דיון סוער מאוד בוועדת הכספים, היום ד', רגעים לפני אישור הרפורמה במס שהדיונים בה החלו בעקבות מסקנות ועדת טרכטנברג. ועדת הכספים חשפה, שפרק המיסים בטרכטנברג, פוגע במעמד הביניים יותר מאשר מסייע.
לטענת הועדה 'מס הייסף', שכונה בפי חברי ועדת טרכטנברג כמס על עשירים, ייפגע באופן קשה במעמד הביניים. כך למשל, שכיר שיבקש לפדות בבת אחת את כל חסכונותיו (כגון מפיצויים) לצורך סיוע ילדיו, ישלם מס נוסף של 2%, על רווחי הריבית אם הכנסתו הכוללת תעלה על 1 מיליון ₪ באותה שנה.
עם פתיחת הדיון הבוקר היו חילופי דברים קשים בין יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) לבין סמנכ"ל בכיר תכנון וכלכלה ברשות המסים, ערן יעקב. גפני גער ביעקב ואנשי רשות המסים: "אתם מנותקים מהעם. אתם תפילו את הממשלה, תפילו את ראש הממשלה וגם את שר האוצר. הייתי אמש בשדרות וראיתי מקרוב מה קורה. אתם בכלל לא מבינים את המציאות החברתית היום בישראל. הסכמנו כבר להוריד את מס ההכנסה למעמד הביניים, הסכמנו על מס הכנסה שלילי ועכשיו אתם נאבקים על ניסוחים ואי אילו הגנות שאנחנו מבקשים להעניק לאנשים במצוקה".
יעקב מצידו, הביע התנגדות לבקשת הוועדה ואף ביקש הפסקה להתייעצות בעניין.
בדיון שהתקיים אתמול על הרפורמה כבר דרש גפני מרשות המסים, להעניק פטור ממס על רווחי הון לקשישים שיאלצו למשוך את כל כספם בבת אחת במקרה של מעבר לבית אבות או לבית אבות סיעודי וכן לכל מטרה מוצדקת, שאיננה נובעת מהרצון לעשות רווחים. כאמור, הקו המנחה של הרפורמה במס שמקדמת הוועדה, הינו "לוקחים מהעשירים ונותנים לחלשים ולמעמד הביניים" ועל-כן הוחלט להעלות את המס על רווחי הון. יחד עם זאת, העלו חברי הוועדה מקרים בהם אנשים ללא פנסיה או שכל פרנסתם מרווחי הון, ייפגעו קשות מהעלאת המס ועל-כן ביקשו להחריג אותם מגזירה זו. רשות המסים כבר הביעה את הסכמתה לעניין במגבלות של שיעור ההון הנצבר ע"י אותם אנשים.
יצוין כי בדיון אתמול עלה גם הצורך להתחשב באנשים שמפאת מצוקה כלשהי או כל סיבה מוצדקת אחרת, כגון קשישים הנאלצים לממש את כל חסכונותיהם לצורך טיפול רפואי יקר או מעבר לבית אבות, צריכים גם הם להיות מוחרגים מגזירת העלאת המס על רווחי ההון שלהם.
חברי הכנסת זבולון אורלב (הבית היהודי) ויצחק וקנין (ש"ס) רתחו מזעם על האמת שנחשפה לטענתם, מאחורי 'המס על עשירים' כפי שכונה בפי חברי ועדת טרכטנברג. וקנין קרא "להוציא מהחוק העוסק במסים את כל הגזרות ששמות ללעג את הציבור ומחברי הכנסת".
אורלב אמר בדיון: "אני תמכתי במסקנות טרכטנברג ובמיוחד במס הייסף, כי אני חושב שהוא מס חברתי צודק, שמי שיש לו הכנסות ממדרגה מסוימת, גבוהה במיוחד, שישלם יותר מס. אבל מה שמטריד אותי זה מס הייסף על הדברים החד-פעמיים, כי זה כבר פגיעה קשה במעמד הביניים ויש להבדיל בין שני הדברים האלה. חייבים לקבוע פריסה על-פני שנים. לא יתכן ששכיר שקיבל ירושה חד-פעמית או שחסך במשך שנים ועתה נאלץ לפדות את כל כספיו למטרות מוצדקות כגון נישואי ילדיו או שיפור מגורים, יספוג מס נוסף על המסים שמשלם בין כה וכה. הרציונל הוא נכון אבל חייבים לעשות התאמות, כך שלא נוציא מתחת ידינו חוק שניזקו לציבור רב מהתועלת".
הממונה על הכנסות המדינה, פרידה ישראלי, ניסתה לשנות את הרושם שנוצר ביחס למס הייסף ואמרה, ש"רק אם נחבר את כל הכנסותיו של אדם ורק אם זה יעבור 1 מיליון ₪ בשנה נוסיף מס 2%. מס על רווח הון, שבח, וריבית, נוגע בסה"כ לאנשים שיש להם מעל מיליון ₪ בשנה ואם פחות עשירים בשנה מסוימת ישלמו יותר, כי מימשו יותר רווחים מריבית, אז חלק מהחבילה עליה סוכם. אנחנו הערכנו את ההכנסות למדינה ממס הייסף ב- 400 מיליון ₪ ואם נתחיל להוציא את כל הדברים החד-פעמיים נוציא ממנו את כל העוקץ ונצטרך למצוא מקורות הכנסה חלופיים".
בועדה מדווחים עוד כי עוד קודם לכן זעמו חברי הכנסת גם על נושא מס השבח ואמרו שהשינויים במס זה שמנסים עתה לחולל יפגעו במטרות הוראת השעה, שאושרה זה מכבר בוועדת הכספים ונועדה לתת פטור ממס שבח למי שימכרו דירות להשקעה. אורלב ווקנין קבעו כי "אם מורידים מס שבח זה מעודד אנשים למכור ולא לקנות ואם מורידים מס רכישה זה בדיוק הפוך. השינויים שאתם מבקשים לעשות כעת דווקא יעודדו מגמה הפוכה וכבר ידוע שעיקר המחאה החברתית דווקא בגלל מצוקת הדיור".
הדיון הופסק לצורך התייעצויות. הוועדה דורשת שתהיה פריסה על רווחי הון, לרבות על מס שבח, למשך שנים, כך שבחישוב החבות במס על משיכה חד-פעמית, יחשב ההון שנצבר כשהוא נפרס לאורך שנים.