חברה קדישא נגד גיא מרוז ואורלי וילנאי

חברה קדישא תל אביב הגישה תביעת לשון הרע כנגד העיתונאים אורלי וילנאי וגיא מרוז ותוכניתם "אורלי וגיא בע"מ".

עוזי ברוך , כ"ז באלול תשע"א

אורלי וילנאי
אורלי וילנאי

חברה קדישא תל אביב הגישה תביעת לשון הרע כנגד העיתונאים אורלי וילנאי וגיא מרוז ותוכניתם "אורלי וגיא בע"מ". החברה תובעת מיליון שקל בגין  תחקיר ששודר בתוכניתם "אורלי וגיא בע"מ" שקיבל את השם "תעשיית המוות" (או "כסף וקבורה נפגשים") ואשר נועד להציג את חברה קדישא כחברה אשר מנצלת את אלו אשר איבדו את יקיריהם למטרות רווח. במהלך התוכנית אשר שודרה בערוץ עשר ביולי 2010 יצאו אורלי וילנאי וגיא מרוז "לחקור" את שירותי הקבורה הניתנים במדינת ישראל.

באמצעות עורך דינם אשר אקסלרד, טוענת חברה קדישא כי היא מוצגת בתוכנית  כ"חברה רודפת בצע אשר כל מטרתה ניצול משפחות שזה הרגע שכלו את יקריהם על מנת להרוויח את כספן שלא ביושר ". על פי הטענה הכתבה נערכה בצורה מגמתית באמצעות זיוף העובדות ושיבושם הנתבעים היו החוקרים, השופטים והתליינים ומשביקשו להעביר את המסר המכפיש והשקרי לקהל הצופים לא היה ניתן לעצור מבעדם", נכתב בכתב התביעה.

בכתב התביעה עונה חברה קדישא לכל הטענות, אשר עלו בכתבה ומעל הכול מפריכה את הניסיון להציגה כמי שמייצרת לעצמה רווח על גבן של משפחות הנפטרים תוך ציון מצוקת המקום בבתי הקברות ברחבי המדינה.

כך למשל נטען בכתבה כי בבית העלמין ירקון, מקומות קבורה רבים וכי החברה קדישא הדורשת 12,241 ש"ח לקבר באדמה בטענה למצוקת מקומות קבורה, דוחפת לקבורה בקיר במקום באדמה וזאת כדי לייצר רווח על גבן של משפחות הנפטרים. בעניין זה, טוענת החברה קדישא כי בבית העלמין ירקון ישנה מצוקת שטחי קבורה גדולה ביותר, וכל השטחים שצולמו בכתבה כניתנים

לכאורה להקצאה לצרכי קבורת קרקע ללא תשלום, הינם שטחים המיועדים לקבורה רוויה ואסורים בקבורת שדה, זאת מכוח הוראות התב"ע החלות על המתחם.

באופן כללי התובעת טוענת כי הכתבה נערכה בצורה מגמתית, באמצעות זיוף העובדות ושיבושם, הכול מתוך אינטרס כלכלי גרידא.התגובות שנמסרו מטעם חברה קדישא נחתכו ועוותו, לא הובאו במלואן,אם בכוונת מכוון ואם מתוך רשלנות רבתי.

חברה קדישא דורשת כי מערכת התוכנית תתנצל בפניה על פרסום הדברים וכן תפצה אותה מבחינה כספית במיליון שקל בגין עוגמת הנפש אשר נגרמה לה בעקבות פרסום הכתבה. חברה קדישא מבקשת מבית המשפט שיביא בהחלטתו מסר ברור כלפי עורכי תוכניות תחקירים אשר במסווה של עיתונאות "נושכת וחוקרת" פוגעות בכוונה תחילה במושאי השידור, תוך יצירת הרתעה ברורה מפני פגיעה דומה באחרים בעתיד.