לא יפצה. ברוך קרא.
לא יפצה. ברוך קרא.פלאש 90

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את תביעת הפיצויים של עורכת הדין גלט ברקוביץ' נגד העיתונאי ברוך קרא ועיתון הארץ.

גלאט ברקוביץ' הגישה לפני למעלה מארבע שנים את התביעה בסך 2.5 מיליון שקלים, זאת בגין הפרת חובת הזהירות המוטלת על אנשי העיתון כלפיה, באופן שחשף את היותה המקור בחשיפת פרשת סיריל קרן.



השופט אבי זמיר קבע כי בענין פרסום שתי כתבות וכן קיום שיחת טלפון מביתו של קרא לפרקליטה לשעבר, קבע בית המשפט כי לא הוכחה התרשלות מצד העיתונאי והעיתון.

השופט ציין כי זהותה של גלט-ברקוביץ' נותרה בידי שניים בלבד: ברוך קרא ושמואל רוזנר (מבכירי מערכת החדשות ב"הארץ" בשעתו) שלא הפרו חובת זהירות עיתונאי.



השופט זמיר כתב עוד בהחלטתו כי "חופש העיתונות הוא בנשמת אפה של כל דמוקרטיה, הוא אינו מובן מאליו, יש לשמור עליו מפני פגיעה מרוחות רעות. מי שמבקש לפגוע מעבר למידה הראויה בחופש הביטוי והעיתונות בפרט כורת את הענף שהוא עצמו עליו יושב".

"מה היקפה של חובת הזהירות שחלה על עיתונאי? מובן שעליו להבין שחשיפת המקור עלולה לגרום נזק בלתי הפיך למקור, ישנו חשש כי לעיתים עזבונו של מקור ינהל את תביעת הפיצויים נגד העיתונאי. עולמו של מקור עלול להיחרב עליו. על העיתונאי חובה לא למסור כל פרט אחר שיסגיר את המקור", כתב השופט והדגיש כי "בהקשר זה אין לפרסם פרטים המצויים רק בידי המקור. אך יש לזכור כי חובת הזהירות אל לה להיות מוגזמת, עיתונאי אינו חוקר פרטי, על העיתונאי לצאת מנקודת הנחה שכל המידע רשאי לפרסום אלא אם צויין לו אחרת וכל מקרה ייבחן לגופו על פי נסיבותיו".

עו"ד זאב ליאונד, דור ליאונד ואלון נדב פרקליטי קבוצת הארץ והעיתונאים שמואל רוזנר וברוך קרא, הגיבו להחלטת בית המשפט המחוזי בת"א: "אנו מקווים כי דחיית התביעה תתקן לפחות חלק מהעוול שנגרם למרשנו בפרשה, לאחר שנאלצו לספוג האשמות מופרכות מצד התובעת כאילו הם שהפרו את החיסיון העיתונאי כלפיה. כפי שגם נקבע היום בצורה ברורה ביותר, ברוך קרא שמואל רוזנר, עמוס שוקן ועיתון הארץ, נהגו באופן מקצועי ואצילי לכל אורך הדרך ועשו כל שביכולתם לשמור על החיסיון העיתונאי וסודיות זהות המדליפה".

עוד נמסר כי "עמדתו של עיתון הארץ ביחס להחלטת היועץ המשפטי לממשלה דאז לפתוח בחקירה פלילית כה אגרסיבית לפריצת החיסיון העיתונאי בין היתר באמצעות השגת פרטי שיחות טלפון של עיתונאי, ידועה היטב. אבוי לנו אם נגיע ליום שבו עיתונאים במדינת ישראל שיבקשו לפרסם מידע אודות חשדות לשחיתות אישית של בכיר בממשלה, כמו בפרשת סיריל קרן, יצטרכו לפעול במחשכים, משל היו עבריינים הנמלטים מן החוק, על מנת לגונן על החיסיון העיתונאי". 

לאחר פסק הדין ברכה ח"כ זהבה גלאון (מרצ) ת עיתון "הארץ", והכתב ברוך קרא, על שהוכח כי לא התרשלו בשמירה על המקור. 



ח"כ גלאון ציינה כי "פסק הדין שוב חושף את מעמדו המשפטי הרופס של החיסיון העיתונאי, והמחיר הכבד שמשלמים האנשים האמיצים שחושפים שחיתויות; לכן, יזמתי חקיקה כפולה – האחת, שתמנע העמדה לדין של חושפי שחיתויות (ובלבד שבידיעה היתה אמת, ומטרתה היתה חשיפת שחיתות ו/או הגנה על האינטרס הציבורי), והשנייה, ביטול החובה שיש על העיתונאים למסור מקורות המוסרים מידע".