המחבלים ששוחררו במסגרת השלב השני בעסקת שליט
המחבלים ששוחררו במסגרת השלב השני בעסקת שליטצילום: פלאש 90

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 11), התשע"ב-2011. הצעת החוק, שאושרה סופית, מהווה מיזוג בין הצעת חוק של חבר הכנסת דני דנון (הליכוד) ובין הצעת חוק ממשלתית. מטרתה להסדיר את שחרורם על תנאי ובפרט את תקופת התנאי של מי שמשוחרר בהחלטת נשיא המדינה.

על פי המצב החוקי כיום, מוסמך נשיא המדינה לקבוע תנאים בהחלטת החנינה שהוא נותן. בנוסף, ביחס לאסיר עולם המשוחרר בחנינה, מוסמכת ועדת השחרורים, בכפוף להחלטת נשיא המדינה, לקבוע תנאי שחרור של האסיר אך בפרקטיקה אין ועדת השחרורים עושה כן.

יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), הציג את ההצעה שהוכנה בוועדה לקריאה השנייה והשלישית, אמר כי החוק שהתקבל, "קובע ברירת מחדל בשחרור אסיר שקיבל חנינה מנשיא המדינה. אסיר ששוחרר כאמור, שיעבור עבירה נוספת מסוג עוון או פשע בתקופה שבין שחרורו בחנינה ועד למועד השחרור הרגיל שלו, יישא ביתרת תקופת המאסר שנותרה לו עד שחרורו אלמלא החנינה. לגבי אסיר עולם שעונשו לא נקצב קובע החוק שהתקבל, כי אלא אם כן נקבע אחרת בהחלטת הנשיא – יראו את תקופת המאסר לצורך בחינת יתרת תקופת המאסר כתקופה בת 40 שנה ואם האסיר נושא מספר מאסרי עולם מצטברים – כתקופה של 50 שנה. בכך יובהר כי אסיר שזכה להקלה בעונשו על ידי נשיא המדינה אינו פטור מאחריות בתקופת התנאי ונדרשת ממנו הקפדה יתירה על התנהגות שאין בה הפרת חוק".

ח"כ רותם הבהיר כי "לועדת השחרורים שיקול דעת מסוים לפטור אסיר שהורשע בעבירה נוספת מלשוב ולהשלים את המאסר שבגינו קיבל את החנינה. עם זאת שיקול דעת זה מוגבל כאשר האסיר ששוחרר נידון בגין העבירה החדשה למאסר בפועל – אז מחויבת הוועדה להשיב את האסיר לכל הפחות למחצית התקופה שנותרה לו עד שחרורו הרגיל".   16 ח"כים תמכו בחוק, שעבר ללא מתנגדים.