ועדת האתיקה של הכנסת החליטה לקנוס את שר הביטחון אהוד ברק וסגן שר החוץ דני איילון בשל היעדרותם מישיבות הכנסת. השניים נקנסו בשכר של יומיים כל אחד.
בהודעתה של הועדה נמסר כי היא מצאה ש-114 מתוך 120 חברי הכנסת, השרים וסגני השרים מילאו את חובתם להיות נוכחים בישיבות הכנסת. "עם זאת, נמצא כי ששה חברי כנסת חרגו ממכסת ההיעדרות המותרת שלא מסיבות מוצדקות כגון בעיות בריאות משמעותיות, חופשת לידה וכד'. הוועדה ביקשה מחברי כנסת אלה לנמק את היעדרותם, ונימוקים אלה היו לפניה בעת קבלת ההחלטות בעניינם”.
הועדה מדווחת בפירוט על כל אחד מהח"כים והשרים שנעדרו מעבר למותר ועל תגובתם לטענות נגדם.
על היעדרויותיו של שר הביטחון אהוד ברק נכתב כי הוא נעדר מ-18 ישיבות, שתי ישיבות מעל המותר. שר הביטחון מסר, באמצעות עוזרתו, כי ההיעדרויות באו "על רקע לוח זמנים צפוף ואינטנסיבי, בגין התפתחויות ביטחוניות, מדיניות ומטלות כבדות משקל בהקשר דנן המוטלות על שר הביטחון".
הוועדה מצאה כי אין זו הפעם הראשונה שבה נעדר השר ברק מעבר למכסה הקבועה בחוק. לעניין זו בודקת הוועדה את נוכחות חברי הכנסת והשרים לא רק בכנסת הנוכחית אלא גם בכנסות קודמות. בעבר נעדר השר ברק 3 ימים מעבר למכסה, ובמושב הראשון של הכנסת הנוכחית נעדר 6 ימים מעבר למותר, ובשל כך אף נשלל שכרו עבור 6 ימים.
הוועדה סברה כי "לוח זמנים צפוף" במשרדו של השר אינו יכול להוות הצדק סביר להיעדרותו מן הכנסת. בשל המטלות הרבות המוטלות על השרים, נקבע בחוק כי לא יידרשו לספק הסבר כלשהו להיעדרות מן הכנסת של עד מחצית מימי הישיבות.
"לשרים מחויבויות ומטלות רבות למלא בכנסת, הן בתפקידם כחברי הכנסת הנדרשים להשתתף בדיוני הכנסת ובהצבעות, והן בתפקידם כשרים המוזמנים להופיע בוועדות הכנסת, להתייחס להצעות חוק ולהצעות לסדר במליאה ולהשיב לשאילתות. המכסה הקבועה בחוק נועדה, בין היתר, להבטיח כי השר ימלא את חובותיו ביחס לכנסת ולתפקידיו בה”, נכתב בהחלטה בה הוכרע כי “לאור העובדה שאין זו הפעם הראשונה שבה נעדר השר ברק מעבר למכסה הקבועה בחוק, החליטה הוועדה, בתוקף סמכותה לפי סעיף 13ד(ד)(5) לחוק החסינות, לשלול ממנו שכר עבור שני ימי היעדרות”.
על סגן שר החוץ חבר הכנסת דני איילון, שנעדר מ-18 ישיבות, שהן 5 ישיבות מעל למותר. נכתב כי בתגובה מסר שתפקיד סגן שר החוץ הוא תפקיד ייחודי "המחייב מגעים, פגישות והשתתפות באירועים המתקיימים בחו"ל". איילון מסר לוועדה פירוט של 12 ימי ישיבות כנסת שבהם שהה בחו"ל בשליחות משרדו. סגן השר הוסיף כי גם במושבים הקרובים יבצע את תפקידו "תוך מאמץ עליון לעמוד בחובותיי הן כסגן שר והן כחבר כנסת".
הועדה קבעה כי "אין זו הפעם הראשונה שבה סגן השר אילון נעדר מעבר למכסה הקבועה בחוק, ובהחלטה הקודמת של הוועדה, בקשר לכנס החורף של המושב השלישי של הכנסת ה-18 נמצא כי נעדר 3 ימים מעבר למכסה. לאור תפקידו הייחודי של סגן שר החוץ והימים הרבים שבהם שהה בחו"ל לצורכי התפקיד, החליטה ועדת האתיקה שלא לשלול ממנו שכר עבור כל ימי ההיעדרות, אך לשלול שכר עבור שני ימי היעדרות”.
על היעדרויותיו של השר משה (בוגי) יעלון, המשנה לראש הממשלה והשר לנושאים אסטרטגיים נכתב כי הוא נעדר מ-17 ישיבות, ישיבה אחת מעל המותר.
השר יעלון מסר לוועדה כי הוא מכיר בחשיבות הנוכחות בישיבות הכנסת, וכי היעדרותו בכנס האחרון נובעת מייצוג המדינה והממשלה בשליחות הסברתית ומדינית בארה"ב ובדרום אמריקה.
הועדה החליטה כי "לאור העובדה שזו הפעם הראשונה שהשר יעלון נעדר מעבר למכסה הקבועה בחוק, ובהתחשב בכך שההיעדרות היא מישיבה אחת בלבד מעבר למכסה, החליטה ועדת האתיקה שלא להטיל עליו כל סנקציה, אך להפנות את תשומת לבו להוראות חוק החסינות ולכך שנסיעות רשמיות נכללות באפשרות שמעניק החוק להיעדרות שר עד מחצית מימי ישיבות הכנסת”.
על חברת הכנסת לאה נס, סגנית השר לאזרחים ותיקים, שנעדרה מ-16 ישיבות, שהן 3 ישיבות מעל למותר, נמסר כי היא הגיבה לטענות נגדה ואמרה שבפועל היא עומדת בראש המשרד לאזרחים ותיקים, וכי מחויבותה לתפקיד ולמשרד אילצה אותה להיעדר מישיבות הכנסת. סגנית השר פירטה במכתבה סיורים ואירועים שונים שבהם השתתפה ברחבי הארץ בימי ישיבות הכנסת, וכן נסיעה לארה"ב במסגרת התפקיד.
הוועדה סברה כי "כל האירועים שציינה סגנית השר במכתבה אינם יכולים להצדיק היעדרות מהכנסת מעבר למכסה הקבועה בחוק. כאמור, החוק מכיר בכך שלסגני השרים ישנם עיסוקים רבים במשרדיהם מחוץ לכנסת, ולפיכך מתיר להם להיעדר עד שתי חמישיות מישיבות הכנסת ללא צורך במתן הסבר. על השרים וסגני השרים לתכנן את הסיורים והאירועים הקשורים למשרדם באופן שלא ימנע מהם להשתתף בישיבות הכנסת, לפחות בהתאם למכסה הקבועה בחוק”.
עם זאת נקבע כי “לאור העובדה שזו הפעם הראשונה שסגנית השר נס נעדרת מעבר למכסה הקבועה בחוק, החליטה ועדת האתיקה שלא להטיל עליה בפעם הזו כל סנקציה, אך להפנות את תשומת לבה להוראות חוק החסינות ולחובותיה להקפיד ולהשתתף בישיבות הכנסת”.
גם חברת הכנסת רוחמה אברהם שנעדרה מ-14 ישיבות, שהן 3 ישיבות מעל למותר נכללה ברשימת הנעדרים. בתגובה לטענות נגדה ציינה אברהם כי היא "רואה חשיבות בנוכחות חברי הכנסת במליאה ובוועדות”, ונימקה את היעדרויותיה בעיקר בנסיעות לחו"ל (פעמיים נסיעות פרטיות ונסיעה אחת בתפקיד) ובימי מחלה.
הועדה מציינת כי חוק החסינות הכיר בצורך של חברי הכנסת להיעדר מהכנסת בשל צרכים רפואיים שגרתיים ואירועים משפחתיים, ולכן נקבע כי חבר הכנסת רשאי להיעדר עד שליש מימי הישיבות ללא צורך במתן הסבר.
הוועדה כתבה כי היא "רואה חשיבות מיוחדת בכך שחבר הכנסת, אף יותר משר או סגן שר, לא יחרוג מהוראות חוק החסינות בנוגע למכסת ימי ההיעדרות המותרת, שכן הכנסת היא מקום פעולתו המרכזי”.
עם זאת נקבע כי "לאור העובדה כי זו הפעם הראשונה שחה"כ אברהם נעדרה מעבר לתקופה הקבועה בחוק, החליטה ועדת האתיקה להסתפק הפעם בהפניית תשומת לבה להוראות החוק והאתיקה בעניין זה”.
על חבר הכנסת יצחק הרצוג שנעדר מ-17 ישיבות, שהן 6 ישיבות מעל למותר נמסר כי הוא הסביר את היעדרותו בהשתתפותו במערכת הבחירות לראשות מפלגתו, שנמשכה כל כנס הקיץ ולא אפשרה לו להשתתף באופן שוטף בישיבות הכנסת. עוד ציין חה"כ הרצוג כי במהלך הכנס נסע לארה"ב להרצאות שונות במסגרת התפקיד, ואולם "העובדה שהחוק קובע שוועדת האתיקה תדון רק בעניינו של חבר הכנסת שנעדר משליש או יותר מישיבות הכנסת בכנס פלוני, בשילוב עם כך שישיבות הכנסת מתקיימות רק שלושה ימים בשבוע, מאפשרות לחברי הכנסת לקיים פעילות פוליטית הכוללת התמודדות בפריימריס לצד המשך עבודתם בכנסת, שהיא אמורה להיות מחויבותם העיקרית. לפיכך פעילות פוליטית, כגון השתתפות בפריימריס, אינה יכולה להוות הצדקה להיעדרות מעבר למכסה הקבועה בחוק. זאת ועוד, שני חברי כנסת נוספים התמודדו עם חה"כ הרצוג בפריימריס, ולא חרגו מהמכסה המותרת”, קבעה ועדת האתיקה אך חתמה וכתבה ש"לאור העובדה כי זו הפעם הראשונה שחה"כ הרצוג נעדר מעבר לתקופה הקבועה בחוק, החליטה ועדת האתיקה להסתפק הפעם בהפניית תשומת לבו להוראות החוק והאתיקה בעניין זה”.