"הירידה בגיוס הון מחברות ישראליות מדאיגה"

יו"ר הועדה לקידום וסיוע היי טק: הירידה בגיוס הון מחברות ישראליות מדאיגה. הוא הצהיר כי ייזום חקיקה שתעודד השקעות פרטיות בהיי-טק.

תגיות: שוק ההון
אורנית עצר , ב' בכסלו תשע"ב

מודאג. ח"כ אילטוב.
מודאג. ח"כ אילטוב.
פלאש 90

ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום וסיוע לתעשיות עתירות ידע, בראשה עומד ח"כ רוברט אילטוב, דנה היום במשבר המתמשך בתעשיית ההון סיכון בישראלית והשלכותיו על תעשיית ההיי-טק. הוועדה דנה בין השאר בהשפעת המשבר העולמי על ישראל, שבאה לידי ביטוי בירידה בגיוס כספים של חברות ההיי-טק מקרנות הון סיכון. "אנחנו עדים להאטה בארה"ב ורואים אמנם עלייה בגיוסי הון, אבל יש ירידה בהון שמגויס מחברות ישראליות", אמר היו"ר אילטוב.

המדען הראשי במשרד התמ"ת, אבי חסון, אמר כי "מספר נתונים שהתפרסמו לאחרונה מעלים שאלה לגבי החוסן של שוק ההון סיכון הישראלי". הוא ציין כי התופעה לא ייחודית לישראל, ואמר כי גם בארה"ב יש צמצום בהשקעות, במספר הקרנות ובמשקיעים. אחד הדברים אליהם התייחס המדען הראשי הוא ההשתתפות הנמוכה של מוסדיים בהשקעות. הוא הזכיר כי הממשלה השיקה בתחילת השנה תוכנית לעידוד השקעות המוסדיים בהון סיכון, והוסיף: "כל דרך של הממשלה להגביר השקעה של המוסדיים בהיי-טק מבורכת".

חסון הוסיף כי אם בעבר ההשקעה של הקרנות הישראליות עמדה כל כמחצית מההשקעה בחברות הון סיכון ואת המחצית השנייה השקיעו הקרנות הזרות, אז היום חלקן של החברות הישראליות בהשקעה ירד ל- 25%. "הירידה היא מדאיגה ופוגעת בעיקר בחברות הצעירות", אמר המדען הראשי. חסון הסביר כי למרות המצב צריך לנקוט בפעולות זהירות, כדי לא לגרום נזק לתעשייה כאשר הצעד הראשון צריך להיות הגברת פעילות המוסדיים. הוא הוסיף כי נבחנת הסתכלות על צרכי התעשייה בעיקר בשלב המוקדם, בעיקר בחממות הטכנולוגיות.

נציג האוצר, אלון מסר, סיפק נתונים לגבי התוכנית להגברת השקעת המוסדיים בהון סיכון, שהושקה בתחילת השנה. לדבריו, הממשלה הקצתה לתוכנית 200 מיליון שקל כאשר המטרה היא להביא לניצול השקעות של 800 מיליון שקל. מסר ציין כי עד היום יש התחייבויות להשקעות בסך 450 מיליון שקל, כאשר מתוכן כבר הושקעו 125 מיליון שקל. הוא הוסיף כי מטרה נוספת של התוכנית היתה לחדש את הדו שיח בין המוסדיים לקרנות ואכן יש דו שיח מחודש בין הגופים.

מנכ"לית השדולה לקידום תעשיות ההיי טק, אסתי פשין, הציגה נתונים לפיהם היקף ההשקעות במגמת עלייה, אך נמשכת הירידה בגיוסים מקרנות הון סיכון ישראליות. לדבריה, היקף ההשקעות של קרנות ישראליות בחברות סטארט אפ זרות בשלושה הרבעונים הראשונים השנה שווה לכ-180% מהשקעתן בחברות ישראליות. לטענת פשין, חברות פונות לאקזיטים מאחר שהן מגיעות לשלב מאוחר בהתפתחותן ולא מצליחות לגייס הון כדי לגדול ולהתפתח.

מנהלת המחלקה הכלכלית בבורסה לניירות ערך, חני שטרית בך, אמרה כי אפשר לשתף גם את הציבור בהשקעות באמצעות הבורסה. היא הסבירה כי אפשר לעודד את הציבור להשקיע בהנפקות של חברות סטארט אפ באמצעות הכרה בהשקעה לצורך ניכוי רווחי הון שנצברו באותה שנה. "חשוב גם למשוך את החברות הצעירות לבורסה בתל אביב, החברות פוזלות כל הזמן לשוק האמריקאי ואחרי שהן יוצאות לחו"ל קשה מאוד להחזיר אותן לארץ", אמרה שטרית בך.

מנכ"ל חברת הולה תקשורת, עופר וילנסקי, טען מנגד כי אין באמת משבר בתעשייה. לדבריו, "זה נכון שפחות כסף זה פחות סטארט אפים אבל זה לא אומר שזה רע לישראל. זה לא אומר שיש פחות סטארט אפים טובים, כי אם היה לנו יותר כסף גם הפחות טובים היו מקבלים מימון וזה לא תמיד רצוי. כשיש פחות כסף יש תהליך בריא שבסופו רק בעלי הרעיונות הטובים מקבלים מימון".

ח"כ אילטוב לא הסכים עם הדברים ואמר כי המטרה היא לשמור על מקורות המימון, כאשר המשקיעים הם אלה שיצטרכו לבחון את הרעיונות ולהחליט מי טוב יותר או פחות. פשין הוסיפה כי היא סבורה שאכן קיימים צוותים טובים שלא מצליחים לגייס מימון, ואפשר למצוא אותם בעיקר בחברות בוגרות חממה.

משה פרייס החבר בפורום מנכ"לי ההיי טק חלק גם הוא על וילנסקי. "במשך 12 שנים הייתי שותף בקרן הון סיכון וראיתי חברות טובות שהגיעו לפשיטת רגל. לאחרונה זיהיתי כשל שוק בחברות בוגרות חממה שכבר הוכיחו את עצמן אבל חסר להן 1.5-2 מיליון דולר והן לא מוצאות משקיעים", אמר. פרייס הציע לח"כ אילטוב לקרוא לאוצר להגדיל את תקציב המדען הראשי ולשכנע את הממשלה לפעול מהר יותר.

חיים קופנס השותף בקרן הון סיכון ג'י וי. פי קרא לממשלה לנקוט בצעדים משמעותיים, ואמר כי צריך לדבר במונחים של הכפלת התקציב של המדען הראשי מ-1.5 ל-3 מיליארד שקל. "כספי המדען הראשי מוצעים למימון כזה או אחר של משכורות עובדים, ככה ש-50% מהכספים גם ככה חוזרים למדינה בצורה של תשלומי מס", אמר.

ח"כ אילטוב סיכם את הדיון ואמר כי ועדת המשנה בראשותו תמשיך לעסוק בנושא, כדי למצוא את החוליות החלשות בתחום ולחזק אותן. לדבריו, חשוב להשקיע בכל שלבי התפתחות חברות הסטארט אפ, החל מהשלבים הראשונים ועד לשלבים המאוחרים של צמיחת החברה.

"הירידה בהשקעות מדאיגה והממשלה צריכה לתת את דעתה על כך, ולראות כיצד מעודדים את ההשקעות בעיקר בשלבים המוקדמים", אמר ח"כ אילטוב. הוא אף ציין כי צריך לבצע תיקונים בחוק האנג'לים המעניק הטבות מס למשקיעים בחברות עתירות מחקר ופיתוח, על מנת לעודד את הציבור להשקיע בחברות הללו. "נגבש תיקוני חקיקה בנושא הזה ונקדם אותם", הבהיר.

עוד הוסיף ח"כ אילטוב כי יגיש לוועדת השרים לחקיקה הצעת חוק לפיה המשקיעים בחברות סטארט אפ בבורסה יזכו להטבות דומות לאלו שניתנו למשקיעים בחברות חיפושי הנפט והגז בשנות ה-80, כדי להגביר את הכדאיות של גיוס כסף מהציבור. עם זאת הוא הבהיר כי "ההצעה תכלול איזונים ובלמים כדי למנוע מפולות בשווקים".