מה גורם לפיצוצים?
מה גורם לפיצוצים?

קודי הסריקה של האייפון, הנקראים גם קודי QR (תגובה מהירה), הדומים ללוח שחמט בעל שני מימדים, מופיעים יותר ויותר על לוחות המודעות, במודעות פרסומת, ואפילו על כרטיסי ביקור, מדבקות, חולצות ומוצרי קידום מכירות שונים.

אך, מחקרים שנערכו על הנושא הוכיחו כי שמונה מכל עשרה סטודנטים לא ידעו איך לסרוק את הקודים הללו, למרות שכולם ראו קודם לכן את הקודים במספר מקומות. יותר מכך, 75% מהסטודנטים במחקר טענו שהם לא חושבים שאי פעם בעתיד הם יסרקו קודים כאלו.

מדוע זה כך? חלק גדול מהסטודנטים בכלל לא ידעו שיש צורך להוריד רכיב מסויים באייפון על מנת לסרוק את הקוד, חלקם חשבו בטעות שניתן לבצע את פעולת הסריקה עם המצלמה הרגילה, וחלק נוסף פשוט איבדו עניין כאשר הם גילו שהתהליך אורך זמן רב.

"אם קודי ה-QR לא יהיו פשוטים ומהירים יותר, ואם הם לא יפיקו תוכן שמעודד חיבור משמעותי יותר למוצר או למותג, הסטודנטים ימשיכו להראות אפתיות לשיטה", טוענים עורכי המחקר.

הרעיון של השיטה פשוט ביותר. מרבית המכשירים החכמים מציגים דפי אינטרנט סטנדרטיים בצורה סבירה בהחלט, וניתן להוציא מהם מידע רצוי על מוצרים שונים, אבל קשה מאוד להקליד שמות אתרים מסובכים במכשירים הקטנים ולהגיע לדפי אינטרנט מיוחדים. קודי QR היו אמורים להפוך את העניין להרבה יותר פשוט. סריקה מהירה של הקוד הייתה אמורה להקפיץ לדף הרלוונטי עם המידע באינטרנט. הבעיה היא הצורך בסורק ברקודים, הורדת app רלוונטי, והכוונת המצלמה לעבר הברקוד.

המצב כיום הוא שמדובר על הימור, גם לאחר שהורדת את ה app הרלוונטי וכיוונת את המצלמה, לא בטוח שתוכל להגיע למקום הנכון, ולא בטוח שהמידע שתגלה בדף יהיה מספיק מעניין, שימושי וקשור למה שאתה מחפש, או בכלל- לא בטוח שהדף שתגיע אליו יתאים מבחינת ניראות לעמוד באייפון.

וכמובן שיש את בעיות הבטיחות. קודים כאלו עשויים להפיץ וירוסים שונים.

יש כיום טכנולוגיות שונות המסוגלות להחליף את הקודים הללו, אך אף אחת מהן לא הצליחה להיכנס לשוק. בינתיים נמשיך לראות את קודי ה-QR בדברים שמרבית האנשים רוצים להתעלם מהם או מסוגלים להסתדר בלעדיהם.