תביעה בארה"ב: ישראל מבצעת פשעים נגד גרושים

תביעה ע"ס $20,000,000 הוגשה בארה"ב נגד שרים בממשלה, בגין פגיעה באבות גרושים, תחת הכותרת 'פשעים נגד האנושות'.

עוזי ברוך , ח' בתשרי תשע"ב

משפט
משפט

ביום ה' שעבר (ראש השנה) הוגשה לבית המשפט  המחוזי הפדרלי במערב ויסקונסין בארה"ב תביעה כנגד שרים בממשלה בגין מדיניות פוגענית של הטיה מגדרית כנגד אב גרוש, בעל אזרחות כפולה, אמריקאית וישראלית. 

התביעה על סך עשרים מיליון דולר היא הראשונה בסדרה של תביעות שיוגשו בארה"ב כנגד שרים וממלאי תפקידים בכירים במערכת המשפט, עקב אפליה שיטתית כנגד אבות גרושים.

התביעות מתבססות על החוק האמריקאי המגן מפני פשעים נגד האנושות והפרה של  זכויות אזרח בינלאומיות. מניתוח משפטי שביצעו מגישי התביעה, עולה לטענתם כי ההפרות של זכויות יסוד להורות של אבות גרושים בישראל, עולות לכדי עבירה על החוק הזה.

הפגיעה בהורות של אבות גרושים עולה גם לידי אפליה על פי מספר אמנות בינלאומיות עליהן חתמה ישראל, ואליהן היא מחוייבת. בין אמנות אלו, ניתן למנות את האמנה בדבר זכויות הילד, האמנה בדבר חטיפות ילדים, וגם האמנה לביעור אפליה נגד נשים, אשר אוסרת על יחס מפלה גם כנגד גברים, טיפוח סטריאוטיפים נגדם, או קיבוע של סטריאוטיפים כאלו בחוק.

התובע, דוד וייסקופף, טוען בכתב התביעה כי מערכת המשפט בישראל מטפחת מדיניות של אי הכרה בזכות הטבעית של אבות גרושים לקשר עם ילדיהם, ומנתק בשרירותיות, ואף בזדון, אבות מילדיהם כלאחר יד. "בישראל, ורק בישראל, רואים את האב הגרוש כמכונה ליצור כסף. הטיה מגדרית בחסות החוק גורמת לזלזול מופגן במשאלות שלי לראות את ילדי", מוסיף התובע.

בין הנתבעים מצויות גם מספר עובדות סוציאליות, פקידות סעד לסדרי דין, אשר טיפלו בתיקו של התובע ומנעו קשר בינו לבין ילדיו. בארגוני האבות מסבירים כי על מדיניות ההטיה המגדרית החוקית עליה אחראים השרים הנתבעים, מתנוסס דגל שחור של אי חוקיות, הפרות שיטתיות של אמנות בינלאומיות, והתעלמות מופגנת מצערם והסבל שעוברים האבות והילדים, כאשר יישומה של מדיניות זו באמצעות פקידות הסעד אינו חוקי ומהווה הפרה של הנורמות המקובלות בעולם".

עו"ד כנרת בראשי, שסייעה בישראל בהתנדבות למגישי התביעות מתארת מארג של חקיקה אנטי-אבהית בישראל, ומונה סדרה ארוכה של חוקים מפלים, וביניהם חזקת הגיל הרך, הקובעת כי מקומם של הילדים אצל האם, ללא כל בדיקה, וגם אם טובתם מחייבת אחרת, חוק המזונות, הפוטר נשים מהשתתפות כלשהי בעול הכלכלי של גידול ילדיהן, שורה של חוקי עבודה ופסיקות המקשים על אבות בכלל, ועל אבות גרושים בפרט לממש את הורותם ומפלה אותם לרעה לעומת אמהות.

בנוסף מציגה עו"ד בראשי תקנות על פיהן לו זו בלבד שאין קביעה מפורשת של הסדרי הורות לאבות, אלא יש מנגנונים משוכללים להגבלת הקשר הזה, לעיתים בעילות של מה בכך. עו"ד בראשי מציינת כי  "על התשתית הזו, מרפדות תפיסות מיושנות המוזנות  מהסתה ישירה כנגד אבות גרושים. עוד אמרה בראשי - "אין בעצם הגשת התביעות לעצור בעדנו מלהמשיך לפעול לביטול החוקים הרעים הללו, ולביעור האפליה, בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותנו בישראל".

חברת הכנסת יוליה שמאלוב ברקוביץ, אשר הגישה שורה של הצעות חוק העוסקות בנושא זה, בין היתר הצעת חוק המבטלת את חזקת הגיל הרך והצעת חוק הקובעת ענישה  על מגישי תלונות שווא כאמצעי טקטי במהלך גירושין -  אמרה כי "כמי שקיבלה מאות פניות של גברים גרושים בישראל, אני רואה עצמי מחוייבת להביא לסיומה של התופעה המכוערת בה חי הציבור המתגרש בישראל. אב הנמצא בהליך גירושין מוצא עצמו, במקרים רבים מידי, נרדף על ידי בת זוגו. מרדף הבא לידי ביטוי ברמיסת כבודו העצמי, דרך מעצרים הנובעים מתלונות שווא, באיבוד מקום העבודה ויכולת ההשתכרות בכבוד, בהתמודדות עם צווי עיקול הנתונים לגחמתה של בת זוגו, בניתוק מילדיו ולעיתים מסתיים מסע הנקמה האיש של בת הזוג בהתאבדותו של הגבר, שכן אנו עדים לכ- 200 התאבדויות של גברים בשנה במהלך הליך הגירושין".

עוד הוסיפה שמאלוב ברקוביץ: "הצורך של האבות לפנות לסיוע בינלאומי צריך לקבל מענה בארץ ולא במערכת משפט של מדינה אחרת, שכן כביסה מלוכלכת יש לכבס בבית."

לדעתה של שמאלוב ברקוביץ  "אין מנוס מהקמת ועדת בדיקה שתבחן את מצבם הקשה של האבות הגרושים בישראל, אשר עם הגירושין משתנה היחס אליהם,  והם אינם עוד אבות מסורים ואוהבים לילדיהם, אלא לא יותר מכספומט מהלך על שתיים.
אין ספק כי טובת הילדים מחייבת את השמירה על כבודם הבסיסי של הוריו כדמויות מעצבות ומחנכות וככאלו לא יתכן" שמערכות המשפט והרווחה בישראל יהפכו את אחד ההורים לשבר כלי בחסות החוק.

התובע, ויססקופף, ישראלי יליד וויסקונסין שבארה"ב, גדל כיתום בבית יתומים בשיקגו, ומשבגר הקדיש חייו לעבודה במשרד הרווחה של אילינוי לשיפור הקשר בין אבות וילדים ובעצמו הוסמך כהורה אומנה. אולם  מחוייבותו רבת השנים להורות נעלמה משעלה לישראל ואישתו ביקשה להתגרש. על פי כתב התביעה ההתייחסות אליו בבתי המשפט למשפחה ואצל פקידות הסעד מתוארת כהתעללות הפוגעת בו, בגופו, נפשו בריאותו, ועבודתו, וכן בילדיו. "מערכת המשפט בישראל מגוננת על עצמה, ואינה פתוחה לביקורת, אך בצר לי, ובאין כל מענה בישראל, עלי לפנות לעזרת  החוק האמריקאי לטיפול בפשעים נגד האנושות עוסק בין השאר בענינים אלו של אפליה בחסות החוק כנגד קבוצה גדולה, ואני מקווה שאם לא אוכל לראות את ילדי באופן טבעי וללא הפרעה והתערבות שלטונית, לפחות לגרום לאלו שמנעו זאת ממני לפחות לשלם מחיר כספי כבד".אומר התובע.

פרקליטי העותר מציינים כי תביעה דומה נוספת תוגש בניו ג'רזי בימים הקרובים. האזרחים האמריקאים טוענים כי "על פי אמנת הידידות, מסחר וספנות בין ישראל לארה"ב התחייבה מדינת ישראל להעניק להם בבתי המשפט הישראלים יחס וטיפול ברמה השווה לסקטור המועדף ביותר במדינה. על פי שתי התביעות הסקטור המועדף בישראל הם נשים בבתי המשפט למשפחה, אשר זוכות לעדיפות סטטוטורית בדמות חזקת הגיל הרך, הענקת משמורת זמנית אוטומטית, פטור מתשלום מזונות, עדיפות בשמיעת בקשות לטובת נשים, פטור מהצגת מסמכים וראיות, ובכמעט כל משפט בבית המשפט למשפחה, ביה"מ מעדיף את גרסתן של הנשים על זה של הגברים. אם לא די בכך, מספיק שאישה מסרבת להסדרי ראייה, ופקידות הסעד, על פי מדיניות שגובשה ע"י פקידת הסעד הראשית לסדרי דין, סימונה שטיינמץ, מפנות את הגברים למרכזי קשר. בשיטת "הפוך על הפוך" התובעים האמריקאים טוענים שמגיע להם השוואת תנאים לרבות הפעלת חזקת הגיל הרך לטובתם. נטען שמדיניות ההתעללות הממסדית בגברים בישראל מתבטאת בין השאר בהפניית 20% עד 25% מהגברים למרכזי קשר, לעומת 1% עד 2% בארה"ב, וכן הטלת צווי מזונות בשיעור של פי 4 מהנהוג בארה"ב".