ד"ר גרשון בסקין, שטווה את עסקת שליט והיה הגשר המקשר בין חמאס לשליחו של ראש הממשלה, מספר ביומן ערוץ 7 על המהלכים שהובילו להשלמת העסקה, ובין השאר גם מחווה את דעתו על המחיר הכבד ששילמה ישראל ועל עמדת ראש הממשלה נתניהו במהלך התקופה האחרונה.
ד"ר בסקין, איש שמאל ידוע, פגש כחצי שנה לפני החטיפה פרופסור לכלכלה באוניברסיטה האסלאמית. היה זה בכנס שיתוף פעולה שהתקיים בקהיר ובין השניים הפגיש חבר משותף מרצועת עזה. בסקין מציין כי פגישתו עם הפרופסור הייתה עבורו פגישה ראשונה עם אדם המשויך לחמאס, וכך גם עבור הפרופסור הייתה הפגישה איתו פגישה ראשונה עם ישראלי.
מוסיף בסקין ומספר כי שלושה ימים לאחר חטיפתו של שליט התקשר אליו אותו פרופסור ותיאר באוזניו את המצוקה בה נמצאים תושבי עזה המופצצים על ידי חיל האוויר הישראלי. "הוא אמר שצריך לעשות משהו ואני אמרתי לו שנכון, צריך לעשות משהו, ושישחררו את גלעד שליט", מספר בסקין. תגובתו של הפרופסור הייתה הצעה לפתיחת ערוץ תקשורת ישיר בין בסקין למנהיגי החמאס.
הפרופסור נסע ללשכתו של איסמעיל הנייה וכעבור זמן קצר התקשר לבסקין והודיע לו שבתוך מחצית השעה יתקשר אליו ראש לשכתו של הנייה, ואכן כך היה. ראש הלשכה התקשר ודיווח לבסקין שבעוד כמחצית שעה נוספת יתקשר אליו ד"ר ראזי חאמד, דובר ממשלת חמאס.
מאז שמרו בסקין וחאמד על קשר יומיומי במשך כל התקופה עד לשחרורו של שליט כאשר האינטרס של חאמד הוא שחרור אסירים ושל בסקין הוא שחרור שליט.
לדבריו כבר בראשית המגעים עם אנשי חמאס דרש סימן חיים מגלעד, וכשבועיים לאחר מכן הגיעה הדרישה מצד חמאס לשחרור 350 מחבלים תמורת קלטת ובה ייראה שליט. ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט סירב לתשלום תמורת אות חיים ובסקין חזר עם תשובתו לאנשי חמאס. לאחר מו"מ נוסף הסכימו אנשי חמאס לשחרור חמישים מחבלים תמורת הקלטת אך גם לזאת התנגד אולמרט.
באוגוסט 2006 נסע בסקין לרצועת עזה ושם העלה את רעיון המכתב בכתב ידו של גלעד שליט שיישלח להוריו. לאחר מכן שיגר נועם שליט מכתב בקשה מחאלד משעל להסכמה למהלך שכזה, והמהלך אכן הוביל לשיגורו של המכתב המפורסם בכתב ידו של גלעד.
באשר למצבו הבריאותי של גלעד מציין בסקין כי אנשי חמאס הקפידו לקבוע באוזניו שמצבו טוב מראשית הקשר שקיים איתם, אך הוא עצמו לא ידע אם יוכל לסמוך על דברים אלו שכן לא היה בטוח שניתן להאמין להם ושאכן הם יודעים מידע מהימן. "הם אמרו לי שהם נוהגים אתו על פי השריעה. בדקתי את המשמעות וראיתי שמדובר בחובה לספק מזון, רפואה וקורת גג".
לאחר קבלת המכתב בכתב ידו של שליט ביקש עופר דקל מבסקין לצאת מהתמונה לאחר שהודה לו על מאמציו. "המערכת הרשמית אמרה לי שאני גורם מפריע, גורם מרעיש. אמרתי לנועם שליט שזה נכון ושחייבים גורם כזה", הוא מספר ומוסיף כי שמר על קשר רציף עם משפחת שליט עד לרגע שבו הפך הקשר בינו לבין חמאס לקשר רשמי בו עושה ממשלת ישראל שימוש מול חמאס.
בסקין ממשיך ומספר כי התפנית בהתייחסות אליו הגיעה עם מינויו של דוד מידן לממונה מטעם ראש הממשלה לסוגיה. סמוך למינויו של מידן יצר איתו בסקין קשר והם נדברו שייפגשו מיד לאחר קבלת המינוי. בפגישה זו סיפר בסקין למידן על מעורבותו בפרשה ומידן מצידו ביקש שיעביר מספר מסרים לאנשי החמאס. בסקין יצא עם המסרים הללו לבני שיחו ברצועת עזה כשבמקביל בוחנת מערכת הביטחון את האמינות של דיווחיו.
בסקין קוטע את סיפורו כדי להבהיר ולהדגיש ש"הייתי מעדיף שגלעד יינצל במבצע צבאי מבלי שישוחרר אף מחבל פלשתיני אבל זה לא היה אפשרי כי היה כשל מודיעיני. לא ידענו איפה הוא ולכן לא יכולנו לצאת למבצע. לכן היה צריך להמשיך במו"מ".
לדבריו סמוך למינויו של מידן קיבל נתניהו החלטה ולפיה אין ברירה אלא לבצע את העסקה. להערכתו גרמו לכך שחיקה יומיומית במעבר מול המאהל של משפחת שליט והתמורות במזרח התיכון כאשר חמאס עזב את סוריה והתמקד במצרים היה נראה שהוא מתמתן ויש סיכוי להגיע איתו להסכם. בסקין מציין שהוא עצמו אינו מקבל את הטענה ולפיה בחר נתניהו בעסקת שליט כדי להסיט את תשומת הלב הציבורית מהמחאה החברתית.
בסקין סבור שגם האופציה של הקשחת היד על רצועת עזה כקלף לשחרורו של שליט לא הייתה מצליחה שכן כוחו של מעמד הביניים ברצועה, המעמד המתון, נהרס ועימו היכולת לשכנע את הממשל החמאס להיכנע להקשחת יד שכזו. להערכתו מהלך שכזה עשוי היה לסכן את חייו של שליט.
במהלך תיאור הצעדים האחרונים שהביאו לשינוי בעמדת הצדדים מציין בסקין את התקופה שקדמה למחאת האוהלים. במקביל לימים אלו העלו בני משפחת שליט את רמת ההאשמות כלפי נתניהו כשקבעו שהוא מפנה להם את גבו ואינו מתייחס לכאבם. זכורה הסצנה בליל הסדר בה כבלו את עצמם אל הגדר הסמוכה למעונו. בסקין מסכים שאכן התמונות הללו היו קשות, אך מעריך שמבחינתו של נתניהו החזות של מי שאינו מוכן לבצע את העסקה, חזות לה היו אחראים בני משפחת שליט, סייעה לו במו"מ מול החמאס בעיקר בשלביו הקריטיים.
לקראת סוף דבריו מדגיש בסקין כי בניגוד לתחושה בציבור הישראלי שישראל היא שנכנעה לחמאס בעסקה זו, הרי שחמאס הפסיד רבות. להערכתו כעת יפנו תושבי הרצועה לחמאס בדרישת הסברים לשאלת המחיר הכבד אותו שילמו עבור חייל ישראלי אחד, מחיר שבא לידי ביטוי במותם של כאלפיים מתושבי הרצועה במבצעים צבאיים של צה"ל ובהרס התשתיות האזרחיות של הרצועה.
ומה לגבי חלקה השני של העסקה, שחרור כחמש מאות מחבלים, רובם אנשי פתח'? בסקין קובע כי מדובר בחלק שלו מחוייבת ישראל תחת ערבות מצרית וגרמנית, אך הוא מזכיר שיש לה לישראל אפשרות לבחור את מי לשחרר והוא מקווה שהיא תבחר באופן מושכל את המשוחררים הבאים.