האם חשש לפגיעה בשמו של אשל לא מחייב עדות?

בא כוחה של ר' המתלוננת מלשכת רה"מ רואה בחשש מהדלפות המשטרה הסיבה העיקרית לסירובה להעיד. ומה לגבי הפגיעה באשל עצמו?

שמעון כהן , ה' בשבט תשע"ב

נתן אשל
נתן אשל
צילום: פלאש 90

לא רוצה להעיד. עו"ד בם

עורך הדין יצחק בם, בא כוחה של ר', עובדת לשכת ראש הממשלה שהתלוננה על פגיעה לכאורה של ראש הלשכה נתן אשל בה, מספר ביומן ערוץ 7 מדוע מבקשת מרשתו שלא להעיד במשטרה בפרשה.

כזכור הדברים באים בעקבות מכתב ששיגרו בם ועו"ד הראל ליועץ המשפטי לממשלה ובו הם מבקשים ממנו שלא לחייב את ר' להעיד בפרשה. "היא לא רוצה שיחטטו לה בחיים. היא רוצה להשאיר את כל הפרשה מאחורה", אומר בם ומוסיף כי מכיוון שברור לה שכל מילה שתיאמר בחקירה תודלף לתקשורת היא אינה מעוניינת לשתף את היועץ המשפטי לממשלה, את המשטרה ואיתם את כל עם ישראל בפרטי האירועים.

דברים ברוח זו מתבררים גם ממכתבם של בם והראל ליועמ"ש. במכתבם הם מציינים כי הזימון הבהול לחקירה במשטרה הגיע לר' שעות אחדות לאחר הפרסום בתקשורת והתחושה היא שהפרשה נחקרת זמן מה קודם הפרסום, אך במערכת המשפטית החומרים דולפים לתקשורת, וכך הגיעו לכדי הפרסום האחרון. "עצם פרסום דבר החשדות בתקשורת ועיתויו הסמוך כל כך למועד המצאת הזימון למסירת עדות למרשתנו - מבלי שלמרשתנו יד ורגל בפתיחתה, או בהתנהלותה, של החקירה עליה דווח בתקשורת - מעלה שאלות קשות ביחס לאופן שבו שומרות הרשויות בכלל, ונציבות שירות המדינה ומשרד המשפטים בפרט (שהם הגורמים שצוטטו בכלי התקשורת), על זכותה של מרשתנו לפרטיות ועל כבודה המוגנים בחוק.  על רקע זה, אין למרשתנו כל אמון בגורמי החקירה הנוגעים בדבר ואין היא מעוניינת לחלוק עם מאן דהו כל פרט הנוגע לה", כתבו במכתב.

ומה באשר לפגיעת השמועות באשל עצמו? האם אין פגיעה זו מחייבת חקירה ובירור של ר' במשטרה? עו"ד בם סבור שלא. "יש הבדל בין שיחות רעים לתלונה, וקל וחומר להודאה במשטרה או בנציבות המדינה", הוא אומר. "ר' אינה מעוניינת למסור הודעה או להתלונן, ומעוניינת שמחול השדים ייפסק. לא היא יזמה את זה ודעתה מאוד לא נוחה בכל העיסוק התקשורתי המוגבר בעניין הזה".

עו"ד בם מתייחס גם לטענה ולפיה המתבונן מהצד עשוי לחשוב שר' הפיצה שומעה נגד אשל בכדי לקדם אינטרסים אישיים ואחרים בלשכת רה"מ, וכשהבינה לאן הדברים מוליכים ולאילו גבהים הפרשה מתרוממת התמלאה חשש וכעת היא מבקשת שלא להתעמת עם דבריה שלה. לדבריו "האינטרסים בלשכה אינם מעניינים אותי. תפקידי בתיק הזה הוא להגן על פרטיותה של ר' ולעמוד על זכותה שלא ייעשה דבר בניגוד לרצונה. היא לא רוצה להתלונן ולא רוצה להעיד ומבקשת שיכבדו את רצונה".

ולשאלה המשפטית סביב הדרישה שלא להופיע במשטרה אומר בם כי התבונה מחייבת את היועמ"ש שלא לדרוש ממי שנפגעה מעצם פתיחת החקירה לבוא ולהעיד בניגוד לרצונה. כמו כן הוא מזכיר את קביעתו של השופט שמגר שבשעתו קבע בהחלטת בג"ץ כי קיימת זכות לגבות עדות אך לא ניתן להכריח אדם להעיד. "אם היועץ המשפטי חולק על עמדתי הרשויות יצטרכו להכריע".

אז מה הדרכים שנותרו בידי היועמ"ש לחקור את הפרשה אם העדה המרכזית מסרבת להעיד? עו"ד בם מעדיף שלא להיכנס לנעליו של וינשטיין. "כשאני אהיה עו"ד מהשורה הראשונה כמו עו"ד ויינשטיין אוכל להשיא לו עצות", הוא חותם את הדברים.