שעון החול הולך ואוזל. אם הכל יתנהל על פי לוח הזמנים הצפוי, אזי, בהוראת בית המשפט, אמור היישוב רמת גלעד להיהרס עד סוף השנה האזרחית הנוכחית, או במילים ברורות יותר - במהלך השבועיים הקרובים.

במרחק לא רב מהמקום כבר הוכן שופל גדול מימדים המיועד לעבודת ההריסה. המשטרה וכוחות צבא כבר ערכו ביישוב כמה וכמה סיורי הכנה ותיאום. התחושות ביישוב קשות. התושבים מדברים בכאב על חוסר צדק, אטימות ואכזבה, אך כשחרב ההריסה מונפת בכל הכוח לכיוונם הם מעדיפים להתמקד בעשייה ולא בדיבורים.

ברמת גלעד נחושים להיאבק ובכל הכוח. הם מקווים שביום פקודה יגיעו אלפים רבים לסייע להם בניסיונם למנוע את חורבן ביתם. השבוע, בשעת לילה מאוחרת, התכנסו משפחות רמת גלעד בקרוואן בית הכנסת. לאחר סיעור מוחות מתיש הם חילקו תפקידים מוגדרים לכל מבוגר אחראי ונערכו למאבק. המטרה מבחינתם היא אחת ויחידה - להסיר את איום הפינוי המרחף מעל יישובם. עד כה, לאור עצות שקיבלו מ'כמה מבינים בתחום' הם ישבו על הגדר והמתינו בשקט ובסבלנות למסע שתדלנות בקרב קובעי המדיניות. אך מועד הפינוי הולך וקרב ובמסדרונות הממשלה מאום עדיין לא קרה, ולכן החליטו התושבים פה אחד להסיר את הכפפות ולצאת בכל כוחם למאבק עיקש על הבית.

"הערבי העדיף למכור קרקע לאבא"

בקיץ האחרון ציינה משפחת זר עשור לרצח יקירם גלעד זר הי"ד, קב"ט המועצה האזורית שומרון, אב לשמונה ובנו בכורו של משה זר, שנרצח בפיגוע ירי קטלני. באותו החודש נחגג עשור להקמת שכונת רמת גלעד, אך את החוגגים ליוותה יחד עם השמחה וההתרגשות גם עננה כבדה של חוסר ודאות בנוגע לעתיד יישובם. מיכל שוהם (46), אחותו של גלעד הי"ד, בעלה שמוליק וילדיהם גרים במקום מראשיתו. לאחר שבעת ימי האבל על גלעד, הגיעה מיכל יחד עם בעלה להחלטה שיש להשיב במענה ציוני ראוי לזכרו של האח. הם ארזו את מיטלטליהם מביתם המסודר בקרני שומרון, לקחו את שנים עשר ילדיהם והקימו על אדמות שרכש אביה משה זר את 'רמת גלעד'.

ההתחלה לא היתה קלה בכלל, אך הרצון להנציח את אחיה הביא אותה ואת משפחתה להתיישב בגבעה מבודדת, תוך התמודדות עם תנאים פיזיים לא פשוטים. למשפחה ברוכת הילדים הצפיפות בקרוואן הקטנטן היתה אתגר של ממש. היעדר תשתיות של מים וחשמל גרר קושי עצום. בלילות נאלצו ההורים ללוות את ילדיהם להתפנות מחוץ לקרוואן במתקן לשירותים כימיים שהוצב במקום. מים סחבו בג'ריקנים גדולים, ואת הכביסה (שלוש מכונות ביום) הובילה מיכל מדי יום למכונת הכביסה בקרני שומרון. "התנאים החומריים אולי לא היו מי יודע מה, אבל את הכוח שאבנו מהאמונה בצדקת המעשה", מסבירה מיכל בפשטות. אט אט הצטרפו אל משפחת שוהם משפחות נוספות, שלא נרתעו מהקשיים הפיזיים, וכיום מתגוררות במקום עשר משפחות אשר להן למעלה משלושים ילדים.

את אותה גבעה נישאה מעל היישוב קרני שומרון רכש משה זר כבר לפני כשלושה עשורים. זר רכש שתי חלקות קרקע מתושב הכפר הערבי ג'ינספוט. תושבי הכפר הערבים, שגילו את דבר העיסקה, היכו את המוכר מכות נמרצות. עקב כך סירב המוכר הערבי, אשר חשש לעורו, לחתום ולהעביר מסמכים לגבי החלקה השנייה, על אף שזר שילם לו את מלוא תמורתה. המוכר הביע בפניו פחד ממשי שיוצא להורג, אך אף על פי כן, ביקש מזר שלא לבטל את העיסקה. המוכר מצידו הבטיח כי מבחינתו העיסקה הושלמה ולא תהיה כל התנגדות מטעמו בעתיד ביחס לעיבוד החלקה על ידי זר, וכך אכן היה. "אבא שילם על הקרקע כסף מלא", מדגישה מיכל. "הרי אותו מוכר ערבי שחשש כל כך לחייו היה יכול למכור את האדמה בשקט לערבי, אבל הוא ידע שיקבל מאבא פי חמישה או פי עשרה מהסכום שיקבל מאחרים, ולכן הוא העדיף להסתכן ולמכור דווקא לו".

ממועד המכירה בשנת תשמ"ב ועד לימים אלו, במהלך קרוב לשלושים שנה, עברה החלקה עיבוד חקלאי על ידי משה זר. עיבוד זה נראה בתצלומי האוויר שצולמו לאורך השנים. כמו כן, נאספו עדויות מהערבי שעבד עבור זר וחרש באותה חלקה. "מתאריך הרכישה של אבא אף אחד לא התנגד לחזקתו ולעיבוד שביצע. לא התלוננו במשטרה, לא בצבא ולא במינהל האזרחי. וזאת למרות שאת החלקה הזאת רואים טוב טוב מהכפר ג'ינספוט השכן".

שוהם מציינת כי על פי חוק הקרקעות העות'מאני שחל באזור יו"ש כל הקרקעות הן אדמות מדינה, למעט חלקה שאדם פרטי תופס, מחזיק ומעבד מעל עשור. "רוב רובן של הקרקעות ביו"ש מעולם לא נרשמו בטאבו ותופסי הקרקע אינם רשומים כבעלים, אלא מוזכרים רק בספרי מס רכוש שנכתבו על ידי הבריטים והירדנים", מסבירה שוהם. "על פי סעיף 78 לחוק הקרקעות העות'מאני, אם עיבד אדם קרקע עשר שנים ללא עוררין, הוא יכול לרשום את החלקה בטאבו. אבל נכון לשלוש השנים האחרונות, פרקליטות המדינה לא מכירה משום מה בסעיף הזה כאשר הוא מתייחס ליהודים. פשוט לא ייאמן. יהודי שיעבד קרקע במשך עשר שנים החוק לא יחול עליו, אבל לעומת זאת הערבי יזכה בקרקע. זה בלתי נתפש. אם לאבא היו קוראים מוסא ולא משה, הוא כבר היה מקבל אישור לבעלות על הקרקע. זו ממש אפליה לרעה של התושבים היהודים ביו"ש", קובלת שוהם.

'שלום עכשיו' מחפשים תובעים

בשנת תשס"א (2001), כאמור, מיד לאחר הירצחו של גלעד זר הי"ד, הוקמה רמת גלעד. שני הקרוואנים הראשונים וכן הקרוואן הכפול המשמש כבית הכנסת הוצבו באישורו של ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, ויועץ שר הביטחון לענייני התיישבות, יוסי ורדי, והיישוב הלך והתפתח. בשנת תשס"ד עתרה תנועת 'שלום עכשיו' לבית המשפט בטענה שהמדינה אינה דואגת להרוס יישובים יהודיים שהוקמו על קרקע פרטית ואינה אוכפת צווי תיחום על מאחזים יהודיים, ביניהם רמת גלעד. לעתירה זו לא צורף משה זר כמשיב על מנת שיוכל לשטוח את טענותיו.

כמו כן, במהלך השנים לא הופיע מעולם שום אדם אחר, יהודי או ערבי, שטען לבעלות על הקרקע. יורשיו של המוכר הערבי, שכבר הלך לעולמו, דחו הפצרות שהגיעו לפתחם לתבוע בעלות על הקרקע. פעילי 'שלום עכשיו' טרחו, עמלו וחיפשו בנרות, אך לשווא. הם לא הצליחו לאתר ערבים שיטענו לבעלות על האדמה. עובדה זו לא מנעה מהם להמשיך ולדרוש מבית המשפט להרוס את רמת גלעד לאלתר.

בתשובה לעתירה התחייבה המדינה להרוס את רמת גלעד עד לסוף השנה האזרחית. שוהם מבהירה כי התושבים מתכוננים למאבק עיקש על בתיהם. "אנחנו נגן על הבית הזה כמו שכל בן אדם אחר היה מגן על הבית שלו. אנחנו לא אנשים שמתייאשים בקלות. כוח הנחישות הוא בידינו, וגם אם יורידו אותנו מאה פעמים, בפעם המאה ואחת אנחנו נישאר".

תושבי רמת גלעד מלינים על 'מציאות אבסורדית', כהגדרתם. "הקרקע שעליה יושבת רמת גלעד נקנתה כדת וכדין. יותר מכך, אין מישהו אחר שדורש אותה לעצמו, ולמרות זאת המדינה משום מה מזדרזת לגרש אותנו ולהרוס את הבתים שלנו. זו גניבה לאור יום. זה גזל קרקעות וזה פשוט לא מתקבל על הדעת". כמו כן, מוסיפה שוהם, על פי דיני המקרקעין נקבע, שכאשר אדם טייב ושיבח את הקרקע ולאחר מכן בא אחר ומוכיח בעלות על אותו השטח, יוכל בעל הקרקע לקבל רק את ערך הקרקע ולא את הקרקע עצמה. "זאת אומרת, שאם יצליח מישהו להוכיח בעלות, מה שלא סביר בעליל, או אז הוא יפוצה על ערך הקרקע. אז למה, למען ה', למהר ולפנות?". שוהם מזכירה כי כאשר המדינה בנתה מבנים ביישוב ברקן על קרקע פרטית, אשר רשומה בטאבו על שם אביה, היא העניקה לו פיצוי כספי בלבד ללא הרס המבנים וללא פינוי יושביהם. אך במקרה שלהם, אותו בית משפט מורה דווקא על הרס.

לקיים את הצוואה של גלעד

תושבי רמת גלעד דוחים כל רעיון של פינוי או העתקה מאדמת רמת גלעד. "רעיון כזה ממש לא מקובל עלינו". המציאות המתעתעת ברמת גלעד מחדדת את סוגיית שיתוף הילדים במאבק על הבית. "זה מאוד מורכב, אבל החלטנו לשתף את הילדים במה שקורה. אמרנו להם: 'ילדים, רוצים לגרש אותנו מפה ויכול להיות שזה יקרה בקרוב'. הם יודעים שהם לוחמים במלחמה על ארץ ישראל. נכון, ילד צריך להיות ילד ולא לוחם, אבל מה לעשות שזו המציאות שלנו. אנחנו מתפללים ששום דבר לא יקרה". בלילות לעיתים היא מתעוררת מחלומות בלהה, אך מתעקשת למרות הכל להישאר אופטימית. "אנחנו חייבים להישאר כאן, ברמת גלעד. זו האמת, זה מה שנכון וזה הצדק שצריך להיעשות", היא חוזרת.

השבוע החליט אביה, משה זר, לעלות מדרגה במאבקו. אם עד כה פעל זר מאחורי הקלעים בקרב קובעי המדיניות והשרים הבכירים, כעת הוא נאלץ לצאת לאור הזרקורים בדרישה ברורה לעשיית צדק ולאישור היישוב, הבנוי לטענתו על אדמותיו הפרטיות שנקנו בכסף מלא. בתחילת השבוע הגיש באמצעות פרקליטיו תביעת בעלות על הקרקע בבית המשפט המחוזי בירושלים. בד בבד, הקים יחד עם רעייתו יעל אוהל מחאה בסמוך לבית ראש הממשלה. מחוץ למאהל נתלה השלט: 'אבא של גלעד שוב באוהל'. עוברים ושבים מציצים פנימה, מתעניינים. "ההורים שלי יושבים שביתת שבת מול בית ראש הממשלה. הם נחושים להיאבק כי זו הצוואה שהשאיר גלעד הי"ד. אנחנו מנסים להגיע לתודעת הציבור בישראל", מסבירה שוהם. במקביל לכך הוקם מאהל ענק ברמת גלעד שאליו, כך מקווים התושבים, יגיעו אלפי תומכים.

בשבועות האחרונים הצטרפו ארגונים רבים לסייע במאבק, מתוך הבנה שמדובר בפעולה קרובה מאוד שתשליך על גורלם של מאחזים נוספים שעל הפרק. ועד מתיישבי השומרון, פעילי ארץ ישראל בליכוד, המועצה המקומית קרני שומרון, יחד עם המועצה האזורית שומרון ובנימין, כולם התגייסו לסייע במניעת הרס רמת גלעד.

דני דיין, יו"ר מועצת יש"ע ותושב מעלה שומרון, מגדיר את תושבי רמת גלעד כ'שכנים קרובים' ומעריך כי ימשיכו להיות שכניו גם בעתיד. "קראתי בעיון רב את הודעת המדינה לבג"ץ ובהודעה נאמר מפורשות שיפונו מבנים שנמצאים על אדמה פרטית. זה לא המקרה. ברמת גלעד אין שום מבנה הממוקם על אדמה ששייכת לפלשתינים. הבעתי זאת בפני כמה שרים בכירים מאוד בממשלה, ואני מקווה שהשכל הישר יגבר ואיום הפינוי יוסר. זו כמובן תקווה, אך לעניות דעתי זה בהחלט בר השגה".

יו"ר 'הבית היהודי', השר דניאל הרשקוביץ, מעביר שדר של איום מפורש לעבר נתניהו: "משה זר העדיף עד כה לפעול בדרכים דיפלומטיות ולא להציף את סכנת פינוי רמת גלעד. כעת השתנתה התפישה ועל כן בכוונתי לגייס את שרי הממשלה להצלת רמת גלעד, כפי שפעלתי נוכח סכנות פינוי אחרות. גם במקרה זה וגם בעתיד אבהיר לראש הממשלה באופן אישי כי על הממשלה להציג עמדה לאומית ברורה, כפי שעשתה עד כה בשינוי עמדת הפרקליטות לגבי יישובים ביו"ש. אם הממשלה לא תעמוד איתן ותיגרר אחרי תנועת 'שלום עכשיו' - לא נהיה שותפים לה", מבהיר השר הרשקוביץ.

השרה לבנת מדגישה שהיא מתנגדת להרס רמת גלעד: "אני מתנגדת באופן עקרוני לפינוי והרס של מאחזים ביהודה ושומרון, ובתוך כך גם של המאחז רמת גלעד. ההחלטה לפנות משפחות וילדים מיישובים שהם התיישבו בהם באופן חוקי בתמיכה ובעידוד של המדינה, אינה החלטה ראויה", קובעת השרה. "לפני כמה שבועות הצעתי לראש הממשלה להקים צוות חיצוני של משפטנים שיסדיר את מעמדם של הבתים והיישובים שנבנו על קרקעות פרטיות ביהודה ושומרון. אני מאמינה שבשום פנים ואופן אסור למהר ולהרוס בתים. במידת הצורך יש לבחון אפשרויות לפתרון והסדרה של הבנייה, ואף למתן פיצוי כספי כפי שנהוג בתחומי הקו הירוק. ראש הממשלה קיבל החלטה חשובה ואמיצה והודיע על הקמת צוות כזה שיבחן את הנושא. בשלב זה אני ממתינה להודעה על הקמת הצוות. בכל מקרה פעלתי בעבר, אני פועלת בהווה ואפעל בעתיד נגד כל כוונה להרוס יישובים ולהותיר אזרחים שהתיישבו באופן חוקי ללא קורת גג".

גם שר התקשורת ושר הרווחה, משה כחלון, מביע בשיחה עם 'בשבע' את התנגדותו התקיפה לפינוי. "גם בעבר וגם כעת אני ממשיך להתנגד לפינוי ואמשיך להתבטא בכל פורום שאני חבר בו נגד הפינוי", הצהיר השר. השבוע (א'), בישיבת שרי הליכוד, הודיע רוה"מ כי יש לזרז את הקמת הצוות להסדרת המאחזים, וכי הוא מקווה שבתוך מספר ימים יודיע על הרכבו. שוהם לא מתרשמת מהבטחותיו. "השעון ממשיך לתקתק ואף אחד מקובעי המדיניות לא דופק על השולחן ואומר 'תעצרו הכל, אל תהרסו כלום עד שנברר את הדברים לאשורם. חייבים לעצור את מכונת ההרס. השופל שעומד כאן למטה יכול בכל רגע, ואפילו הלילה, לעלות ולהחריב את היישוב שלנו. מישהו חייב להתעורר שם למעלה", מבקשת שוהם.

הכתבה פורסמה בעיתון "בשבע"