דריכות בפיקוד חיל-האוויר הישראלי: בימים הקרובים ייקבע מי יהיה המפקד הבא של חיל-האוויר, והדבר גורם מטבע הדברים למתיחות בין המתמודדים. גורמים בחיל מגלים כי הבחירה, בסופו של דבר, תהיה בין שני קצינים בכירים, שניהם אלופים מכהנים: ראש אגף התיכנון במטכ"ל אלוף אמיר אשל, ומזכירו הצבאי של ראש-הממשלה אלוף יוחנן לוקר.
קצין נוסף ששמו מוזכר כמועמד, אם כי סיכוייו פחותים יותר, הוא ראש מטה חיל-האוויר תא"ל נמרוד שפר. נמרוד שפר הוא אמנם מס' 2 בחיל-האוויר, אולם העדיפות במקרה זה, כך אומרים גורמים בחיל, ניתנת למי שכבר מכהן בתפקיד אלוף.
המועמד בעל הסיכויים הטובים ביותר הוא ראש אג"ת אלוף אמיר אשל. אשל, בן 51, התגייס לקורס טיס בתשל"ז והוסמך כטייס קרב בשנת תשל"ט, 1979. הוא שירת בחיל האוויר כטייס סקייהוק בבסיסי עציון ורמון, שם היה בתפקיד מוביל במלחמת לבנון. בין השנים תשנ"ג-תשנ"ה 1993-1995 פיקד סא"ל אשל על טייסת 201 ("האחת"), טייסת מטוסי F-4 פנטום ("קורנס 2000") שהוצבה בבסיס תל נוף, אשר השתתפה בפיקודו במבצע דין וחשבון. בשנים תשנ"ז-תשנ"ט 1997-1999 היה אל"מ אשל ראש מחלקת המבצעים במטה חיל האוויר. בתשנ"ט מונה למפקד בסיס רמון ובהמשך מונה למפקד בסיס תל נוף, תפקיד בו שרת שלוש שנים. בשנת תשס"ד 2004 אשל לראש להק אוויר, ושימש נציג חיל האוויר בחמ"ל הפיקוד של מבצע 'ימי תשובה' בתשרי תשס"ה (ספטמבר 2004). בשנת תשס"ו 2006 מונה לראש מטה חיל האוויר, תפקיד בו כיהן עד למינויו לראש אגף התכנון בדרגת אלוף בכ' אדר ב' תשס"ח, 27 במרץ 2008.
אשל נחשב לאחד המפקדים המובהקים והבולטים בחיל, בניגוד למתמודד השני, אלוף יוחנן לוקר, הנחשב יותר כאיש מטה מבריק, אבל לא כמפקד ולוחם. אם ימונה לוקר, הוא יעשה היסטוריה: תהיה זו הפעם הראשונה שעל חיל-האוויר הישראלי יפקד נווט קרב, ולא טייס.
לוקר, בן 53, נולד בישראל, בן לאב ניצול שואה חבר תנועת בית"ר ואם ילידת ירושלים. הוא התגייס לחיל האוויר בתשל"ו, 1976 וסיים קורס טיס במגמת ניווט קרב. בסיוון תשמ"ב, בשבוע הראשון למלחמת לבנון הראשונה ('שלום הגליל'), היה לוקר מעורב באירוע אש כוחותינו החמור ביותר בתולדות צה"ל. מטוסי פנטום זיהו שיירה שהורכבה מכוח שריון ומגדוד 931 על הקרקע וחשבוה לכוח סורי. עשרים וארבעה חיילים נהרגו וכמאה נפצעו בתקיפה השגויה, שבה היה לוקר הנווט במטוס המוביל. ועדת החקירה, בראשות תא"ל (מיל.) רפי הר לב, ניקתה את לוקר מאחריות. לאחר התקרית המשיך בתפקידו בטייסת ובהמשך קודם לסגן מפקד הטייסת. בשנת תש"ן מונה לראש לשכת מפקד חיל האוויר אביהו בן נון.
לוקר היה לנווט הקרב הראשון שפיקד על טייסת קרב מבצעית בחיל האוויר וכן לנווט הראשון שפיקד על בסיס טיסה מבצעי. בתשנ"א התמנה למפקד טייסת 107 ("אבירי הזנב הכתום") בבסיס חצרים שהפעילה מטוסי פנטום ("קורנס"). בתשנ"ד, 1994, מונה לראש ענף קרב במחלקת מבצעים בלהק אוויר ובתשנ"ז לראש מחלקת תכנון וארגון. בשנים תשס"א-תשס"ד שימש לוקר כמפקד בסיס חצרים. בשנים תשס"ו-תשס"ח שימש כראש להק האוויר, ובכ"ו אדר א' תשס"ח, 3 במרץ 2008, מונה לראש מטה חיל האוויר. במהלך שירותו הצבאי כנווט קרב צבר לוקר מעל ל-5,000 שעות טיסה.
בטבת תש"ע הועלה לדרגת אלוף והחל לכהן כמזכיר הצבאי של ראש הממשלה. בחיל האוויר מעריכים כי אם ימונה לוקר, יהיה זה לא מעט בזכות קירבתו בשנתיים האחרונות לראש הממשלה.
כאמור, מועמד נוסף הוא תא"ל נמרוד שפר, ראש מטה חיל-האוויר. שפר התגייס לחיל האוויר בתשל"ט והוכשר כטייס קרב. בין אב תשנ"ה לתשרי תשס"ח פיקד על טייסת 101, טייסת מטוסי F-16. בהמשך עמד בראש מחלקת המבצעים של חיל האוויר, וב-2001 מונה למפקד בסיס רמון. כיהן כראש חטיבת התכנון באגף התכנון של המטה הכללי, ואדר ב' תשס"ח מונה לראש להק אוויר. בכ"ח בטבת תש"ע מונה לראש מטה חיל האוויר במקומו של יוחנן לוקר, ומאז הוא מכהן כסגנו וממלא מקומו של מפקד החיל.