בבית אריאל שבירושלים נערך ביום חמישי האחרון כנס מרשים בנושא פדיון שבויים בזמנינו הלכות שבויים, הלכות מדינה ותורת ארץ ישראל. את הכנס ארגן מכון הירושלמי - תלמודה של ארץ ישראל שבחסות מוסדות אריאל מתוך הבנה שהתלמוד הירושלמי מעודד חיבור בין תורה ומדינה.



מנחה הכנס, ד"ר חגי בן ארצי, אמר כי הגיע הזמן לחבר יותר בין תורה ומדינה מבחינה תודעתית הרבה אנשים תופשים את התורה כדת – שבת כשרות ותפילה, והגיע הזמן לשנות את התפישה לציבורית יותר.  "זה היה בעצם שורש הרעיון של הרב קוק כאשר יסד את הרבנות הראשית. התלמוד הירושלמי מדגיש את הצד הציבורי של התורה – אנו מוצאים בירושלמי את הביטוי 'הלכות שבויים'", אמר.



הרב בר חיים, חוקר במכון הירושלמי, טען שאי אפשר להסתמך רק על הדין שאין פודין את השבויים יתר על דמיהם, בגלל ברגע שמדובר במציאות של מדינה הדין שונה. מדינה חייבת להלחם בכל כוחה נגד מבקשי נפשה. הרב בר חיים הצביע על דרך הפעולה הנכונה – אברהם אבינו יוצא למלחמה כדי להציל את לוט.



פרופ' אליאב שוחטמן, ממכלת שערי משפט בהוד השרון, טען שבסופו של דבר מה שקובע זה האינטרס הציבורי. פרופ' שוחטמן הציג את התשובה של הרב עובדיה יוסף שדווקא המליץ קודם המבצע לשחרר מחבלים. לאחר המבצע ברך הרב עובדיה יוסף על המבצע הזה.



פרופ' שוחטמן אמר כי שחרור מחבלים רוצחים הוא דבר חמור כי לארץ לא מתכפר אלא בדם שופכו.

משה פייגלין, ראש תנועת מנהיגות יהודית, חזר על הדברים שבמדינה אי אפשר ללמוד מדין שמיועד לקהילה. אם במקרה של קהילה אין להיכנע לשובים, על אחת במדינה שחורתת על דגלה את השמדת ישראל. חייבים להתייחס למושג שנקרא כבוד ישראל כמו שאנו מוצאים בתנ"ך אצל דוד המלך שעל כך שקצצו חצי זקנם של השליחים שבאו לנחם את בנו של מלך בני עמון הוא יצא למלחמה תוך סיכון רב. אין דבר כזה להעמיד בסימן שאלה את כבודה של האומה. שחרור מחבלים בסופו של דבר לטווח ארוך הוא כרסום רציני ביכולת העמידה. ישנם שיקולים חשובים יותר מהשיקולים המעשיים.



הרב ד"ר אליהו זיני, רב הטכניון וראש ישיבת ההסדר 'אור וישועהי בחיפה, דיבר יותר על הירושלמי שעיקרו הוא המסורת ולא העיונים השכליים. בכל מה שקשור בנושא העל של הכנס  תורת המדינה ציין הרב שתי נקודות חשובות. הראשונה שהבבלי מגמתו לצייר אנשים מדיניים כתלמידי חכמים. לדוגמה ציין הרב את מרדכי, שלפי הבבלי היה חבר בסנהדרין. לפי הירושלמי מרדכי לבש כפשוטו את כובע המלכות, והוא הכריח את החכמים להוסיף את מגילת אסתר לכתבי הקודש. חכמים ברוח קודשם ראו בסופו של דבר שמרדכי צודק.



הנקודה השנייה היא שלפי הבבלי ישנה מחלוקת האם ישנה מצווה למנות מלך, דבר שלפי הירושלמי הוא דבר פשוט. ברור הדבר שמינוי מלך הוא מצווה.



הרב ד"ר רצון ערוסי, רבה של קריית אונו, חזר ואמר שקשה ללמוד מדין המשנה, כיוון שמדובר על מציאות שונה בתכלית. הרב ניסה לומר שיש להתייחס למציאות של שבי מחבלים כמציאות של מלחמה, ובמלחמה הגורם המרכזי הוא נושא ההרתעה. היות ואין לנו מקורות בנושא זה בתלמוד חייבים ללכת לתנ"ך.

הרב הביא שלשה מקרים בהם אנו למדים מן התנ"ך כיצד להגיב על שבי. המקרה הראשון הוא אברהם ולוט, המקרה השני הוא שעם ישראל יצא למלחמה נגד הכנעני על כך שהוא שבה שפחה אחת, והמקרה השלישי הוא מדוד שרדף אחרי העמלקים ששבו את הנשים והילדים של דוד ואנשיו. נושא ההרתעה הוא נושא מרכזי ולכן יוצאים למלחמה בשבת על גויים שבאו על עסקי קש ותבן, בטחון ישראל הוא כה חשוב שלמרות שנלחמים מלחמה חזיתית בעבודה זרה, אין עושים עיר הנידחת בעיירת ספר.