"לא חטיבה 7 הכריעה את המלחמה, אלא חטיבה 9"

אריה יצחקי שוקד על כתיבת ספר שמגלה, שמי שהסיגו את הסורים היו תשעה טנקים של חטיבת מילואים קטנה שמסרו את נפשם למען המדינה.

בני טוקר , כ"ו בחשון תשע"ב

מלחמת יום כיפור
מלחמת יום כיפור
לע"מ



טוען....

בשנים האחרונות יש ניסיון של חטיבה 188 לעשות צדק היסטורי ולקבוע שיש להם חלק לא פחות חשוב מחטיבה 7 בהכרעת הקרב בצפון הגולן - עמק הבכא.

ההיסטוריון אריה יצחקי ששוקד בימים אלה על ספר חדש, חושף בראיון לערוץ 7 שמי שבאמת בלם את הסורים בגולן היו דווקא אנשי מילואים שהתמודדו מול כמות אדירה של טנקים סורים במרכז הגולן ולא בצפון הגולן במה שמכונה הקרב בחושניה.

יצחקי אמר כי מדובר בטעות שהשתרשה במשך שנים, "אם תשאלו אנשים משכילים בישראל מהו הקרב שהכריע את המלחמה בגולן במלחמת יום הכיפורים? הסיכויים ש- 99% מהם ישיבו לכם: מערכת "עמק הבכא" בין 6- 9 באוקטובר, ובעיקר הקרב ב- 9 באוקטובר 1973, בו בלמה חטיבה 7 בפיקוד אל"מ יאנוש בנגל ומג"ד 77 סא"ל אביגדור קהלני את מתקפת השריון הסורי".

לדבריו, מי שבאמת הכריע את הקרב בגולן היו כמה אנשי מילואים שמסרו את נפשם ושתרומתם נעלמה משום מה מספרי ההיסטוריה, "ב- 9 באוקטובר 1973 כמה שעות מאוחר יותר לשלב הסופי של הקרב בעמק הבכא התנהל כ- 20 ק"מ דרומה משם הקרב בו הוכרעה באמת המלחמה בגולן – קרב חושנייה. על קרב זה איש כמעט לא שמע – והסיבה – ליקוי ביחסי ציבור".

"ראוי להפנים נתון בסיסי. מול חטיבה 7 ושרידי 188 בגזרת צפון הגולן היו 170 טנקים סוריים. מול חטיבות המילואים - חטיבה 9 וחטיבה 679, בגזרת חושנייה–רמתנייה היו 700 טנקים סוריים, כלומר פי ארבעה", ציין יצחקי.

"לקרב עמק הבכא היו יחסי ציבור מופלאים. קודם כל הכתבות של רנן שור בעיתון 'במחנה' שהפליא לתאר את 'הקרב הגורלי שהציל את מדינת ישראל מחורבן'. אחר- כך הספר של אביגדור קהלני 'עוז 77' שהפך לרב מכר חסר תקדים. גבורי 'עמק הבכא' הפכו לגיבורים המוכרים ביותר ולסמל הגבורה במלחמת יום הכיפורים. בשטח הוקם אתר הנצחה גדול עם אנדרטה מרשימה שאליו מגיעים עשרות אלפי מטיילים כל שנה, מרביתם במסגרת פרויקט 'בעקבות לוחמים' שמנהל אביגדור קהלני".

יצחקי אמר כי "על הקרב המדהים של חטיבת השריון מילואים 9 בחושנייה, נכתב בקיצור נמרץ ובצורה חלקית רק בספר של החטיבה 'מהלם ההפתעה- להכרעה בקרב' שכתב יהושע כהנא ופורסם בשנת 1977 כפרסום פנימי לחיילי החטיבה בלבד. בשטח אין לו סימן וזכר, אין אנדרטה, אין ציון ואין אפילו שלט פשוט".

"כשפרסמתי את הסיפור לראשונה לציבור הרחב בשנת 1988 – בספרי 'בעקבות לוחמים' – מדריך לאתרי גבורה בישראל (הוצ' מודן) הייתה התגובה הפתעה מוחלטת. כשהובלתי קבוצות של מטיילים לשדה הקרב בין תל טליה (היום בתחום המושב קשת) ובין שרידי העיירה חושנייה שאלו אותי תמיד מה הסיבה לעיוות ולטיוח? כיום שלושים ושמונה שנים אחרי המלחמה ההיא הגיעה העת לעשות צדק היסטורי ללוחמי החטיבה של אל"מ מוטקה בן- פורת ובעיקר לאנשי גדוד טנקי השרמן 377 של סא"ל בנצי פדן, לסמג"ד רס"ן יהודה ארזי מקיבוץ עין החורש. הוא הוביל לנצחון המוחץ בהסתערות תשעת טנקי השרמן שלו 'על החיים ועל המוות' שמוטטה מתחם של דיביזיית שריון סורית מוגברת ".