מה לרב קונסרבטיבי בירחון אורטודוקסי?

בגליון האחרון של "דעות" הופיע מאמר של רב קונסרבטיבי. 'נאמני תורה ועבודה' מצדדים בכך ואילו הרב יהושע שפירא סובר שאין לזה מקום.

ישי קרוב , כ"ט באב תשע"א

דעות נאמני תורה ועבודה
דעות נאמני תורה ועבודה
אתר נאמני תורה ועבודה

בירחון האחרון של "דעות" - כתב עת היוצא לאור על ידי תנועת "נאמני תורה ועבודה", הופיע מאמר של רב קונסרבטיבי שקרא "לשיתוף פעולה הדוק יותר בין הקבוצות (קונסרבטיבי ואורטודוקסי)".

בראיון לערוץ 7 הסבירה יו"ר עמותת "נאמני תורה ועבודה", תהילה נחלון, כי "דעות יוצא לאור על ידי נאמני תורה ועבודה אך לא כל מה שכתוב שם מבטא את השקפות התנועה. הירחון הוא במה לדיון בשאלות העומדות על סדר היום. הנושא לו הוקדש הגליון היה נושא מחלוקות ושסעים ואחד הנושאים אותם בחרנו להעלות, הוא המחלוקת בין הזרמים ביהדות".

"בעם היהודי הקיים היום יש כמה זרמים, זה נתון סוציולוגי שקשה לחלוק עליו", ציינה נחלון.

תהילה נחלון

לשאלתנו, האם זה לא לשמוט את הקרקע מתחת רגלי התנועה, ענתה נחלון כי "בגליון הקודם התפרסם ראיון עם הרב דב ליאור והיו כאלה שאמרו: איך אתם נותנים במה למי שתומך בספר 'תורת המלך'. זה היה נראה לי חוסר יכולת השקפה וחוסר יכולת לנהל שיחה וזה הדבר ההרסני ביותר ומשקף את תרבות המחלוקת בה אנו נמצאים".

"האם דעות תומך בתרבות מחלוקת המבוססת על הקשבה - ברור שכן", הדגישה נחלון, "וודאי שיש קוים אדומים. לא הייתי מקשיבה למי שקורא לרצח עם, ניאו נאצים וכד', אך בתוך הקווים האדומים אפשר לשמוע ולהקשיב לרב קונסרבטיבי הקורא לשיתוף פעולה בין הזרמים. זה לא נראה לי מחוץ לקווים, בדיוק כמו שאפשר להקשיב למי שכתב הסכמה לתורת המלך".

מנכ"ל התנועה, שמואל שטח, אמר לערוץ 7, "המאמר אינו משקף את דעתנו, אך הירחון הוא בימה להבעת דעות כדי ליצור דיון ולא הודעה רשמית של התנועה. אנחנו תנועה אורטודוקסית נקודה", הדגיש.

ראש ישיבת ההסדר ברמת גן, הרב יהושע שפירא, שלל מכל וכל, בראיון לערוץ 7, את האפשרות לדון עם התנועה הקונסרבטיבית והרפורמית, "זה דומה למקרה שהיה, בו ראש מועצה הזמין את חברי הגרעין התורני לערב משותף עם קונסרבטיבים ורפורמים והוא נפגע שהגרעין לא רצה להשתתף. אמרתי להם שיסבירו לראש המועצה כי זה דומה למקרה בו יבואו אנשים מהאופוזציה לערב שעוסק בענייני ניהול המועצה, ודאי שהוא היה מתייחס בכבוד ונותן להם למקום גם אם הוא המר שבאויביו. אבל אם אדם נוסף היה מציג עצמו כראש המועצה ועל תקן זה היה משתתף בכנס, הדבר ברור שלזה אין מקום".

הרב יהושע שפירא

"האדם החילוני סבור שהתרבות היהודית נוגעת לו בנקודה כזו ואחרת ורוב הציבור שומר ברית מילה ויום הכיפורים, אך לא מאמינים עד כדי קיום כל המצוות ואנחנו מתפללים שיתחזקו ויקיימו גם את החלק שלא זכו לו. אך כשבא קונסרבטיבי או רפורמי שאומר התורה היא אחרת - הוא אומר אני ראש המועצה, אני מחליט מה היא התורה. אנחנו אומרים כי התורה נתנה מסיני ולא תוחלף וכל מי שבא ואומר שהוא יכול להציב לנו תחליף הוא מחוץ לשיח".

הרב שפירא סבור כי התופעה מגיעה ממקום עמוק יותר וחמור יותר, "יש כאן עוד רובד חמור יותר - ההיתממות לפיה הדבר היחיד הוא פלורליזם ופתיחות כדי לשמוע את הצד השני היא בעייני מוזרה. לדעתי יש כאן סימפטום שמצביע על התפוררות רחבה הרבה יותר מאשר פתיחות לדעות נוספות - יש כאן סימפטום שממוסס את הגבול של 'תורה משמים', של דבקות אלוקית, של המשך קבלת התורה ממשה ובמידה מרובה מערערת את גבולות התורה".

"מרחב הידע העצום שיש היום מפקיע את המעמד הרבני כי כל אחד נגיש לידע. האם גם ברפואה מישהו יגיד כך - אם מישהו חולה אז יקיש בגוגל שם המחלה ויטפל בו לבד? יש כאן קעקוע רוחבי של מעמד הרבנות, מעמד ההלכה והפניה לתנועות הקונסרבטיביות והרפורמיות מושפעות לא רק מפלורליזם שגם זה אין לו מקום אלא גם מהתפוררות ציבורית של מעמד התורה שניתנה מפי הגבורה בסיני".