הכסא "הספרדי" בעליון

פרופסור בועז סנג'רו שיצא נגד מדיניות בית המשפט העליון במהלך הרס גוש קטיף הוסף לרשימת המועמדים. כתבת פרופיל.

עוזי ברוך , ה' בכסלו תשע"ב

תבוסה פוליטית. שופטי העליון.
תבוסה פוליטית. שופטי העליון.
פלאש 90

שם חדש הוסף לרשימת המועמדים לבית המשפט העליון. מדובר בבועז סנג'רו פרופסור למשפטים, מרצה בכיר וראש החטיבה למשפט פלילי וקרימינולגיה  במכללת רמת גן ששמו יכול מן הסתם להיתקל בהתנגדות של נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש.

פרופסור ס'נגרו הוא אחד מגדולי המבקרים של המערכת המשפטית ועמד בראש המקטרגים על מדיניות בית המשפט העליון בתקופת גירוש גוש קטיף. בעיצומה של התוכנית הוא חתם על עצומה בה קרא להימנע ממעצר עד לתום ההליכים של פעילי ימין. לאחר מכן פרסם מאמר שכותרתו "התנתקות כמבחן לדמוקרטיה. הפגנה איננה ניסיון רצח".

במאמרו הטיח סנג'רו ביקורת קשה בשופטי בית המשפט העליון ששלחו ילדים למעצרים עד  לתום ההליכים רק בשל חסימות כבישים. בין היתר כתב כי : תרבות דמוקרטית איננה  נבחנת בראי החלטות קלות אלא באספקלריא של הכרעות קשות ושנויות במחלוקת. התנתקות מרצועת עזה הכרוכה בפינוי כפוי של אזרחים מבתיהם, היא בודאי הכרעה שנויה במחלוקת וקשה מאוד".

סנג'רו קרא לשמור מכל משמר על זכויות האדם של המתיישבים  תקף את ההתנהלות באותם ימים "האם עומדת הדמוקרטיה הישראלית במבחן הקשה שבו היא נתונה ? לצערי הרב התשובה אינה פשוטה כלל ועיקר. חופש ההפגנה כנגד ההתנתקות נתפס היום כמטרד בלתי נסבל.כך למשל נפתחה לאחרונה מהדורת חדשות בטלווויזיה בדיווח עויין על הפגנה בנתיבי איילון שבסיומו הובעה דאגה וחשש שעוד נכונו לנו הפגנות נוספות.

האם היעדר האפשרות להפגין אינו מדאיג ?אולי עוד אפילו יותר מדאיג.... סימן נוסף לדאגה, מוצא אני בעובדה שעיתון המתיימר להיות ליבראלי הארץ, פרסם לאחרונה מאמר מערכת (האם מאמרי המערכת עלומי המחברים, לא היו אמורים לחלוף מהעולם ביחד עם  "פראבדה" הסובייטי של פעם) שבו תקף את מפכל המשטרה,על כך שאמר כי השוטרים יפנו את תושבי גוש קטיף ללא נשק אלא תוך שימוש בידיים, והנה העיתון הליבראלי לאנשים החושבים כמוך, אשר בימים כתיקונם  תוקף את משטרת ישראל,על היותה אלימה מידי, רואה בהתנזרות מנשק חם הפגנת חולשה ובעצם קורא למשטרה להשתמש בנשק חם, האין זו הסתה לאלימות ?והרי בדוח וועדת החקירה בראשות השופט אור אשר חקרה את אירועי אוקטובר 2000 נקבע שעל המשטרה להשתמש באמצעים מתונים לפיזור הפגנות. בנשק חם כידוע אין כל מתינות"

סנג'רו יצא למען חופש הביטוי של המפגינים "הפגנה איננה עבירה אלא חלק מנשמת אפה של הדמוקרטיה. גם קריאה לאחרים להפגין אינה צריכה להיחשב לעבירה פלילית,ולא ראוי לנסות לדכות אותה תוך שימוש בעבירת ההמרדה המנדטורית,שכלל איננה מנתיישבת עם משטר דמוקרטי".

הוא תקף את בתי המשפט שהאריכו מעצרים בסיטונאות וכתב "חירות האדם מוליכה אותי אל הדיווח באותה ידיעה מדאיגה על הארכות מעצריהם של המפגינים על ידי בתי המשפט. סוד ידוע לכל העוסקים בנושא הוא שמשטרת ישראל,משתמשת במעצר באופן מופרז גם כשלא מתקיימת עילת מעצר כקבוע בחוק ...ושהפרקליטות  ובתי המשפט, משתפים פעולה עם השימוש הלא ראוי במעצר".

גם היועץ המשפטי ואנשי הפרקליטות ששינו את מדיניות המעצרים לא נותרו חסינים מביקורת, כאשר סנג'רו מצטט מידיעה בה נכתב כי בהתייעצויות שהתקיימו בלשכת היועץ אמר מזוז לנציגי המשטרה כי אין שום קשר בין חסימת צירי תחבורה לבין חופש הביטוי וההפגנה לדעתו מדובר בעבירות אלימות חמורות. 

סנג'רו תקף  את הדברים וכתב כי "ראשית הכיצד אין קשר בין חסימת כבישים לבין חופש הביטוי וההפגנה. הרי הקשר מובן מאליו. לכל היותר ניתן לומר, כי מדובר בהפגנה ללא היתר המפריעה לנוחותו של הציבור אך האם ניתן לטעון בכנות כי  ההפגנה אינה קשורה לחופש הביטוי?  שנית אם אלו הן עבירות אלימות חמורות, מהן עבירות אלימות קלות?...ושלישית משטרת ישראל ידועה כמשטרה אלימה, בין היתר בכל הנוגע לפיזור ההפגנות, תפקידו הנכון של היועץ המשפטי לממשלה, אינו ללבות את אלימות המשטרה תוך דמוניזציה של מפגינים אלא לשנן באוזני המשטרה את עקרונות המשטר הדמוקרטי, לרבות חופש הביטוי, חופש ההפגנה וחירות האדם".

במאמר אחר ביקר פרופסור סנג'רו את התנגדות שופטי בית המשפט העליון לפרסום תוצאות משוב שנועד לבדוק את יעילות מערכת המשפט וכתב שבעוד שבית המשפט העליון  מוביל מגמה שכולם חשופים לביקורת, מתנגדים שופטיו נחרצות לפרסום המשוב "הניסיון האנושי מלמד שהפתיחות לביקורת היא קלה כאשר מבקרים אחרים והופכת קשה כשמבקרים אותנו".

מאמר אחר של סנג'רו עסק בדו"ח וועדת קדמי בעניין ילדי תימן.

גורם משפטי אומר כי פרופסור  סנג'רו הוא משפטן מבריק, מומחה למשפט פלילי, כלל לא ברור אם הוא איש ימין, אולם לאורך כל השנים הוא הוכיח כי הוא משפטן אמיץ, יצירתי, ובעל תפיסה ביקורתית וחשיבה עצמאית.

סנג'רו הוא בן העדה האטלקית אך חצי ממשפחתו עלתה מכרודיסטאן. והצבתו ברשימה הופכת אותו למועמד מוביל לכסא הספרדי בעליון.

במקביל מן הראוי לציין כי נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש הגישה שמות נוספים כמועמדים מטעמה לכהן בבית המשפט העליון כאשר בין השמות השופט ג'ורג קרא שעמד בראש ההרכב שדן במשפטו של משה קצב והשופטים יצחק ענבר  ואורית אפעל גבאי. מן הראוי לציין כי רוב המועמדים של השופטת ביניש הם שופטים פרו תביעתיים שהרשיעו פעמים רבות אנשי ימין ומתנחלים ולא ברור כלל ועיקר איך יתרמו למגוון הדעות שכה מבקשים לקיים בבית המשפט העליון.