איך קורה שאין הכשרה למחנכים?

מחקר רחב היקף שהתקיים במשך שנים מגלה כי ניתן ואף הכרחי להכשיר מחנכים לתפקידם, ללמד אותם להיות אמפטים וקשובים לתלמידיהם.

שמעון כהן , י"ט בחשון תשע"ב

בידי מי מפקידים אותם?
בידי מי מפקידים אותם?
פלאש 90

זה אולי שמע מוזר, אבל לאחד המקצועות החשובים והמדוברים במדינת ישראל, המחנכים בבתי הספר, אין כלל הכשרה. אולי לא כולם יודו בכך, אבל נכון להיום נראה שמחנך הוא אדם שהוכשר להורות מקצוע כזה או אחר – ספרות, תנ"ך או היסטוריה - וחסרות לו שעות במערכת. המנהל, מעניק לו שעות מחנך, וכך בהינף קולמוס, הוא הופך לאחד האנשים המשמעותיים בחיי התלמידים.

מסתבר שבמכללות להכשרת מורים ובכלל מערך ההכשרה האקדמית בארץ, אין ולא הייתה הכשרה מסודרת לאותם מחנכים. ההנחה הגורפת הייתה, כי זהו מקצוע שלא ניתן ללמד אותו, או ש 'יש לך את זה', או שאין...

במכללת "אורות ישראל", המונה כ- 2000 סטודנטים לחינוך, הוחלט לבחון את הנושא ולבדוק האם ניתן בכלל להכשיר אנשים להיות מחנכים,  ולרכוש תכונות כגון: הנהגה, אמפטיה, היכולת להניע לפעולה, ועוד.

הנהלת המכללה החליטה לבצע ניסוי בשיתוף הסטודנטים במכללה, ובמשך שש שנים הפעילו תוכנית ייחודית על ידי המחנכים ד"ר שרגא פישרמן וד"ר יוסי הרשליקוביץ. התוכנית כללה בין השאר מפגשים אישיים בין  הסטודנטים לחינוך לבין תלמידי תיכון משני בתי ספר שונים. ליווי ע"י פרקטיקום וכן לימוד אינטנסיבי של תכנים שונים.

מפגשים בין הסטודנטים לתלמידים התרחשו  תוך הכוונה וייעוץ של גורמי מקצוע, שסייעו לסטודנטיות להתמודד עם קשיים, ללמוד להקשיב, לעורר אמון בקרב תלמידות, וליצור אקלים נעים בשיחה.

החוקרים גילו כי התהליך השפיע על הזהות המקצועית של הסטודנטים, וחיזק אותה. בין השאר, הם מצאו שפרמטרים חיוניים לתפקודו של כל איש מקצוע, המרכיבים את הזהות המקצועית התחזקו באופן מובהק, הם מצאו כי: התגברה תחושת השליחות של הסטודנטים, (מ 4.14 ל 4.22) הביטחון שלהם בבחירת מקצוע ההוראה גבר, (מ 3.36 ל 3.46) התדמית החיובית של מקצוע ההוראה התחזק בעיניהם (מ 3.09 ל 3.47), ואף תפיסת המסוגלות העצמית שלהם למלא את תפקידם כראוי התחזקה (מ 3.87 ל 3.98).

החוקרים בדקו גם האם הניסוי השפיע על עמדות הסטודנטים ביחס לאקלים הכתה הרצוי. המחקר מראה ש'אימון' בהקשבה למתבגר וביצירת אקלים נעים בכתה כבר בשנה א', משנה את יחס הסטודנטים לתפקידם, מתפקיד של מורה שמעביר חומר, למחנך.

למשל: לפני הניסוי, הסטודנטים להוראה סברו שתפקיד המורה הוא להביא את התלמידים לתת כבוד למורה, ולהעלות את המוטיבציה של התלמידים ללימודים. לאחר הניסוי הם הפנימו את תפקידם כמחנכים והתחזקה בהם התחושה שתפקיד המורה הוא להעלות את הנכונות של התלמיד לסייע לחבר מעבר ללימודים, ולסייע לקהילה. (מ 4.09 ל 4.24) כן התחזקה בהם התחושה שתפקידם בין השאר הוא להביא את התלמיד לא רק להבין את החומר אלא להתעניין בחומר ולהעמיק בו, לא בהעמקה קוגנטיבית, גרידא אלא בהעמקה הקשורה להתפתחות התלמיד כאדם. (מ 3.84 ל 3.96)

"המחקר הוכיח לנו, מעל לכל ספק כי ניתן וצריך להכשיר למקצוע המחנך". מציין ד"ר שרגא פישרמן אחד החוקרים בניסוי, "ניתן וצריך לעסוק בזהות המקצועית של המורה, ללמד אותו כיצד לשמור על קשר עם התלמיד, להכיר את העולם הפנימי שלו, לפתח הבנה ואמפתיה כלפיו. הנוהג -  לקחת מורים לתפקידי מחנכים בשל אילוץ השעות – אינו נכון ומזיק למערכת. יש להכשיר מורים למקצוע המחנכים, ממש כפי שמכשירים מורים להורות מתמטיקה, מדעים או גיאוגרפיה. אני לא חושב שיש מי שיחלוק עלי שתפקיד המחנך הוא חשוב ומורכב לא פחות מזה של מורה מקצועי, אם לא מעבר לכך".

בעקבות תוצאות הניסוי הוחלט במכללה להמשיך בהכשרת סטודנטים לתפקיד המחנך, במסלול ייחודי המושתת על מסקנות הניסוי. במחקר תמך גם משרד החינוך, האגף לניסויים ויזמות והאגף להכשרת עובדי הוראה, ובכוונת המשרד לבחון את התוצאות וללמוד אותם.

אולי סוף סוף המורה לגיאוגרפיה, תקבל הכשרה גם לחנך...