אלצהיימר היא מחלה קשה וממושכת. ההידרדרות הדרגתית ומובילה באופן בלתי נמנע למותו של החולה. בתקופה זו חווים המטופל והמטפלים בו חוויות קשות: החמרה בבעיות הבריאות, בבעיות גופניות ונפשיות ובבעיות אכילה והתנהגות.
המטפלים בחולי אלצהיימר - בן הזוג או בת זוג, בני משפחה אחרים, מטפלים חיצוניים (בדרך כלל עובדים זרים) - נושאים על כתפיהם נטל כבד הכרוך בעומס נפשי עצום.
מחקרים רבים נעשו על השפעת הטיפול בחולי אלצהיימר על המטפל. במקרים רבים המטפל הוא בן הזוג או בת הזוג, וברוב המקרים הם עצמם זקנים, פחות או יותר בגילו של הזקן או הזקנה החולים. מחקרים שונים הראו כי נוסף על העומס הנפשי הכרוך בטיפול יש לו גם השפעה על הבריאות הגופנית.
האם יש הוכחות לנזק בריאותי בעקבות הטיפול הממושך?
מחקרים רבים הראו כי קיימת שכיחות גבוהה יותר של מחלות כלי דם ולב ולחץ דם גבוה בקרב אנשים שמטפלים בחולה אלצהיימר.
מה ההסבר לכך?
נראה שדיכאון ומתח נפשי תורמים להאצה של תהליך ההחמרה בבריאות. עם זאת, מחקר אחר הראה כי מטפלים שעסקו בפעילות גופנית סדירה נהנו מבריאות טובה יותר מהמטפלים שלא עשו פעילות כזאת.
ובאותו עניין: מחקר נוסף הצביע על ההשפעה הטובה שיש למסגרת תומכת שאליה הולכים מטפלים כדי להפחית את המתח הנפשי שבו הם מצויים.
האם נעשתה השוואה בין מצבם הבריאותי של מטפלים בחולי אלצהיימר לבין בני גילם שבני זוגם אינם חולים במחלה?
מחקר שפורסם בנובמבר 2011 השווה בין מטפלים בבני זוג חולי אלצהיימר לבין בני גילם שאינם מטפלים בבבני זוג שחולים במחלה. הגיל הממוצע של בן הזוג המטפל היה 75 שנים. ב־70 אחוזים מהמקרים מדובר היה במטפלת - בת זוגו של החולה.
אחת לשנה ובמשך שלוש שנים בדקו החוקרים מדדים שונים כמו פעילות גופנית או עישון, מצב בריאות, תרופות, מתח נפשי ותוצאות בדיקות דם. החוקרים גם ביקשו לראות האם יש שינוי במדדים האלה מיד לאחר שהחולה הועבר למוסד סיעודי, והם בדקו שוב את המדדים האלה שלושה חודשים לאחר ההעברה.
מה גילו החוקרים?
מהמחקר עולה שהמטפלים עשו פחות פעילות גופנית, סבלו מבעיות בריאות רבות יותר, ישנו פחות טוב וסבלו יותר מדיכאון וממתח נפשי. למטפלים היו יותר בעיות בריאות מאשר למטפלות, ולמטפלים ולמטפלות בעלי השכלה נמוכה היו יותר בעיות מאשר לגברים ולנשים בעלי השכלה גבוהה. במשך המחקר נכנסו כמה מטופלים לבית אבות, וכמה מטופלים הלכו לעולמם.
בבדיקות שנעשו נצפתה ירידה בגורמי הסיכון לאחר הפטירה. לאחר ההעברה של בן הזוג החולה לבית אבות נצפו תגובות שונות: אצל המטפלים שהיו במתח נפשי גבוה המצב לא השתפר ולעיתים אף החמיר. מנגד - אצל אלה שהיו במתח נפשי נמוך, המצב השתפר עם ההעברה. ההשפעה המשמעותית הייתה על לחץ הדם ועל רמת השומנים בדם מסוג טריגליצרידים.
המחקר הראה כי בריאותם של בני זוג של חולי אלצהיימר המשמשים מטפלים טובה פחות מאשר בריאותם של בני גילם שאינם מטפלים. המחקר מראה גם שהסיכון לבעיות לב וכלי דם גדול יותר בקרב המטפלים. המטפלים גם סובלים יותר ממתח ומדיכאון.
המחקר הראה שלאחר הפטירה יש ירידה בגורמי סיכון - בעיקר לחץ דם גבוה ורמה גבוהה של טריגליצרידים. מחקרי עבר הראו שלחץ דם ורמת טריגליצרידים מושפעים ממתח.
המתח קשור בעליית חומרים בדם כמו אדרנלין, נורדרנלין וקורטיזול. אלה חומרים שמחמירים את מצב הבריאות. ירידת המתח מורידה את רמת החומרים האלה בדם.
האם פטירתו של בן הזוג תורמת לשיפור במצב בריאותו של בן הזוג המטפל?
עם כל הצער, התשובה היא בדרך כלל חיובית. יש פחות עומס נפשי שכרוך בטיפול, יותר זמן לפעילות גופנית, יותר זמן להכנת אוכל בריא ולפעילות של פנאי.
עם זאת, ההעברה לבית אבות או למוסד סיעודי לא שיפרה את המצב אצל כולם. המצב לא השתפר אצל אלה שסבלו ממתח נפשי גבוה, אך הוא השתפר אצל מי שסבלו ממתח נפשי מתון. משמעות הממצאים: ההעברה לבית אבות לא הפחיתה את המתח אצל המטפלים הלחוצים, והם נותרים אוכלוסייה בסיכון.
מהן המסקנות?
המחקר מחזק את הדברים שידענו. קשה מאוד לטפל בבן זוג חולה אלצהיימר, עם כל האהבה והמסירות. יש מטפלים שסובלים מבחינה נפשית ובעקבות כך מחמירות בעיות בריאות שונות.
הפטירה של בן הזוג החולה - עם כל הצער שבדבר - תורמת להקלה מובנת, לשחרור מהעול הכבד שרבץ על אדם לא צעיר.
העברת המטופל לבית אבות לא תמיד תורמת לירידת המתח ולשיפור מדדי הבריאות.
יש לראות בבני הזוג המטפלים בחולי אלצהיימר אוכלוסייה בסיכון לבעיות בריאות. הם נותרים אוכלוסייה בסיכון גם אם מעבירים את בני הזוג החולים לבית אבות. יש לזמנם לבדיקת רופא, לעשות להם בדיקות דם לפי הצורך ולהמליץ להם על טיפול להפחתת מתח ודיכאון - אם הדבר נדרש. כן מומלץ להפנותם לעמותת אלצהיימר שקיימת במקומות רבים בארץ - שם יוכלו לחלוק את קשייהם עם אחיהם לגורל ולקבל עצות טובות.
כדאי מאוד ליצור קשר עם בני המשפחה האחרים - למשל אחים או ילדים של המטופל - ולבקשם לעזור לבן הזוג המטפל ככל יכולתם. הרבה בני זוג מטפלים לוקחים הכל על עצמם, נמנעים מבקשת עזרה, אינם נחים לרגע וכך עלולים להרוס את בריאותם.
ד"ר דניאל דליות הוא רופא גריאטר במרכז הרפואי הגריאטרי בית רבקה, מקבוצת כללית.