סיפורם המלא של הסליקים נחשף

לראשונה חושף ספר חדש את סיפורם של הסליקים בהם הוטמנו בימי המנדט הבריטי כלי נשק, מסמכים ואף אסירים ומבוקשים. 'ארץ ישראל של מטה'.

שמעון כהן , י"ט בתשרי תשע"ב

הסליק בכפר גלעדי. כריכת הספר
הסליק בכפר גלעדי. כריכת הספר
הוצאת אריאל
 
 
ספר חדש פורס לראשונה באופן מדוקדק ופרטני את סיפורם של הסליקים בהם אגר והסתיר הישוב את כלי הנשק, המסמכים ועוד בימי המנדט הבריטי. בראיון ליומן ערוץ 7 מספר רפי קיטרון, מחבר הספר, על אותם סליקים שהיוו 'ישראל של מטה' באותם ימים, ישראל בלתי ידועה ההולכת ונחשפת גם בימים אלה, עשרות שנים אחרי קום המדינה, כאשר אחת לכמה חודשים נחשף בדרך אקראי סליק בבית, פרדס או כל מקום אחר שיעלה על הדעת.
 
בספרו (הוצאת אריאל) 'ארץ ישראל הנסתרת' מעריך קיטרון כי מספרם של הסליקים באותם ימים הגיע ללמעלה מאלף וחמש מאות, אך זאת רק כהערכה גסה שכן איש לא תיעד את פרטיהם המדויקים של כל הסליקים ויש כאלה הנשמרים בסוד גם בימים אלו. כדי להגיע לפרטים נבר קיטרון בארכיונים שונים כדוגמת ארכיון ההגנה, ארכיון מכון ז'בוטינסקי ואחרים, הגיע לארכיונים של הצבא הבריטי ואף ראיין כשמונים איש מלוחמי האצ"ל ההגנה והלח"י.
 
קיטרון מציג בספרו צילומי מסמכים ובהם פרטיהם המדוקדקים של הסליקים, תכולתם ומיקומם, כפי שנכתבו בכתב יד או הודפסו במכונת כתיבה. על פנקס אחד שכזה הוא מספר כי בו היו נתונים על סליק שהוטמן תחת עץ מסיים בפרדס מסוים, וכדי לדייק מוספרו שורות העצים והעצים שבתוכן. כשהגיע לפנקס זה יצר קשר טלפוני עם מי שכתב אותו וביקש לקבל פרטים נוספים על אותו סליק. האיש עצמו נדהם לשמוע על קיומו של הפנקס, כיוון ששכח שהעביר אותו למישהו ואותו מישהו העביר אותו לארכיון ההגנה. הוא עצמו היה סבור שהפנקס מוטמן אי שם.
 
פרק מיוחד בספרו עוסק גם בסליקים הערביים, סליקים שטופלו בידי הבריטים ביד קשה יותר מזו שבה טופלו הסליקים של הישובים היהודיים. זאת כיוון שהמרי הערבי היה מרד של ממש, בעוד בישוב היהודי לא הייתה התייחסות שכזו, אלא הסלקת נשק לצורכי הגנה עצמית. לעובדה זו נוסף המינוף ההסברתי שעשה הישוב היהודי בכל פשיטה על סליק וכל תקרית עם שוטרים בריטיים, מינוף שהוביל ללחץ דעת קהל בינלאומית התובעת יד רכה יותר כלפי היהודים בארץ ישראל. דוגמא לכך הוא מזכיר את האירוע בו נהרג תושב רמת הכובש ממכותיהם של שוטרים בריטיים במהלך שפיטה שכזו. אירוע זה גרם ללחץ בינלאומי רב על הבריטים.
 
בפרק נרחב בספרו פורט קיטרון את פרטיו של כל סליק וסליק בישובים השונים, ומהם מתגלה כי גם בחצר ביתו של ה'חזון איש' בבני ברק היה טמון סליק בידיעתו של הרב. כך היה גם בחצר הישיבה שבעיר. קיטרון מציין ומדגיש את שיתוף הפעולה ההדוק בין לוחמי העת ההיא לציבור הדתי. זאת לבד כמובן מהקשר ההדוק עם הקיבוצים הדתיים שהיו נתונים תחת אותו איום ופעלו בהתאם.
 
פרט מעניין העולה מהספר הוא המשך החזקתם של חלק מהסליקים גם בימים שלאחר קום המדינה. חלק מאנשי מפ"ם העדיפו להמשיך ולשמור על הסליקים גם משום שלא סמכו על המדינה הצעירה שתדע לגונן עליהם וגם משום שאיש לא ביטל את הפקודה שניתנה להם לשמור על הסליקים בסוד, וכך נשמרו לעיתים סליקים במשך עשרות שנים, ולהערכתו גם בימים אלו חיים בינינו אנשים השומרים במוחם בסוד את פרטיהם של הסליקים המדוברים. במקרים אחרים ניאותו אנשי מפ"ם למסור לכוחות הביטחון את הנשק, אך בהשאלה, והיה צורך להשיבם בתום השימוש.
 
עוד הוא מציין בהקשר זה את ההיערכות המחתרתית של מפ"ם בתוך שירותי הביטחון הישראליים, התארגנות מחתרתית שהפרק המשמעותי שבה מוכר בכינוי 'תכנית ליוויתן' שתכליתה היה לתפוס את השלטון במדינת ישראל הצעירה. מאוחר יותר, כשהצטרפו לממשלה, מסרו את רוב הנשק, אך חלקו נותר בידיהם.