ים המלח
ים המלחקובי פינקלר

המאבק הציבורי הנרחב נגד קיומו של צילום העירום ההמוני של ספנסר טוניק הסתיים אתמול בכישלון גדול כאשר 1200 ישראלים השתתפו בצילום למרות המהלכים הציבוריים והמשפטיים נגדו. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם אפרים הולצברג, פעיל ציבור ובנו של שמחה הולצברג אבי הפצועים ז"ל, שעמל רבות כדי לסכל את כוונות הצילום.

בראשית דבריו מבהיר הולצברג, כי הוא מסרב להגדיר את המהלך ככישלון שכן את חובת המחאה ביצע וביצעו אחרים בכל דרך. הוא מזכיר את דברי התלמוד במסכת שבת ולפיהם כליה נגזרת על צדיקים משום שלא מיחו, ואת חרפת השתיקה מחק במחאתו ובמאמציו לבטל את המעשה.

באשר לתחושה שאין בימים אלה היענות משפטית לטענות מסוג זה על אף שהחוק הישראלי אוסר התערטלות בפומבי, אומר הולצברג כי קיים בישראל 'משולש ברמודה משפטי' כלשונו, משולש ברמודה שבא לידי ביטוי בהרס במיגרון, באירועי בה"ד 1 ושירת החיילות ובאירוע הצילום בים המלח. "זו מגמה מסוכנת לציבור הדתי", הוא אומר ומזכיר כי "המתערטל בפומבי עשוי לקבל שנתיים מאסר, אבל כשחמש מאות איש עושים את זה זו אמנות..."

עוד אומר הולצברג כי אין איש דת בעולם שאינו מכיר את היות ים המלח וסדום שלידו מוטיב מוכר המסמל את החטא ועונשו, ו"ספנסר חשב שהקב"ה לא יוכל להעניש..."

עוד הוא מספר על שני ניצולי שואה שהתקשרו אליו בבכי והזכירו לו ש"בפעם האחרונה שהפשיטו יהודים זה נגמר רע מאוד", הוא אומר ומספר על שיחת טלפון שיזם בין הרב שמחה הכהן קוק לבין מארגן המיזם. בשיחה זו בכה הרב קוק וסיפר שהכיר את אביו של יוזם הצילום, אדם שהיה רב בית כנסת בלוס אנג'לס, וכעת, התריע הרב קוק באוזניו שהמעשה יביא לקטרוג גדול על מדינת ישראל. בתגובה אמר לו אותו מארגן כי הצילום המדובר אינו אלא תיקון לחטא סדום, שבעוד הם חטאו באי קבלת אורחים הנה מדינת ישראל מקבלת אורחים. "שאלתי את הרב קוק מה אמר לו אותו אדם, הוא ענה לי שחבל על הזמן. אין עם מי לדבר".

עוד מספר הולצברג על פגישת אקראי עם שר החוץ ליברמן שהגיע לביקור פרטי והתבטא גם הוא נגד הצילום.

"יש לנו שר תיירות שאינו ראוי לתפקיד אם הוא לא מבין שהוא שר התיירות של ארץ הקודש. הרי כל מיליוני התיירים שבאים לכאן מהארצות הרחוקות ביותר כדי לראות את ארץ הקודש", הוא אומר ומזכיר עוד: "נבחרנו להיות אור לגויים והפכנו לעור לגויים...". הולצברג מתקשה להבין כיצד זה לא נמצא אדם נאור אחד, כהגדרתו, שיזעק נגד המעשה. הוא מזכיר את עזר ויצמן כאדם שלו היה האירוע מתרחש בתקופתו היה זועק כנגדו ומביע את עמדתו באופן ברור ונחרץ.

"זה יום שחור למדינת ישראל", הוא אומר וקובע כי כעת על המגזרים השונים ביהדות לחבור ולהתאחד בתפילה נגד מהלכים מעין אלה, אך לדאבונו הציבור החרדי מעדיף להתעלם מאירועים מעין אלה כדי שלא לפגוע בנוער ובצעירים בעצם הדיון בנושא. לטעמו אין מקום לשיקולים מעין אלה שכן מדובר במחלה ממארת ויש להיאבק בה גם אם קיים סיכון שכזה.