המועצה האזורית שומרון קיבלה היום (רביעי) בטקס חגיגי בבסיס פיקוד העורף את פרס המועצה המצטיינת הארצית של פיקוד העורף לשנת 2011.
הפרס המיוחד, אותו העניק אלוף פיקוד העורף, אלוף איל איזנברג לראש המועצה האזורית שומרון, גרשון מסיקה, ניתן על העבודה המצטיינת ביותר מקרב הרשויות המוניציפאליות ברחבי הארץ במרכיבי בטחון, באימונים ובהכשרות לחירום.
ברקע הדברים עומדת קבלת תכנית העבודה של המועצה האזורית שומרון לאירוח בשומרון עשרות אלפי אזרחים מפונים מערי מרכז וצפון הארץ במקרה של התקפת טילים על מרכזי האוכלוסיה בישראל - תכנית שאומצה ע"י פיקוד העורף, כשבשנה האחרונה התאמנו כלל הרשויות ביהודה ושומרון על קליטת עשרות אלפי אזרחים שיפונו מכל רחבי הארץ במצב חירום לאומי של ירי טילים לא קונבנציונאליים על מדינת ישראל.
ראש המועצה האזורית שומרון התייחס לקבלת פרס ההצטיינות הארצי, "אנו גאים להיות המועצה המצטיינת של פיקוד העורף מכלל הרשויות בארץ – הן בעבודה מקצועית ומסודרת באימונים, הכשרות ופרוייקטים ביטחוניים, ובנוסף על חשיבה אסטרטגית בתכנית קליטת עשרות אלפי אזרחים ישראלים בישובי השומרון בתרחיש המרכזי למלחמה הבאה – התקפת טילים על ערי מרכז הארץ. השומרון הוא לב הארץ. בנוסף לזכותנו הטבעית על ארץ ישראל, השומרון חיוני למדינה מבחינה בטחונית במיוחד מול ירי טילים לא קונבנציונלי".
עוד הוסיף מסיקה, "תושבי השומרון רגילים לארח תושבי ערים מופגזות מאזורי הספר בארץ - כך עשינו במלחמת המפרץ, במלחמת לבנון השניה ובמבצע "עופרת יצוקה" וכך עשו גם במצב חירום גדול יותר, לקראתו מתאמנת מדינת ישראל מחר. בשעת חירום לאומי יארח השומרון מטות אלפי אזרחים מרחבי הארץ".
"הפרס הוא תשובה אמיתית לכל המסיתים ומפיצי השנאה משבוע האחרון המנסים לייצר פירוד מלאכותי בין ההתיישבות לצה"ל", הדגיש מסיקה, "כשההתיישבות היא החברה התורמת ביותר לצה"ל ולבטחון מדינת ישראל. אני מצפה מכל אותם מלעיזים ומסיתים לבקש היום סליחה מההתיישבות".
כזכור, לפני כשנתיים שלח ראש מועצת שומרון, גרשון מסיקה, לסגן שר הבטחון דאז ומי שהיום השר לענייני העורף - מתן וילנאי (העצמאות), תכנית לקליטה ואירוח של 530,000 מפונים מאזורי הארץ השונים. התכנית הוכנה לפני כשנה בחשאיות ע"י מחלקת בטחון והיחידה האסטרטגית במועצה במשך שלושה חודשים, והיא מתבססת על הנסיון שהצטבר בישובי השומרון בשנים האחרונות, אשר כבר התרגלו לארח תושבים שנמלטים מבתיהם המופגזים בזמן מלחמה אל השומרון במלחמת המפרץ (תושבי תל אביב והמרכז), במלחמת לבנון השנייה (תושבי הצפון) ובמבצע "עופרת יצוקה" (תושבי הדרום).
התכנית הוגשה לאחר בדיקה מקיפה של נתוני האירוח בשומרון והיא מסתמכת על פיזור האוכלוסיה בשומרון - חוסר צפיפות לעומת צפיפות האוכלוסיה בערי השפלה (הדבר המסוכן ביותר בירי טילים בכלל וחל"כ בפרט), על יתרון הגובה של השומרון החולש על מרכז הארץ (חל"כ שוקע למטה), על הקרבה של ישובי השומרון לרוב אזורי הארץ -מעפולה בצפון דרך אזור השרון וגוש דן ועד דרומית לנתב"ג - דבר שמסייע הן לפינוי מהיר וזול והן לנסיעות יומיות למקומות העבודה ברחבי הארץ במקרה של פינוי ארוך טווח.
כמו"כ מסתמכת התכנית על המצאותם על כפרים ערביים במרחב השומרון, דבר המצמצם את הסיכון לירי חל"כ על האזור. התכנית מחולקת ל-3 מעגלים: מבני ציבור בישובים (מפורט), אירוח בבתי משפחות בשומרון, ערי אוהלים ענקיות (בהסתמך על נסיון עיר האוהלים של ארקדי גיאדמק בחוף ניצנים) בישובים הצעירים מחוסרי חתימת שר הבטחון "מאחזים" - בהסתמך על עשרות אלפי דונם של אדמות מדינה עליהם הקימה המדינה את ה"מאחזים" ועל תושבי המאחזים המוכנים תמיד להרתם בהתנדבות למשימות לאומיות.