"חוק גרוניס הוא חוק חוקתי"

יועמ"ש הכנסת הגיש לבג"ץ תשובה לעתירת התנועה לאיכות השלטון, "לבחון האנאליזה של החוק ולא הפסיכואנליזה של המחוקק".

שלמה פיוטרקובסקי , י"ד בטבת תשע"ב

השופט אשר גרוניס
השופט אשר גרוניס
פלאש 90

היועץ המשפטי לכנסת הגיש לבג"ץ את תגובתו לעתירת התנועה לאיכות השלטון, בה הוא טוען כי התיקון לחוק המבטל את הדרישה לתקופת כהונה מינימאלית מנשיא בית המשפט העליון חוקתי ואין מקום לפסילתו.

על-פי התיקון, אותו יזם ח"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה) ואשר זכה לכינוי "חוק גרוניס", בוטלה ההוראה בחוק לפיה לא ימונה לתפקיד נשיא בית המשפט העליון מי שנותרו לו פחות משלוש שנים עד לפרישתו.

בתגובת הכנסת שהוגשה היום לקראת הדיון בעתירה, נטען כי המדובר בתיקון חוקתי וכי אין מקום לפסילתו על ידי בית המשפט. עוזר היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד ד"ר גור בליי, טען בשם הכנסת כי בניגוד לטענות העותרת, החוק הנדון אינו פוגע בזכות חוקתית או עקרון משטרי המעוגנים בחוק-יסוד.

למעשה, התיקון מסיר מגבלה בדבר תקופת כהונה מינימאלית הנדרשת מנשיא ומשנה לנשיא בית המשפט העליון (ובית הדין הארצי לעבודה), ובכך מרחיב את הגמישות של הוועדה לבחירת שופטים בבואה לבחור את נשיא בית המשפט העליון.

עוד נטען בתגובה כי הרקע והמניעים לחקיקת התיקון אינם יכולים לבסס עילה חוקתית כנגדו, שכן כידוע ההכרעה בדבר חוקתיותו של חוק צריכה להתבסס על "האנאליזה של החוק ולא על הפסיכואנליזה של המחוקק". בתגובה אף הובהר כי ככל שהוועדה לבחירת שופטים תמשיך בנוהגה לבחור לנשיא בית המשפט העליון את השופט הוותיק ביותר מבין השופטים המכהנים, הרי שממילא כל קביעה של תקופת זמן מינימאלית או הסרתה היא מטבעה בעלת תחולה פרסונאלית, ולכן אין טעם בסעד החלופי המבוקש על-ידי העותרת, ולפיו יוחל התיקון רק החל ממועד מינוי נשיא בית המשפט העליון הבא.

העתירה תידון מחר, 10 בינואר, בפני המשנה לנשיאה אליעזר ריבלין, והשופטים עדנה ארבל ואליקים רובינשטיין.