתר למצוות צדקה ובעיית  העוני בישראל, "חובת המדינה היא להגדיר לא מהו קו העוני, אלא מהו סל העוני, דהיינו סל המוצרים המינימלי הנדרשים למשפחה בעלת מספר נפשות בגילאים נתונים, ולדאוג כי לכל משפחה בה בני הזוג עובדים כפי יכולתם יסופק סל זה. סל זה אינו חייב להיות מסופק בהכרח באמצעות תשלומי ביטוח לאומי למשפחה. יכול הוא להיות מסופק ע"י הנחה במעונות יום, ע"י מענקי משכנתא, באמצעות הנחה במשרד החינוך או באמצעות כל שירות אחר אותו המדינה מספקת לאזרחיה אשר יינתן למשפחה זו ללא תשלום. שירותי הרווחה יגדירו את סל העוני למשפחה הנתונה וידאגו כי סל זה יסופק למשפחה בדרכים השונות. בסופו של דבר צריכה  כל משפחה עובדת לגמור את החודש במינימום ההכרחי".

מכון כת"ר לכלכלה עפ"י התורה, ע"ש משה ומעטל הלר, שם לו למטרה לחבר את חיי המסחר והכלכלה המודרניים עם אוצרות הרוח שבעולמה של ההלכה היהודית. המכון קם מתוך אמונה כי תורת ישראל, בהיותה תורת חיים, יכולה וצריכה להיות מיושמת גם בחיי היום יום הכלכליים.

"במקורות ההלכה ניתן למצוא התייחסות למגוון עצום של סוגיות אקטואליות העומדות על הפרק בחיי הכלכלה" אומרים הרב שלמה אישון הרב יצחק בזק אשר עומדים בראשות המכון ומוסיפים: "כך למשל ניתן למצוא מענה לדילמות מוסריות הנוגעות להגינות במסחר וכדו', סוגיות הלכתיות הנוגעות לריבית או לשמירת שבת בכלכלה המודרנית, דיני חוזים ועוד".

המכון מעסיק חוקרים תלמידי חכמים מובהקים ומומחים, בעלי ידע ומעורבות בחיי המעשה.