שותק. אבו מאזן
שותק. אבו מאזןפלאש 90

בטלוויזיה הפלשתינית, זו שבאחריותו המוחלטת של יו"ר הרש"פ אבו מאזן, שירים הם כלי מרכזי להעברת מסרים מדיניים ותרבותיים. לפני ימים אחדים הוצג במשך יום אחד קליפ השיר 'בדרך לירושלים' לא פחות משבע פעמים.

השיר שתרגומו מופץ על ידי ארגון 'מבט לתקשורת הפלשתינית' קובע כי "יפו, עכו, חיפה ונצרת שלנו". ב'מבט' מציינים כי כבר לפני כחצי שנה הוקרן הקליפ יומיים לפני יום ה"נכבה", וכעת הוא זוכה לעדנה מחודשת עם הקרנות חוזרות ונשנות.

במהלך הקליפ מוצגות תמונות ממקומות שונים ברחבי הארץ, וחוזרת בהן דמותו של נער הנושא את הדגל הפלסטיני, וברקע מתנגן השיר:

"יפו, עכו, חיפה ונצרת שלנו. על הגליל והגולן, [אני,] מוחמד שר.

יפו, עכו, חיפה ונצרת שלנו. על הגליל והגולן, [אני,] כבהא שר.

מבית לחם עד לג'נין - פלסטיניות, רמלה, לוד וסח'נין - פלסטיניות.

אין יפה יותר מירושלים, כמה שלא נסתובב [בעולם].

מצפת ועד בד'אן (ואדי באזור שכם) - פלסטיניות,

טבריה ואשקלון – פלסטיניות".

כאן המקום להוסיף ולציין כי לפני ימים אחדים שידרה הטלוויזיה של הרש"פ שיר הלל לרובה וליאסר ערפאת.

ב'מבט' מסבירים כי "נושא השיר הוא חייו של ערפאת, והוא מציג אותו כגיבור וכדמות מופת של אלימות, מהפכנות, ומלחמה. השיר מהלל, במילים ובתמונות, את אלימות הרובה: "רְעָם בקולי קולות, הו קול המקלע... הו קלצ'ניקוב, השמע קולות שמחה".

ואלו מילות השיר:

"חֲרוֹט על קת הרובה את סמל [יחידת] אל-עאצפה של פת"ח

ההדק שלי משמיע קולות שמחה לזקן (ערפאת)

כאשר קול הרובה נשמע גבוה

רְעָם בקולי קולות, הו קול המקלע,

יאסר [ערפאת] חי בתוכנו

[למרות] יום ה-11/11 (יום מותו של ערפאת),

הסוגיה [הפלסטינית] לא מתה

הוא נוכח בתוכנו כרעיון וכאור,

[כ]אש יוקדת בחזה [שלנו]

הוא [ערפאת] לימד את כל העולם לעשות מהפכה.

יאסר - סמל החירות

[ערפאת] לימד את העולם כולו למרוד, יאסר [ערפאת] - סמל החירות.

הו הזקן (ערפאת), בחיי המדים והכאפייה [שלך]

אבו מאזן [צועד] באותה הדרך בעניין המדינה והזהות [שלנו]

ירינו ברובה, עמדנו בפני הסופה

השבנו על [ירי] התותח באקדח

הצתנו מהפכה באמצעות אבנים, וכתבנו [את ההיסטוריה], הו אנשי פת"ח!

על הקת חרטנו את הסמל [של פת"ח]

על ידית האחיזה חרטנו "אבו עמאר" [יאסר ערפאת]

על המכסה העליון כתבנו את היסטורית בני החורין

על הקנה את שם המולדת

הסְתָרְשַף (על קנה הרובה) ניצת והתפרץ

הנה היא, הו כוונת הרובה,

המדינה במרחק מטרים ספורים

הו קפיץ-מחזיר, קבל [קליעים] ותירה ברצף

במקום המחסנית, יש מאות [מהן]

טען אל בית הבליעה

הו קלצ'ניקוב, השמע קולות שמחה והצדע לזקן (ערפאת!)"

כאן המקום להוסיף ולהזכיר את הקליפ בשבחה של המחבלת דלאל מוגרבי, שהנהיגה את פיגוע כביש החוף בו נרצחו 37 אזרחים ישראלים, 12 מהם ילדים, בשנת 78'.

בקליפ זה, שגם הוא משודר בין שידוריה הרשמיים של הטלוויזיה הפלשתינית, נאמר כי "החוף געש בגאווה על ידי דלאל מוגרבי. לחוף [הישראלי] ירדו הגיבורים, שזעזעו את הארץ, הפילו הרים. דלאל הכריזה בפומבי על הולדת הרפובליקה [הפלסטינית]. הולדת הרפובליקה. לחוף [הישראלי] ירדו הגיבורים, שזעזעו את הארץ, הפילו הרים."

ולמי מאיתנו ששכח נזכיר – מדובר בשידורים הרשמיים של הפרטנרים לשלום...