הרב אליעזר מלמד, ראש ישיבת הר ברכה, דוחה את הפרסומים בתקשורת כאילו קרא שלא להתגייס לצה"ל ובמענה לשאלה שהועברה אליו הוא שב וקובע כי "מצווה להתגייס לצה"ל, להגן על העם". עם זאת הוא מוסיף כי מצווה גם לעיתים לסרב "אם צריך גם לסרב".
הרב מלמד נשאל 'האם יש מצווה לשרת בצבא במצב שהמטכ"ל מחליט לכפות על חיילים לעבור על ההלכה? האם נכון לחתום על העצומה שלא להתגייס לצבא עד שהעניין יסודר?'.
בתשובתו כתב הרב מלמד: "מצווה גדולה לשרת בצבא כדי להגן על העם על הארץ, וזו מצווה ששקולה כנגד כל המצוות משני פנים. האחד, שכל המציל נפש אחת כאילו מציל עולם מלא (משנה סנהדרין ד, ה), קל וחומר כאשר עוסקים בהצלת כלל ישראל. והשני, שמצוות ישוב הארץ שקולה כנגד כל המצוות (ספרי ראה פרשה נג). לפיכך מצווה להתגייס לצבא וכאשר חייל מקבל פקודה הסותרת את ההלכה, עליו לסרב לקיים את הפקודה (רמב"ם הל' מלכים ג, ט). אמנם במקרים קיצוניים יש מקום לשקול דחייה זמנית של הגיוס כדי לתקן את המעוות, וכפי שאמרו חכמים לגבי משה רבנו ששבר את הלוחות, "פעמים שביטולה של תורה זהו יסודה (מנחות צט, ב). בפועל רבים מאוד מקרב הציבור החרדי ובעלי התשובה אינם מתגייסים לצבא מתוך מחשבה שלא ניתן לקיים בו את המצוות כראוי, והחלטת מטכ"ל שכזו עלולה לחזק מאוד מגמה זאת, ואזי במקרים נדירים יש מקום לשקול דחיית גיוס כדי להעצים בסופו של דבר את הגיוס. האם הגיעה העת למחאה חמורה כזו? אינני יודע. בכל מחאה יש מקום לשקול את התועלת מול הנזק. מכל מקום דרך המלך היא להתגייס לצה"ל כדי להגן על העם והארץ, ועם זאת לסרב לפקודה הנוגדת את ההלכה".
"בכל אופן דבר אחד ברור, על מנהיגי הציבור לפעול ככל יכולתם כדי לבטל בפומבי את ההחלטה המחפירה של המטכ"ל שהתקבלה בהסכמה בשתיקה של הרבצ"ר. החשש הגדול הוא, שמנהיגי הציבור לא יפעלו כראוי, ואף יטשטשו את המחאה הציבורית ויסכלו את השפעתה, וכך בפועל כתם ההחלטה המחפירה לכפות לעבור על ההלכה - ידבק בצה"ל ויתרבו הנמנעים מלהתגייס".