חיים יהודיים בחוף המזרחי של ארה"ב

טבילת התפוח בדבש כאחד מסמלי ראש השנה, הביאה אותנו לקפיצה קטנה לתפוח הגדול בניו-יורק וסביבותיה.

זה התחיל בחודש  אלול (ספטמבר אז היה), בשנת 1654. ראשוני המתיישבים היהודים באמריקה הצפונית, 23 במספר, הגיעו אז בספינה צרפתית "סט. שארל" - זו ה"מייפלאואר" של יהודי אמריקה - מברזיל לניו-אמסטרדם, היא ניו-יורק של היום. הם ברחו מן הפורטוגזים, בבקשם חירות דתית וקיום כלכלי. חלפו שנים רבות עד שהשיגו את הקיום הכלכלי ואת החירות הדתית, אך השיגו.

 ארבע שנים אחרי ה-23 הגיעה משפחה בת 7 נפשות ובהן 4 בנות. הבנות התחתנו כולן בניו-יורק והן נחשבות ל"ארבע האמהות" של יהודי ניו-יורק מן התקופה הקולוניאלית. בניו-יורק קמה הקהילה היהודית הגדולה ביותר בצפון-אמריקה עוד לפני שכבשה ארצות-הברית את עצמאותה. בית הכנסת הראשון נפתח בה בשנת 1730.

בתי כנסת שהולכים ונעלמים
בתי כנסת שהולכים ונעלמיםקובי פינקלר



כפי ששימשה ניו-יורק שער כניסה לאמריקה ל-23 היהודים הראשונים, כך שימשה שער כניסה למאות האלפים שבאו אחריהם. תחילה גם נשארו רובם ככולם בניו-יורק, אחרי כן החלו להתפשט על פני ארצות הברית, אבל לפחות 40% מששת מיליוני יהודי ארה"ב חיים גם היום בתחומי ניו-יורק. קהילת ניו-יורק רבתי - במידה שאפשר בכלל לדבר היום על קהילה כזאת - נשארה המרכז הראשי והנותן את הטון של יהודי אמריקה כולם. היא גם מרכז רב-חשיבות של יהדות בת ימינו כולה.

השער של המטיילים לארצות הברית בניו-יורק הוא באחד משלושת נמלי התעופה. הקרוב ביותר לעיר וניוג'רסי הוא נוארק, הרחוק, הוא קנדי. בתווך, לה גרדיה. טיסת אל על ( כל כך נעים לטוס בחברה שיש לך שפה איתם, שמבינים שעכשיו תפילה ולא מפריעים ואפילו יש טרקלין כשר בניויורק) מביאה אתכם אחרי אחת עשרה וחצי שעות לשם ובחזור זה "רק" 9 שעות וחצי. החברה, אגב, ביוזמתו של המנכ"ל שקדי פתחה עכשיו במבצע הסברה מרשים בקנדה וארצות הברית.

 

 בית הכנסת של המהפכה

תחילה שמנו פעמינו לבית הכנסת של המהפכה בפילדלפיה "מקוה ישראל".

 שעתיים + נסיעה ברכב מניו-יורק לכיוון דרום מזרח ואנו מוצאים עצמינו בעיר בה הוכרזה עצמאות ארה"ב. אך דווקא הקשר היהודי הוא שסיקרן.

הקהילה היהודית בפילדלפיה היא השלישית בגודלה בארצות-הברית. תולדותיה של הקהילה שלובים בקשר אמיץ עם תולדות העיר, שהוכרזה על-ידי מייסדה ויליאם פן, כגן עדן של חירות דתית. במרכז העיר, ברחוב ספרוס (Spruce) בין הרחובות 8-9, מול בית החולים נמצא בית הקברות "מקווה ישראל" שנוסד בשנת 1738, והפך למקום מקודש ללאום האמריקני כולו. בעפרו של בית-קברות זה טמונים חיים סלומון, שתרם את כל הונו למאמץ המלחמתי במהפכה האמריקנית.

"הרובע היהודי" בפילדלפיה משמר את האזור אליו הגיעה ההגירה היהודית ממזרח אירופה מאז .1881 הוא נמצא באזור הנקרא היום "סוסיטי היל" מקום משכנם של כל המהגרים מאירופה. באזור המשומר והציורי נמצאים ארבעה בתי-כנסת פעילים ואתרים נוספים.

בינות לשבילים של האזור ההיסטורי יושב מרכזה של הקהילה היהודית ספרדית הוותיקה ביותר בצפון אמריקה  "קהל קדוש מקווה ישראל" וממש לפתחו של בית הכנסת שלהם, ממוקמת אנדרטה פשוטה צנועה אך רועמת בשתיקתה לזכרו של יקיר הקהילה יוני נתניהו שנהרג דווקא ביום שבו צהלו המוני אדם בחגיגות 200 שנה להכרזת העצמאות של ארצות הברית (4 ביולי 1976).

בית הכנסת של קהילת מקווה ישראל נוסד ב-1740, וזהו בית הכנסת השני בעתיקותו בארה"ב. חברים ידועים בקהילה מן התקופה הקולוניאלית ותקופת המהפכה הם: חיים סולומון, אחד המממנים העיקריים של המהפכה האמריקאית ( שתרם כסף לרכישת נשק לצבאו של וושינגטון); נתן לוי, שספינה השייכת לו, בשם מירטילה, העבירה את פעמון החירות לאמריקה; ורבקה גרץ, פילנתרופית ומייסדת בית הספר הראשון ללימודי יהדות בסוף השבוע.

 אגב הפעמון, האתר שראוי להתחיל ממנו את הסיור הוא  היכל העצמאות. מאחורי האגף המזרחי שלו יוצאים סיורים מודרכים ללא תשלום.

מומלץ לצאת לסיור ב"מייל הרבוע הכי היסטורי בארה"ב", כשמגוון האטרקציות המצפות לכם במרחק הליכה קצר - רחב למדי פעמון החירות המפורסם שהעתק שלו מצוי בגן הפעמון בירושלים צלצל כנראה ב-8 ביולי 1776 כדי להודיע על ההקראה הראשונה בציבור של הצהרת העצמאות האמריקאית. פעמון החירות צלצל פעמים רבות לצורך הודעות חשובות לציבור עוד בתקופה הקולוניאלית. פעמון החירות, שמשקלו כ-2000 פאונד (בערך 900 ק"ג), השתתק ב-1846 בשל סדק שנפער בו. הכתובת על הפעמון קוראת: "וקראתם דרור בארץ לכל יושביה" ויקרא, כה י'. במרכז החדש של פעמון החירות מוצגת תערוכה מרגשת על ההיסטוריה של אייקון החירות המפורסם הזה.

 לא הרחק משם, אם מדברים על משהו עתיק סימטת אלפרת', הקרויה על שמו של הנפח ג'רמיה אלפרת', על 33 בתיה, והיא רחוב המגורים המאוכלס ברציפות העתיק ביותר בארה"ב, מאז 1713.

ברובע הסיני הציינא טאון ממוקמת מסעדת סינית כשרה בפיקוח ועד הרבנים.

מכאן בחזרה לתפוח הגדול וליהודים הראשונים שהגיעו לכאן באזור הלואר איסט סייד, שנודע בעיקר כמרכז מהגרים יהודים שהגיעו לאמריקה ממזרח אירופה. האוכלוסייה היהודית של השכונה עזבה אותה באמצע המאה ה-20, בשל העלייה ברמת החיים של המהגרים, אולם שרידים של יישוב יהודי זה ניתן לראות בחנויות לאורך רחוב הסטר, רחוב אסקס ורחוב גרנד. בשכונה מספר רב של בתי כנסת ובהם בית הכנסת ביאליסטוקר, בית המדרש הגדול, בית הכנסת אלדריג', בית הכנסת מזריץ', קהילת חתם סופר, בית הכנסת קהילת יאנינה הקדושה (בית הכנסת היווני היחיד ביבשת אמריקה), ומרכז אורסאנז - בית הכנסת הרביעי הכי עתיק בארצות הברית. ( הרחוב כולו מכונה רחוב החסידויות) .בשכונה גם מקוה הטהרה הפעיל ביותר בכל שנותיה של ארה"ב. לא הרחק משם גם מבנה ענק של כנסיה שהוסב ל.. בית כנסת. פשוט לראות ולא להאמין.

 ואי אפשר בלי חב"ד ומרכזה העולמי.

 מוטי זליקסון, איש יקר ונעים הליכות מוליך את המבקר בתוככי הבית המפורסם ב מרכז חב"ד העולמי, מוכר בשם 770, על שם מספר הבית ברחוב בו הוא נמצא הבית הוא מרכז חסידות חב"ד, ובית מדרשו של הרבי מליובאוויטש זצ"ל.

ממקום זה ניהל הרבי מליובאוויטש את רשת השלוחים שהקים, את ריכוזי חב"ד בעולם, ואת כל ענייניו. כאן גם התוועד ומסר את שיחותיו ומאמריו בחגים ומועדים מיוחדים. מקום מיוחד הוא חדר הטלפונים העתיק, שהו קיבלו את שיחות האנשים מרחבי העולם ומשם הועברו לבתי המאזינים עוד בטרם שמעו על נפלאות הפלאפון.

 חצי שעת נסיעה ל אוהל הרבי מליובאוויטש אתר הקבורה של רבי מנחם מנדל שניאורסון (הרבי מליובאוויטש), האדמו"ר השביעי של חסידות חב"ד, ושל חמיו, האדמו"ר השישי לבית חב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון.

לאחר פטירת הרבי האחרון, המקום הפך למוקד עלייה לרגל במשך 24 שעות, לתפילה ובקשת ברכה.

האוהל נמצא בבית העלמין היהודי על שם מונטיפיורי, בשכונת קמבריה הייטס, ברובע קווינס שבניו יורק. בנוסף לכניסה הרגילה של בית הקברות, רוב המבקרים בוחרים להשתמש בכניסה העוברת דרך בית המבקרים הנקרא אוהל חב"ד ליובאוויטש הנמצא בשדרות פרנסיס לואיס. מצדו השני של הבית מוליך שביל לאוהל.

בית הקברות ממוקם בקרבת מקום לשדה התעופה קנדי, ויהודים רבים מגיעים לאוהל מיד לאחר נחיתתם או לפני המראתם. בסמיכות יש מקווה טהרה בו יכולים גברים לטבול קודם העלייה.

 

 וצריך גם מקום לשבוע בו ולהשביע את הנפש.

 

 אין לך ארגון בעולם כולו  שבו בכל יום ויום, יחידים, יהודים אין ספור ברחבי העולם מושפעים באופן חיובי על ידי העבודה של האיחוד האורתודוקסי, עם מערך של בני נוער, דתיים, פעילות חברתית, מדיניות חינוכית, ציבורית ופיתוח שירותים קהילתיים, תוכניות ופעילויות.

למעלה מ7,500 מפעלים מוכשרים בידי הארגון הענק הזה אבל יותר מכך היא העובדה כפי שמספר הרב שמחה כץ נשיא הארגון ש"אנחנו מפעילים את תנועת הנוער הגדולה בעולם" חשובה לעין ערוך. להיכנס לבתי כנסת, לקמפוסים ולראות את נציגיהם זו פשוט ראייה אחרת של הדברים.

 ובחזרה לאוכל.

 אנחנו בתפוח הגדול במנהטן ובחרנו שתי מסעדות מיוחדות בכשרות המיוחדת הזו.חלבית העונה לשם חלב ודבש ( כמה מתאים לימי תשרי) ובשרית מיסטר ברודווי.

 

חלב ודבש

 המסעדה המנוהלת בידי זקי שנקר פתוחה בין השעות 7 בבוקר לתשע בערב ממוקמת במרכז העיר ונותנת מענה חלבי כשר ומשובח לכל הצרכים. מצאנו כאן, מאפים, פיצות, דגים, סושי והרבה  יחס לבבי. בסמוך למסעדה מספר מקומות לתפילת מנחה ובשעות החורף גם ערבית.ממומת ברחוב 45  טל. (212) 764-4400

מיסטר ברודווי הבשרית

 אם תגיעו שם בשעת צהרים רגילה, אין לכם כעט סיכוי למצוא מקום אלא אם כן תאמתם. לא להאמין איזו דרישה יש למקום הזה המוגדר כמסעדה בעלת מגוון המנות  הגדול בעולם. תמצאו כאן הכל, אוכל סיני, לצד אוכל מרוקאי, אוכל יהודי מסורתי לצד סושי דרום אסייתי, בשרים כמו שהאמריקאים אוהבים והכל בכשרות גלאט ובשיחה חסידית בפיקוח הרב דב שרייר מ ה0u

פשוט חויה. רק להיכנס למטבח ולראות את מוטי זילבר או דוידעמרם  מנחים ביד רמה על מאות משלוחים מידי יום זו כבר אמריקה. טלפון: 1-212-921-2152

 

 עוד באזור ולא כדאי להחמיץ

 פארק הטבע הגדול סטרום קינג

ממוקם שעה אחת בלבד מניו יורק, בעמק ההדסון. מדובר בשטח של 500  דונם נוף של שדות, גבעות, יערות המספקים  את  ההשראה עבור אוסף של יותר מ -100 פסלים שנוצרו על ידי כמה מן האמנים המהוללים ביותר של תקופתנו. כמובן שהצד היהודי בהם חזק ומרשים.

 אתר הזיכרון בגרנד זירו

 שתי ברכות מים גדולות, בבסיסו של כל אחד משני המגדלים התאומים שקרסו לפני עשור במתקפת הטרור, נחנכו לפני מספר שבועות. מפלי מים, הנשפכים לתוך בור פנימי עמוק בתוך שיש שחור.

 מים הנשפכים אל התהומות. מסביב חקוקים שמות הנספים. מרשים מאד אך יש צורך בהרשמה מראש לביקור במקום.