מזוזות גוש קטיף הושבו למשפחות העקורות

כ-1,500 מזוזות מגוש קטיף הועברו למתיישבים. לא את כולן ניתן לשייך למשפחות. מה עוד צפוי לצוץ בעתיד ולמה לא הועברו המזוזות 6 שנים?

שמעון כהן , י"ז בחשון תשע"ב

מזוזה.
מזוזה.
פלאש 90

אל ביתו של גדי אוחנה, סופר הסת"ם מעקורי גוש קטיף, הובאו אתמול על ידי צה"ל כאלף וחמש מאות מזוזות מבתיהם החרבים של עקורי גוש קטיף. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם אוחנה על המפגש המרגש עם הפריטים שלא רבים ידעו שהם עדיין קיימים.

אוחנה מספר כי כשהובאו לפניו המזוזות ארוזות בקופסאות קרטון של מנות קרב פתח אותן וגילה ביניהן מזוזות רבות שהוא עצמו מכר לתושבים וחלקן אף הוא עצמו כתב אותן.

לדבריו זיהויין של המזוזות אינו קל כל כך שכן לא על כולן היה סימון של המשפחה שמביתה נעקרה כל מזוזה, ובחלק מהמקרים סומנו מספרים התואמים תצלומי אוויר צה"ליים של האזור החרב. זאת בתקווה שמישהו יידע לשייך כל מזוזה למשפחה.

אתמול כבר הועברו חלק ניכר מהמזוזות שעליהן צוין שם המשפחה שמביתה נעקר. אוחנה חילק את המזוזות על פי ישובים ומסר אותן למזכירויות הישובים כשי שאלה יעבירו אותן למשפחות.

"זה אירוע מרגש מאוד וסימבולי מאוד. כידוע המזוזה היא הדבר העיקרי של הבית וגם במקום שבו הבית חרב הרוח נשארת. המזוזה מסמלת את זה", הוא אומר ומוסיף: "גוש קטיף גם היה המזוזה הדרומית של ארץ ישראל..."

עוד הוא מוסיף ומספר כי המזוזות הושארו במקום על ידי התושבים שבסערת הגירוש והעקירה לא שמו לב לקחתן ומי שלקחת אותן היו אנשי הרבנות הצבאית. כך גם ממבני הציבור.

חלק מהמזוזות יועברו למרכז התיעוד של חבל קטיף בניצן.

ומה לגבי הסיכויים שעוד יגיעו "דרישות שלום" שכאלה גם בעתיד מהריסות גוש קטיף. אוחנה מאמין שלא מדובר בפריטים האחרונים שיגיעו מגוש קטיף שכן "במשך השנים צץ בכל פעם משהו חדש". הוא מזכיר בהקשר זה ריהוט של משפחות שנעקרו ופריטים נוספים שגם אם לאחר למעלה משש שנים לא ניתן לעשות בהם הרבה הרי שיש בהם תזכורת מרגשת לחבל החרב.

באשר לשאלת הזמן הרב שבו לא נמסרו המזוזות לבעליהן לא יודע אוחנה לתת מענה. הוא מספר על הליכים שנעשו על ידי ועד העקורים להשבתן, הליכים שנמשכו למעלה משש שנים.