"מאבדים קרקעות ביו"ש בחסות ממשלת הליכוד"

תנועת 'רגבים' זועמת על עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה בנוגע להתיישנות דיונית מכוח החזקה של קרקע באזור יהודה ושומרון.

ישי קרוב , ט' באלול תשע"א

שדה תפוחי אדמה. ארכיון
שדה תפוחי אדמה. ארכיון
פלאש 90

תנועת 'רגבים' מתייחסת בחריפות לעמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, שהוגשה היום (חמישי) לבית המשפט, בעניין התיישנות דיונית מכוח החזקה של קרקע באזור יהודה ושומרון, הקבועה בסעיף 20 לחוק הקרקעות העותמאני.

על פי עמדת היועץ המשפטי לממשלה, יש לשקול בכל מקרה לגופו - האם חל חוק ההתיישנות מכח חזקת הקרקע על ידי יהודים, "על מנת שיישום הוראות ההתיישנות הדיונית יהיה מותאם למציאות המשפטית והעובדתית המיוחדת השוררת באזור" נכתב בעמדת היועמ"ש.

במכתבו פירט היועץ המשפטי את כוונתו, "התחשבות בנגישות מוגבלת לקרקע בשל הגבלות תנועה אשר מוטלות לא פעם על תושבי האזור – במקרה בו יוכיח מחזיק קודם בקרקע, באופן קונקרטי, כי לא היתה לו גישה למקרקעין בשל הנסיבות השוררות באיזור, וזאת לפרק זמן משמעותי – אזי יושהה מירוץ ההתיישנות".

"התחשבות בהעדר בית משפט לקרקעות באזור, אשר בוטל במסגרת הסכמי הביניים ב-1995 – נוכח החסר בערכאות שיפוטיות משנת 1995 ואילך, הרי שגם "תביעות" אחרות בקשר למקרקעין שבוצעו בתקופת התיישנות, ואשר אינן מגיעות לכדי הגשת תובענה אזרחית יכול שיביאו לעצירת מירוץ ההתיישנות".

"מניעת גזל ביודעין של מקרקעין – נוכח החובה המוגברת למנוע גזל ביודעין של מקרקעין מתבקשת הגמשת הסייג להתיישנות הדיונית, כך שגם במקרים בהם המחזיק בקרקע ידע כי הוא בחזקת פולש וגוזל – אך לא הודה בכך במפורש – לא תחול סעיף 20 לחוק. ידיעה זו ניתן לייחס לדוגמא, שעה שהתבוננות במקרקעין מלמדת כי אלו היו בחזקת אדם אחר כגון, שהמדובר בקרקע שהיתה מעובדת עוד בטרם תפיסת החזקה המאוחרת".

"שינוי מהותי באופי השימוש בקרקע – מירוץ ההתיישנות יימנה מחדש אם במהלך תקופת ההתיישנות חל שינוי מהותי באופי השימוש של המחזיק בקרקע. כגון, מעבר בין סוגי שימוש במקרקעין פרטיים, הוספת אחד או יותר מסוגי שימוש במקרקעין פרטיים, הרחבת שטח השימוש המפריע במקרקעין פרטיים, או מעבר משימוש חד-פעמי או פעוט לשימוש נמשך במקרקעין פרטיים וכיוצא באלה".

תנועת רגבים הגיבו בחריפות לעמדתו של היועץ המשפטי, "היום הגישה פרקליטות המדינה לבג"צ את עמדתה בבג"צ שמשמעותה החד-משמעית היא הורדה לטמיון של עשרות שנות גאולת קרקע ביהודה ושומרון והפקרתם של עשרות חקלאים ואלפי דונמים לגירוש ולהרס מיידים".

ברגבים הסבירו כי "מה שמסתתר מאחורי המילים התמימות: 'שיש להתאים את פרשנות הסעיף למציאות המיוחדת', זה שלא יתאפשר לחקלאים יהודים המוגדרים בעמדת היועץ כ'כובש' וכ'גזלני קרקע', להתלות בסעיף".

"עשרות חקלאים גאלו במשך ארבעים שנות התיישבות אלפי דונמים של אדמות טרשים נטושות, טיפחו והחיו אותן בעשר אצבעותיהם, הפריחו את השממה שהייתה נחלתן בשנות הגלות הארוכות והקימו חקלאות לתפארת. אולם מערכת המשפט, חותרת בחודשים האחרונים בכל כוחה לשנות את החוק הקיים למפרע, כך שניתן יהיה לסלק גם את אלו מן החקלאים היושבים באדמותיהם מזה שנות דור".

ברגבים ציינו כי עמדתה של הפרקליטות היא רק בנוגע ליהודים ולא לערבים, "את עמדתה האנטישמית ביססה הפרקליטות על הפרשנות המטילה על ה'כובש' חובה מוגברת לדאוג לאוכלוסייה ה'כבושה' ולהגן עליה מפני 'השתלטות' ו'גזל קרקעות' מצד התושבים הישראליים".