"ערבי לא יכול לבנות בית באופן חוקי"

ויכוח נוקב בוועדת המשנה של ועדת הכספים על מצוקת הדיור: "בעלות פרטית על רוב הקרקעות ביישובים הערביים מעכבת פתרון מצוקת הדיור".

תגיות: מחאת הדיור
חזקי ברוך , כ"ז באלול תשע"א

לדבר ברור. מג'אדלה
לדבר ברור. מג'אדלה
פלאש 90

ויכוח נוקב התעורר היום (שני) בוועדת המשנה של ועדת הכספים לפתרון מצוקת הדיור במגזר הערבי, בין נציגי המדינה לנציגי המגזר הערבי בעניין האחריות למצוקת הדיור במגזר. יו"ר ועדת המשנה, ח"כ ראלב מג'אדלה (עבודה) אמר כי "המצוקה הקשה של הדיור במגזר הערבי נמשכת עשרות שנים. אזרח ערבי בישראל לא יכול לבנות בית באופן חוקי, כי אין הקצאת קרקעות ואין הסדרת תשתיות".

מג'אדלה הודיע שיקיים סדרת ישיבות עם נציגי המדינה והרשויות הרלוונטיות "על-מנת לשים סוף למצוקה הבלתי פתירה במקביל לפתרון המצוקות החברתיות הכלליות בישראל".

חוקר ערביי ישראל, ד"ר דני גרא, הציג נתונים קשים לגבי מצוקת הדיור במגזר הערבי. לדבריו, "הבעיות במגזר הערבי הן בעיקר בתחומי החינוך, הרווחה והמחסור בדיור בנובע בין השאר, ממחסור בקרקעות של מנהל מקרקעי ישראל ומהיעדר תכניות מתאר ליישובים הערביים". גרא הוסיף ש"המגזר מתמודד ממילא עם בעיות קשות הנובעות מממוצע סוציו-אקונומי נמוך מאוד בהשוואה לזה שבמגזר היהודי וכי האזרחים הערבים נתונים במצב של ייאוש ותסכול גובר מיחס החברה והמדינה אליהם".

בנוסף אמר, "שיעור ההשתתפות בשוק העבודה במגזר נמוך במיוחד, דבר שרק מגביר את המצוקות". גרא הסכים עם נציגי המדינה השונים, ש"חלק מרכזי מבעיית הדיור, נובע מהבעלות הפרטית על הקרקעות ביישובים הערביים ולכך יש להוסיף את קשיי המימון של בניית ורכישת יחידות דיור עקב הימנעות הבנקים מהעמדת הלוואות עקב החשש מקשיי חילוט".

גרא הציע שלושה פתרונות: בנייה רוויה (רב קומתית), תוך העמדת שירותים שכונתיים, דיור ציבורי רווי (רב קומתי) בקרקע של מנהל מקרקעי ישראל ביישובים בהם קיימות קרקעות מסוג זה וכן סיפוח של קרקעות חקלאיות ממועצות שכנות לצורך בניית יחידות דיור.

הממונה על מחוז הצפון במשרד הפנים, יוסי בראון, אמר כי "דווקא קיימות תכניות מאושרות לבנייה וכי הבעיה של בנייה לא-חוקית לא נובעת מתכניות לא מאושרות וחוסר תכנון, אלא מכך שרוב הקרקעות ביישובים הערביים הן פרטיות ואנשים מתנגדים להפשיר קרקעות". "אנשים במגזר הערבי רואים בקרקע רכוש לדורות ועקב כך, ראשי מועצות ערביות נוטים שלא להפקיע קרקעות לצרכיי בנייה" הוסיף. בראון אמר עוד, ש"קשה להוציא אל הפועל תכניות שכן אושרו עקב חוסר יכולת לבנות תשתיות שכן הן הופכות יקרות מאוד עקב התפרסות על שטחים נרחבים וראשי הרשויות אינם מסוגלים לממן את פיתוחן".

מתכננת מחוז חיפה במשרד הפנים, ליאת פלד, טענה שכיום קיימות 126 תכניות מתאר ליישובים ערביים. פלד הוסיפה, ש"כל עוד הביקורת תתמקד רק במשרדי הממשלה ולא תופנה גם כלפי ראשי רשויות והתושבים עצמם, לא יהיה פתרון".

מנהלת מינהל תכנון והנדסה במשרד השיכון, צביה אפרתי, אמרה ש"הבעיה ביישובים הערביים היא הנתח הגדול של הקרקע הפרטית, שלא ניתן לכפות על בעליהן להפשירן לבנייה וכן מכך שתכנון בנייה על קרקע פרטית הוא עניין מסובך".    אפרתי: "כעת יש בתכנון מעל  42 אלף יחידות דיור למגזר הערבי שקשה להוציאן אל הפועל עקב אי מתן פתרון לסוגיית התשתיות". אפרתי התייחסה לבנייה הבלתי חוקית ביישובים הערביים ואמרה, ש"בנייה בלתי חוקית נעשית בחלקה, מכיוון שהיא זולה יותר ולא מצריכה תשלום היטל השבחה, הוצאות ומיסים ויותר קל לא לשאול אף אחד". "לעיתים" אמרה, אפילו סבסוד של משרד השיכון לא פותר את הבעיה".

הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי ממשרד ראש הממשלה, איימן סף, דיבר על חולשת הרשויות המקומיות ביישובים הערבים וכן על בעיות רישום בטאבו של קרקעות פרטיות, "מה שמקשה לקדם שימוש בקרקעות".  

ראש מועצה מקומית בענה, עבאס תיתי, קבל על אפליה בתכנון של המדינה. לדבריו, "בכרמיאל השכנה, מאשרים תכניות במהירות תוך חודשים ספורים ואילו במועצה שלו הדברים תקועים במשך שנים".

מקדמת מדיניות וחקיקה באגודה לזכויות האזרח, עלווה קורן, אמרה ש"עיקר האשמה במצוקת הדיור במגזר הערבי בידי המדינה שאיננה דואגת לתכנון, בניגוד להצהרות נציגי המנהל ומשרד הפנים בוועדה. המדינה מונעת תכנון ומצד שני, מפעילה אכיפה נוקשה כנגד הבנייה הבלתי חוקית, דבר אשר איננו ראוי ואיננו מוסרי".