לבני מחזק את מילשטיין: רבין אכן התמוטט

לאחר שנים בהם הוחרם מהאקדמיה בגלל קביעתו שרבין התמוטט לפני מלחמת ששת הימים מקבל ד"ר מילשטיין חיזוק מפתיע מהעיתונאי יצחק לבני.

שמעון כהן , כ"א בטבת תשע"ב

יצחק רבין ז"ל
יצחק רבין ז"ל
פלאש 90



טוען....

במשך שנים קובע ההיסטוריון אורי מילשטיין במאמרים ובספרים שפרסם כי את מלחמת ששת הימים לא יצחק רבין ניהל, שכן הוא שקע בהתקפת דיכאון חמורה שהוציאה אותו מכלל פעולה. האמירות הללו של מילשטיין עלו לו במחיר ציבורי יקר. הוא הוקע על ידי האקדמיה והתקשורת שהעדיפו להתעלם ממנו, להדיח אותו מכל תפקיד ומשרה, ובפועל להחרים אותו. והנה, בראיון שהעניק לעיתון 'מעריב' מספר מי שהיה מפקד גלי צה"ל ובמחנה ומנכ"ל רשות השידור, יצחק לבני על ראיון שערך עם יצחק רבין באותם ימים, ומהדברים עולה בבירור כי אכן רבין יצא מכלל פעולה באותם ימים קריטיים.

בראיון אומר לבני: "קראו לזה אז 'הרעלת ניקוטין' אבל האמת היא שזה היה סוג של דיכאון. רצינו שהחיילים ידעו שיש להם רמטכ"ל פעיל, אז באתי אליו לבור והיה קשה מאוד לראיין אותו. הוא לחץ לי את היד לחיצה רופפת ביותר וקם, אמר 'רגע, חכה לי פה' ולא חזר. הוא לא היה מסוגל להגיד לי 'לא' ולא היה מסוגל מצד שני להתראיין. זה נמשך יום וחצי ואז הוא התראיין".

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם ד"ר מילשטיין על המחיר ששילם בעקבות התעקשותו על מה שאירע באותם ימים כפי שהיה ידוע לו. "היה להם אינטרס לשמור את המידע הזה חסוי כי לחשוב שאדם עם התקפת דיכאון חמורה קודם לדרגת ראש ממשלה... אם הציבור היה יודע שהאיש אושפז וקיבל טיפולים ולא יעמוד בתנאי לחץ... זה לא היה מקובל".

מילשטיין מזכיר כי כאשר העלה את הפרסומים שלו בדבר ההתקף בו לקה רבין ורבים הכחישו אותם, לבני נמנע מלתקוף אותו והעדיף לשתוק.

עוד מוסיף מילשטיין ומציין כי להערכתו לא היה מדובר ביום וחצי של התקף אלא שבוע לפחות, וככל הנראה לבני אומר את הדברים מזיכרונו, ולנוכח המיתוס שתפח על התקפת הניקוטין שארכה יום וחצי, הוא נותר עם המונח יום וחצי וציין את העובדות הבריאותיות שהיו אז.

לדבריו אמנם לכל אדם יש רגעי משבר מובנים, אך כאשר מדובר באישפוז במקום סגור, בוילה שרובר בירושלים, תוך מתן טיפול חריף הדברים מתקבלים אחרת לחלוטין.

על היחס אותו קיבל בעקבות פרסום הדברים מספר מילשטיין ופותח באיזכור העיתונאי רון מייברג שכתב ב'מעריב', אותו עיתון המביא כיום את דבריו של לבני. "מייברג כתב אז על ד"ר מילשטיין ומיסטר ג'ייקל, וכתב שאסור לראיין אותי כי הדברים שאני מספר ישחיתו את נפש העם והנוער".

עוד הוא מוסיף ומספר, כי האליטה השלטת, כהגדרתו, עשתה אותו "למין הוזה הזיות ומשהו שאי אפשר לסמוך עליו ורק רוצה תשומת לב. זרקו אותי מהאקדמיה בכל מקום בביזיון וקלון", ואם למישהו נדמה שהיחס הזה השתנה וטעות בידו. "עד היום הדברים נמשכים", הוא מספר.

כחלק מההחרמה הזו נמנעו העיתונים מלהתייחס ולסקר מטוב ועד רע את ספריו 'דרך רבין' על אף הנתונים והמסמכים הרבים שבו וחשיבותם, "כל זאת בגלל ש"המצאתי" שרבין התמוטט. זו הנקודה שמסעירה את האנשים".

עוד מוסיף מילשטיין ואומר כי "יש את מי שידע שזה נכון והם ארגנו את ההחרמה הזו, אבל ישנם גם הצעירים שלא היו באותה תקופה, אבל גם הם מחרימים כי זה הפך כבר למעין מורשת, שאני לא ראוי להתייחסות. זהו הסימפטום של התרבות הירודה שלנו בזירה הביטחונית. זה מה שהביא להיעדר הפקת לקחים, לבריחה מגוש קטיף, למרמרה ועוד".