לארוז מיטלטלים ולצאת לשליחות בגיל צעיר

מה קורה כשצעיר חסר ניסיון לוקח תרמיל ויוצא לשליחות חב"דית בקצה העולם? מי עוזר לו? מי מכשיר אותו? לקראת כינוס השליחים הגדול.

שמעון כהן , כ"ד בחשון תשע"ב

תמונה קבוצתית בכינוס השלוחים
תמונה קבוצתית בכינוס השלוחים
חב"ד

ליפסקר: חיבוק חב"די

בסוף השבוע הנוכחי יחל בברוקלין הכינוס ה-24 של שלוחי חב"ד. למעלה מארבעת אלפים שליחים מכל רחבי העולם צפויים להתכנס לחמישה ימים של לימוד וחוויה משותפים לקראת המשך דרכם כשליחים. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם הרב נפתלי ליפסקר, מנהל בתי חב"ד בישראל, על האירוע ועל תופעת השליחות באופן כללי.

את האירוע מדמה הרב ליפסקר למפגש שעורכים אחים שיצאו איש איש לדרכו, מפגש שהם שמחים תמיד לעשותו בבית אביהם, כך גם השלוחים נפגשים בבית אביהם הרוחני, הרבי מלובביץ' בברוקלין. "לא כולם נולדו באפריקה או באוסטרליה. רובם נולדו בריכוזי חב"ד וכל אחד נטל את תרמילו ויצא לשליחות. לעיתים חשים בבדידות והתמודדות קשה ומורכבת שלא חשים מי שחי בבני ברק או בירושלים. רוצים להיות יחד, וזו מהותו של הכנס הפנטסטי הזה", אומר הרב ליפסקר.

במהלך הכנס מקיימים החסידים לימוד משותף והעשרה רוחנית ותורנית בתחומי החיים אותם הם פוגשים במקומות בהם הם חיים. בין השאר מדובר בהתרת עגונות, זיהוי יהדות למי שמתקשה בכך ומשימות מורכבות נוספות. לצד פן זה של הכנס מתמקצעים השליחים בתחומים ארציים יותר כגיוס כספים ומשאבים, בניית מוסדות, העסקת עובדים ועוד. זאת מתוקף היותם מנהלים בפועל של מוסד אותו הם מקימים איש שאיש במקומו.

וכיצד מלכדים אל קורת גג אחת שליחים מישראל הפוגשים שאלות מסוג אחד לשליחים מאתרים נידחים ברחבי העולם, כאלה הפוגשים שאלות מסוג אחר לחלוטין? הרב ליפסקר מספר שהכנס מתחלק לשניים. בראשיתו מתקיימים מושבי ענק באולמות ענק ובהם נלמדים ענייני תורה ושליחות כאשר אחדים מעלים זיכרונות ולקחים, ותחום זה משותף לכל שליח ולכל חסיד. לעומת זאת לאחר מכן מתקיימים כמעט מאה סדנאות שונות בתחומי עניין שונים ואף בשפות שונות וכל שליח מוצא את תחומי העניין להם הוא נזקק בסדנא שונה.

לשאלת הכשרתו של שליח למשימתו משיב הרב ליפסקר ומציין כי אמנם שליחים רבים יוצאים לדרכם בקצה העולם בהיותם צעירים מאור, כבני 23 ו-24, אך לטעמו ההכשרה הטובה ביותר שהם מקבלים לתפקיד היא "למעלה מעשרים שנה של חיבוק חב"די, חיבור של אהבת ישראל ונתינה. אם יש את זה תהיה שליח טוב. את כל השאר אפשר ללמוד. אם לא יהיו בך הדברים הללו אפשר להיות מנכ"ל או מנהל טוב, אבל לא שליח..."

וכיצד מתמודד שליח צעיר עם מציאות חיים קוטבית כל כך לזו שהכיר בבית המדרש? הרב ליפסקר רואה בכתפיו הרחבות של הרבי מלובביץ' בסיס ומשען המסייע להתמודדות זו. "השליח נשען קודם כל על כתפיו של הרבי שאמנם הסתלק מעימנו ולא נמצא איתנו בגלוי, אבל רוחו נמצאת איתנו, כמו גם הדרכותיו ומכתביו נמצאים איתנו ומלווים את השליח בעשיית דברים בלתי אפשריים".

לדבריו ההתמודדות אינה קשה רק בקטמנדו או בהאיטי, אלא גם בישראל, כאשר בחור שגדל בכפר חב"ד מגיע לקהילה שגם אם יש בה בית כנסת ספק אם היא מעוניינת במעורבותו וספק אם היא מקבלת אותו במאור פנים, ובעיקר כאשר מדובר במי שרואה עצמו לא רק מתערה בחברה החדשה אלא גם הופך למעין מנהיג בה. "זה לא פשוט. לא ניתן להסביר את זה בכלים טבעיים", הוא אומר ושוב תולה את הכוחות בכוחו של הרבי.

הרב ליפסקר מתייחס גם לשיתוף הפעולה עם "שליחים סרוגים", תופעה שהחלה תופסת תאוצה בשנים האחרונות. לדבריו התופעה שבעבר זכתה לביקורת חריפה מצד כל גוני היהדות אכן מוצאת לה מקום וחסידויות שונות, כמו גם בני הציונות הדתית, מתחילים לפעול בדרכים דומות הן כשליחים והן בהצבת דוכני מצוות ברחבי הערים השונות. לדבריו הקשר הוא מעבר לשיתוף פעולה, וכל אחד עושה את שלו בחן מיוחד משלו ובעלי הניסיון נותנים עזרה וייעוץ.

ומה באשר לנשים? הן ממתינות לכנס משלהן שיתקיים בכ"ב בטבת, יום פטירת הרבנית. הרב ליפסקר מדגיש את פעילותן של נשות השליחים כמובילה את הבעל ומסייעת בכל התמודדות ובכל הצלחה. הוא מדגיש בדבריו כי גם הרבי מלובביץ' ראה בהן כאלה העומדות בקידמת בימת העשייה וברוח זו ההתייחסות אליהן.