פתרון לרועים או הכשרת התיישבות בודדים?

ועדת הכלכלה דנה בהצעות חוק להסדרת הרעייה בשטחי ציבור. הצעה לאפשר לרועים הקמת מבנים זמניים בשטחי המרעה עוררה התנגדות רחבה.

חזקי ברוך , ט' בכסלו תשע"ב

צאן ללא רועה
צאן ללא רועה
פלאש 90
ועדת הכלכלה של הכנסת דנה היום בהצעות חוק להסדרת הרעייה בשטחי ציבור, שנועדו להסדיר את השימוש בשטחי מרעה לצורך שמירה על מקרקעי הציבור, השטחים הפתוחים והיערות. במסגרת הדיון היום הכינה הוועדה את הצעת הממשלה בנושא לקריאה שנייה ושלישית, ובמקביל דנה בהצעות דומות של חברי הכנסת אורי אריאל ושי חרמש שאוחדו עם הצעת החוק הממשלתית.

במהלך הישיבה היום דנה הוועדה בסעיף המסדיר את תהליך הגשת בקשה להיתר רעייה. עו"ד מורן הכהן יבין ממשרד החקלאות הסבירה כי הסעיף קובע את תנאי הסף שועדת ההיתרים אמורה לבדוק לפני דיוניה, מאפשר לה שיקול דעת וקובע את הנהלים במקרה שהוועדה החליטה להמליץ לרשות המקרקעין לחתום על חוזה הרשאה לרעייה או במקרים בהם היא החליטה שלא להמליץ לרשות לחתום על ההסכם.

בפתח הדיון בנושא אמר ח"כ אריאל, יוזם החוק, כי "יש צורך להסדיר בחוק את נושא הרעיה ולתת למדינה כלים על מנת להיאבק בשימוש לא חוקי בקרקעות מדינה, השגות גבול ועבריינות חקלאית. אנו נמצאים במציאות בה כל תחום המרעה פרוץ, הגניבות החקלאיות הם דבר שבשגרה והאכיפה כנגד העבריינים אפסית בעיקר בגלל שאין חוק ברור ומסודר. לשמחתי אנו מתקדמים לקראת אישור החוק ומתן כלים למשטרה שתדרש לאכוף את החוק בצורה משמעותית יותר".

ח"כ טלב אל-סאנע התייחס באופן כללי להצעה ואמר כי צריך לוודא שהחוק יאפשר לבדואים להמשיך לעסוק בעיסוק המסורתי שלהם. ח"כ חנא סוייד הביע חשש ממצב שבו קק"ל תקבל אדמות בנגב ובגליל ולא תקצה אותם לערבים. כמו כן הוא התייחס למאמצים שעושה המדינה לפתור את בעיית היישובים הלא מוכרים בנגב ואמר כי "צריך לוודא שהחקיקה לא תהווה שוט נגד הבדואים בנגב". ח"כ דב חנין הוסיף: "האוכלוסייה הערבית בנגב היא רבת מימדים וצריך להיזהר ממלך שירע עוד יותר את מצבם הקשה – צריך להסדיר את האופן שבו האוכלוסייה הזו תוכל להמשיך להתפרנס ממרעה".

ח"כ אלכס מילר ביקש להוסיף סעיף שיאפשר לרועה לבנות במקום גם מבנה זמני למגורים שלו ושל בני משפחתו. ח"כ מילר הסביר כי לפי הצעתו הסעיף יכלול המלצה בלבד, והבנייה תעשה רק בכפוף לאישורים והיתרים לפי חוק התכנון והבנייה. נציגת משרד המשפטים, אביטל שטרנברג, אמרה כי הממשלה מתנגדת להצעה של ח"כ מילר אם מטרתה היא להתיר בנייה זמנית על השטח לרועה ובני משפחתו. "ההצעה סותרת באופן חזיתי את הליכי התכנון ועוקפת גם צורך במכרז למגורים – זה נושא חדש", אמרה. ח"כ חנין אמר כי יאמץ את הטענה של נושא חדש במידה וההצעה תעלה על סדר היום של הוועדה.

ח"כ ישראל חסון טען כי "הרעיון לשיכון רועה ומשפחתו בשטח המרעה נולד מכשל שלטוני, שלא מאפשר לאף רועה לבטח את העדר שלו או את עצמו". ראש החטיבה להתיישבות, דני קריצ'מן, אמר כי הרועה לא מקבל הגנה מהמדינה וכדי לשמור על העדר שלו הוא צריך להיות איתו 24 שעות ביממה, לכן מוצע לאפשר לחטיבה להתיישבות להקים עבורו מבנה זמני בכפוף לכל היתרי הבנייה והאישורים. שטרנברג אמרה בתגובה כי אם זו המטרה אז אין צורך בסעיף שהציע ח"כ מילר.

מנכ"ל משרד החקלאות, יוסי ישי, אמר כי כדי להקים את המבנה צריך אישור של מנהל מקרקעי ישראל ורשויות התכנון. "הפתרון שלנו הוא להגיש הצעת החלטה למועצת המנהל, שתאפשר לחטיבה להתיישבות להציב מבנים זמניים, בכפוף לחוק התכנון והבנייה, שישמשו את הרועה בתקופת ההיתר", אמר ישי. הוא הדגיש כי המבנים יהיו שייכים לחטיבה להתיישבות. עו"ד יהלום שרעבי מהלשכה המשפטית של מנהל מקרקעי ישראל אמרה כי היא שומעת על ההצעה לראשונה והבהירה כי הנושא עוד לא נדון במנהל וזה לא אומר שיש הסכמה להצעה.

ח"כ דוד אזולאי, שעמד בראשות הישיבה, ביקש לדעת תוך כמה זמן ניתן לאשר את ההחלטה במועצת המינהל ואמר כי הוא מציע לסיים את התהליך עד סיום הדיונים בחוק. ח"כ מילר הוסיף: "החוק לא יעבור עד שהנושא לא ייפתר".

חגית הלמר מהחברה להגנת הטבע אמרה כי החברה מתנגדת להצעה של ח"כ מילר. "גם אם יש צורך למצוא פתרון לשמירה על העדרים, אסור שזה יהווה מסלול להכשרת התיישבות בודדים", אמרה הלמר. נציגת המשרד להגנת הסביבה, טל רותם, התנגדה גם היא להצעה ואמרה כי צריך לבחון את ההשלכות הסביבתיות של הקמת מבנים זמניים, והאם זה נכון שהחטיבה להתיישבות היא שתקים אותם ולא גוף אחר.

ח"כ אזולאי סיכם את הדיון ללא הצבעה על הסעיף וההצעות שעלו במהלכו. הוא קרא למשרד החקלאות לנצל את הזמן עד לדיון הבא ולדון עם כל הגורמים שהעלו הסגות באשר לנושאים שנדונו היום בוועדה. כמו כן הוא הציע לנציגי המשרד להגיע לדיון הבא מוכנים, לאחר שהגיעו לסיכומים עם הגורמים השונים.