האם האגדות התלמודיות הן רק דרמות?

עשרות אגדתות מהתלמוד, נאספו בספרו החדש של שמואל פאוסט – 'אגדתא', עם אמירות רלוונטיות לימינו. מעשיר ומהנה.

אבי חיים , ו' בחשון תשע"ב

אגדתא
אגדתא
הוצאת דביר

אגדתא
שמואל פאוסט
הוצאת דביר, 496 עמ'.

כשאומרים לנו אגדה, מדובר בדרך כלל על נסיכות שחיו באושר ועושר אחרי עלילה פנטסטית כלשהי. בעולם שלנו זה קצת מבלבל, איך להתייחס לאגדה התלמודית, שנושאת את אותה הגדרה אך מחבריה היו שונים.

ד"ר שמואל פאוסט בחר לשלב גישות ישנות עם התבוננות מקורית באגדתות, ואת התוצאות פרסם בטור שלו במוסף "השבת" של מקור ראשון במשך תקופה ארוכה. בעקבות זכייתו בפרס שרת החינוך ליוצרים בתחומי התרבות היהודית, כונסו הטורים השבועיים ונערכו לספר.

גישתו של פאוסט בוחרת להתייחס למימד הספרותי של האגדות כחלק מהכלי להעברת המסר בסיפורים, ולא כקישוט אמנותי בלבד. הוא מתייחס לסיפור עצמו כנתון בתוך מערכת מסועפת של הקשרים, הדמויות חוזרות על עצמן ולעיתים מוכרות כבר כבעלות מאפיינים מסוימים ולעיתים המילים שינו את משמעותן מאז לשון חכמים ועד ימינו אנו.

לשם כך, יש להיות זהיר ביותר כדי להבין את הסיפור היטב ואת מה שניתן לקרוא מבין שורותיו, ונראה שהמחבר עושה זאת בהצלחה לא מבוטלת ואף מעביר את הקורא חוויה דומה.

הספר ערוך לפי נושאים: אגדות על יחסי אנוש, על קשרים משפחתיים , על מידות ועוד. בכל פרק מכונסות אגדות שעוסקות באותו הנושא, כשלאחר כל אחת מהן מופיעה התייחסותו של המחבר לדרמה שנחשפה לפנינו- מיהם הדמויות המרכזיות, מהו התהליך העובר עליהן ומהי המסקנה, הרלוונטית לחיינו אנו.

הדברים נאמרים בגלוי, בלשון מתובלת, במשחקי מילים ובלי להתעלם מההשוואות האקטואליות המתבקשות. והכל- כתוב בקצרה, בבחינת מעט המכיל את המרובה, בשפה קריאה וזורמת ובסגנון המעשיר, מחכים ומהנה את הקורא.